ילדים שלי

היי אודי מה שלומך? איך עבר עליך החג? החופש? אני הצלחתי להנות מהחופש ישנתי ונחתי. וגם צפיתי באירוויזיון, ובכדורגל;) היום ניזרקתי חזרה למציאות. אני סגרתי מיזמן שלוש שנים למאבק הצודק שלי על הילדים. כשבכל אותו זמן עומדות מולי מערכות שלא טוחנות צדק. בתי הדין הרבניים, הממסד החרדי ששולח זרועות של תמנון, אב ילדיי ואשתו הנוכחית. אני מתעקשת על כך שהילדים יגיעו אליי הביתה. יש להם חדר שמחכה להם מעל שנה. וגם חתולה מתוקה אמיתית. אני כאובה היום מאוד. הרבה דמעות. למרות הסבלנות שלי דברים לא מתקדמים. או מתקדמים קצב שצב מהיר ממנו. באבחון של ילדי האהוב מדברים על ירידה בלימודים. קשיים חברתיים ורגשיים. אני כבר מדולדלת ממשאבים. בעיקר כספיים. דרשתי שהילדים יבואו הביתה וזה עורר פיצוץ. אבל אין לי ברירה. אני רוצה לבקש דיון דחוף בבית משפט. אבל אין לי כסף כרגע לעורך דין. אבל אני לא אוותר. אני לא. כמה זמן שזה ייקח. עד שהילדים יחזרו הביתה. חותמת בדמעות, כאב, ונחישות הילה

הילה יקרה, כתבתי מהפלאפון וכנראה לא נקלט אני אוהבת אותך וכאב לי לקרוא את ההודעה שלך אני מרגישה קצת לא בנוח שכתבתי הודעה על הבת שלי , ואולי יש בכך חוסר רגישות כלפיך וכלפי ההתמודדות שלך ומה שאת עוברת סליחה אני קוראת אותך כאן ואני חושבת שאת אישה רגישה ומיוחדת ומקסימה ..את יכולה להיות עו"סית טובה (ולא מתנשאת), ואני בטוחה שאת אמא טובה לילדיך ואת תמשיכי להיות כזו במתכונת הנכונה והצודקת. מדגדג לי לכתוב על הממסד הרבני ועל האטימות שלו והנבערות המקוממת שבו הוא שרוי, אבל אני עוצרת כאן..כי צרת רבים זו רק נחמה לטיפשים ואת ממש לא כזו בהצלחה יקירה...אני מעריכה אותך מאוד!