שומה שהוסרה בשיטת shave+צריבה במחט חשמלית ולא נשלחה לפתולוגיה

שלום ד"ר, הייתה לי שומה פיגמנטארית מגורה בקוטר 1 ס"מ, בולטת על פני העור (לא שטוחה) קצת אדמומית ולעיתים מגרדת. לפני כמעט שנה ניגשתי לפלסטיקאי דרך קופ"ח שאמר שהשומה שפירה והסיר אותה בשיטת גילוח (shave) ולאחר מכן צרב את המקום במחט חשמלית. את השומה הוא זרק לפח (בעיניי פשוט חוסר אחריות כי זה מנוגד לתקנות שאומרות שאין להסיר נגע או רקמה גם אם היא נראית שפירה מבלי לשלוח לביופסיה). בדיעבד לא הייתי נותנת לו לגעת בי לו הייתי יודעת שאין חשיבות לבדיקה פתולוגית מבחינתו ושהוא מסתמך על מראה עיניים כי עבורי החשיבות לבדיקה פתולוגית היא גבוהה ביותר (בריאות לפני אסתטיקה) משום שהשומה נראתה קצת חשודה ואני יודעת שאף רופא לא יכול להבטיח שהנגע הוא לא סרטני מהסתכלות בלבד שיטת האקסיזיה שכורתת את השומה מהשורש/במלואה עדיפה. אני מאוד מתחרטת על זה שלא התעקשתי שישלח לפחות חלק מהנגע לפתולוגיה כדי שאהיה בראש שקט. כרגע אני ממש לא רגועה והדבר מדיר שינה מעיניי. אציין כי השומה הייתה באזור הזרוע (יותר באזור הכתף) והגילוח וצריבה במחט החשמלית גרמו לי לצלקת קלואידית מאוד מכוערת במקום שאני חייבת ללכת לתקן, כנראה בניתוח של כריתה ותפירה מחדש. האם במקרה כזה שהשומה כבר גולחה יש בכל זאת דרך להיכנס עמוק יותר לעור ו"לחלץ" תאי שומה (מלנוציטים) מעומק העור ולשלוח את הרקמה לבדיקה או שזה כבר אבוד וכל שעליי לעשות הוא לקוות ולהתפלל שהנגע לא היה סרטני? מה הסיכויים בכלל שנשארו תאי שומה בעומק? ובהנחה שנשארו ויעשו לי את הבדיקה האם לפיה אני אוכל לדעת האם הנגע היה שפיר או מסוכן? אני מסרבת להאמין שאין מה לעשות במקרה שדבר כזה קורה גם אם הוא מאוד חריג... נראה לי מוזר שצריך להמשיך את החיים כרגיל ואז או שמגלים שחולים לא עלינו במחלה או שלא. חוששת מאוד! תודה.

תודה בהמשך לתשובתך עשיתי את הביופסיה של הצלקת וכתוב שיש רק צלקת ולא נשארו תאים לבדוק עד כמה זה מסוכן שלא נבדק מלכתחילה? מה הסיכוי לגרורות ולסרטן עור בהמשך?