פאשיזם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
האם כולם צריכים את אותם גבולות? לא ייתכן שאנשים שונים זקוקים לגבולות שונים?? בטיפול פסיכולוגי כמובן שלא יכבדו שוני שכזה והקליניקה היא בבחינת מיטת סדום למטופל. יצאתי מטיפול פסיכולוגי של 3 שנים עם טראומה חדשה זעזוע. יותר מודעות אמנם אך כל הסימפטומים עדיין שם... הם לא עזרו לי!!! הם לקחו מכספי בלי שום קשר למה שסיפקו חזרה. הם עשו צחוק מנפשי ופגעו בצלם האנוש שלי. הכל בשביל 'לאלף' אותי ללכת לעבוד.
מימה, שאלת מה זו מציאות. מציאות משמעה לקבל את העובדה שיש בחוץ חברה וכללים ולמצא את האיזון הנכון בין הרצונות הפנימיים לבין הדרישות החיצוניות, מבלי שזה יהיה "אילוף". והיות שכך - אין שום ערך לכל מה שאגיד לך. את חיה בסרט שלך, הפנימי, עם פרשנויות של "רצח" ו"פאשיזם" לכך שניסו לשים לך גבול. אף אחד לא רצח אותך. אמרו לך להתחיל לתפקד - אם כמטופלת ואם כבן אדם בוגר. את עושה זילות למושגים האלה. אודי
סליחה על כל הדרמטיות הזאת.. כשאני בפכחון מאיזה מדרון רגשי ש'משתחזר לו' אז אני מבינה כמה אין פרופורציות בין החוויות 'הנזעקות' שלי לגירויים שכביכול עוררו אותם. היו רגעים בטיפול שבאמת הרגשתי ככה 'נרצחת מנטאלית' במובן שם נרצחת לי התקווה. זה הרגיש ככה. אבל בכאן ועכשיו זה לא חייב להיות ככה בכלל.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
