אודי..

הייתי . היא רוצה פעם בשבועיים לפחות . אין לי תקציב לזה וגם אם כן אצליח זה כל כך מלחיץ אותי. המון רעש בראש ורצון להכאיב זה נורא קשה לי עכשיו ....

זה כל כך מפחיד לדאוג לעצמי , לוותר על אזור הנוחות על כל מה שאחזתי בו כדי לשמור עלי מהפחד .... זה כל כך לא פייר שבגיל חמישים אני רוצה כן אני רוצה דברים מסוימים לעשות,ללמוד ,לדאוג לגוף שלי , לגלות מה אני באמת רוצה אוהבת ואני לא מצליחה להפריד את העיקר מהטפל . בכלל מותר לי לרצות(יודעת שכן) זה כל כך ראשוני וכל כך מפחיד...האמת אודי אני לא יודעת מי אני באמת ומי זה תכנות מטורף של אבא , אמא ובכלל הגנות דפוסים שנים...אין לי זמן לבזבז ..בזבזתי מספיק . רוצה חלומות שוויתרתי עליהם בגיל 20 האם הם נכונים היום..ראליים .. שאלות שצריכה לשאול רק את עצמי . ככ מבולבלת ...וכואבת את מה שהחיים עשו לי . לא ממקום קרבני ממקום אמיתי פנימי קצת במן השלמה ...עצוב . אודי תודה שאתה כאן ,גם שאתה לא כי נשארת המילה הכתובה אכן מעברי, זה מאוד עזר לי בימים האחרונים . פשוט תודה על היותך וחופש נעים .