שונאת

את האנשים מסביבי שהטעו אותי. שהרסו לי את החיים. שונאת את עצמי שהלכתי שולל. שונאת את הפסיביות שלי. את הצרות שהבאתי על עצמי ועל הבית. שונאת את אח שלי שמרגיש חזק ממני. תמיד הייתי שונה. תמיד החיים שלי אחרים. למה אלוהים יודע. הרי בחורה מלומדת וחכמה אני. כנראה שזה לא מספיק. אולי אני בכלל טיפשה שהפסדתי הכל. שאף אחד לא רוצה חדבר.איתי. שאני מובטלת. שאני חא מצליחה לטפח את הילדים שלי. הבאתי ילדים אחרי עשר שנות נישואין. סתם בזבןז זמן. משנכנסתי להירין הראשטן ההורעם חלו ומתו. רק אמא שלי נותרה. ואח שלי מנהל את העניינים דלה ואני שונאת אותו. החיים שלו דבש. תמיד אמא שלי אהבה אותו יותר. תמיד היה המועדף. ואח יקר לי שאהבתי מת ואדתו שלא אהבה אותו זכתה בכל.