מיקה יקרה

את יודעת בבוקר קראתי מה שכתבת..רציתי לכתוב לך ובאמת לאידעתי מה ...עכשיו אני מבינה את צודקת יקרה להיות במקום הזה שפוחד מלאהוב את מי שבא לעזור ..התלות הזאת..יקרה ממרחק הזמן בטיפול חייבת לספר לך שברגע שמתמסרים להרגשה למקום הזה .זה נפלא ..הרגשה טובה שיש מישהו בעולם הזה שאכפת לו ממני שאני באמת אוהבת ואני באמת חשובה לו והוא חשוב לי ...ידיעה מרגיעה כזאת ..זה עוד יגיע את בדרך הנכונה...איתך

היי אביב, שמחה בשבילך שאת מרגישה כך.. אני לא במקום הזה כרגע אלא במקום מאוד נמוך... אבל תודה על הניסיון

יש לי גם את הימים האלה... תסצכלי לא הרבה אחורה בפסח איך סמס אחד שלה העיף אותי באויר. יקרה אין כאן השוואות ...ואני ככ הרבה שנים בטיפול שהגיע הזמן קצת לנוח ששתינו נוכל לנשום קצת...כן השלב הזה שלך שהזכרונות שם רוצים לצאת וככ קשה לבטוח בה ומצד שני היא הכל והתלות המטורפת הזו והפחד ממנה זה שלב קשה מאוד..לאט מיקה ..את יודעת מה שחשוב זה שתביני שנפגעת ושאת פגועה ושמותר לטפל בך ולהיות שם בשבילך ..חיבוק אם נכון לך