חיים על כלייה אחת

דיון מתוך פורום  נפרולוגיה ויתר לחץ דם

20/08/2012 | 14:07 | מאת: עדי

שלום בני בן שנה וארבעה חודשים. נולד עם כלייה אחת תקינה. הכלייה השנייה אינה מתפקדת ויכול להיות שבעתיד יהיה צורך להוציא אותה. אני מנסה קצת ללמוד את הנושא כדי לדעת איך להתמודד עם המצב להמשך. הבנתי שמבחינה סטטיסטית מי שנולד על כלייה אחת שמתפקדת ועובר בהמשך ניתוח להוצאת כלייה הוא בעל סיכויי גבוה יותר לפתח ירידה בתפקוד כליה אחרי 25 שנה. שאלתי היא: 1. מה המשמעות של ירידה בתפקוד כלייה אחרי כ 25 שנה, איך הדבר משפיע על החיים ומה עושים. האם המשמעות שהוא יזדקק להשתלה?. 2. האם בניית תפריט תזונה מגיל 0 שכולל תפריט מאוזן של חלבונים ומלח עשוי לשמר את הכלייה יותר? ראיתי שפעוט עד גיל 3 אמור לצרוך כ 15 גרם חלבון. בדקתי ובני צורך כ 30 גרם ליום (10 גרם סימילק, 7 גרם גבינות, 12 גרם מנה בשרית וירקות). קשה מאוד לצרוך כל כך מעט חלבונים. מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה
20/08/2012 | 17:06 | מאת: ד"ר גיל צ'רנין

שלום עדי, מהיותי נפרולוג שבעיקר מטפל במבוגרים מצאתי לנכון להתייעץ גם ידידתי נפרולוגית הילדים דר רוקסנה קלפר ואני ממליץ בחום רב ( במילים מפורשות אני חושב שהיא מצויינת !) לפנות אליה להמשך מעקב. התשובה למטה נכתבה על ידה ואני מסכים לחלוטין עם כל הכתוב מטה. שלום עדי, 1. אתחיל עם ענין הדיאטה. לא הוכח כי הגבלת חלבון משפרת או מעדנת את קצב ההידרדרות של התפקוד הכליתי. כך שאינך צריכה להגביל את הילד שלך בחלבון וודאי לא בשלב זה. בנוסף המקובל ברפואת ילדים שילדים עד גיל שנתיים יכולים לקבל עד 2-3 גר/ק"ג/יממה חלבון. אין כל צורך להגביל אותו!! כשיגדל ויצרוך יותר מדי בשר או ג'אנק פוד נדבר ורצוי שאת תכווני את הטעמים שלו אז. לגבי מלח לא צריך לכוון אותו ליותר מדי במבה וחטיפים בשקיות- כולם מכילים "טונה של מלח וזה לא רצוי לאף אחד. שוב "חינוך" בטעמים. אבל לא משהו מיוחד כעת 2. לגבי הידרדרות התפקוד הכליתי: ראשית לטווח הקרוב – מקוה שהכליה שאינה מתפקדת אינה גם "מאגר" של שתן – זא מורחבת ועם בעיה בצנרת שלה כי זה יכול לחשוף לזיהומים בדרכי שתן- חשוב להיות קשובים ולאתר זיהומים אלו בעוד מועד: לחזור על שתן כללית ותרבית באירועי חום או כאבי בטן או אחי שקט או חוסר תאבון. חשוב גם שהילד יהיה במעקב נפרולוגי- משהו כמו פעם פעמיים בשנה כולל מדידת לחץ דם  בדיקת שתן ופעם בכמה זמן בדיקת דם לתפקודי כליה. 3. לטווח הארוך  קשה מאד להתנבא- סיכוי של הידרדרות בתפקוד הכליתי כעבור 25 שנה לא מתיחסת לכך ש"בום, אחרי 25 שנה מגיעים לדיאליזה והשתלה אלא שיש יותר סיכוי שיהיו סימני עומס על הכליה המתפקדת הובדדת אחרי פרק זמן זה- שוב סיכוי סטטיסטי ולא 100%- סימני עומס מתיחסים להופעת חלבון בשתן או לחץ דם גבוה יותר או הפרעה מסוימת בבדיקות הדם- כולם תהליכים הדרגתיים שניתן לגלות בעוד מועד במעקב נפרולוגי כמתואר לעיל ואז יש גם אפשרות להתערב ולהפחית את הנזק ולהאריך את משך חיי הכליה. בברכה ד,ר רוקסנה קלפר מנהלת שרות נפרולוגיה ילדים "דנה-דואק"  

מנהלי פורום נפרולוגיה ויתר לחץ דם