קלונקס, אישפוז יום ושאר ירקות...

שלום ד"ר חרמון. אני בת 38, נמצאת בדיכאון תקופה ארוכה עם עליות וירידות, ואולם מתפקדת (עד כמה שאפשר להגדיר תפקוד כ"רובוט" כמתפקדת). טופלתי קרוב לשנה עם ציפרלקס, לאחר שלא עזר לי ועדיין חוויתי תחושות של רצון להתאבד החלטתי להפסיק (על דעת עצמי) את הציפרלקס. לאחר שהפסקתי היתה לי תקופה של "היי", והבנה שהציפרלקס יצר לי מיסוך רגשי וגרם לי להיות אפאתית. כעת, בשל כל מיני אירועים "טריגריים" הגעתי למצב של רצון עז להתאבד, אם כי ברור לי שלא אעשה זאת (רק מפנטזת על זה...) פניתי למיון פסיכיאטרי, מכיוון שתור דרך הקופה היה רק לעוד חודשיים. במיון הציעו לי אישפוז יום - למשך חצי שנה, 3 פעמים בשבוע מ-8 עד 14. או לחילופין, קלונקס לעת עתה וניסיון להקדים תור לפסיכיאטר מהקופה. לטענת הפסיכולוגית המטפלת בי מזה שנתיים - היא חושבת שזה יותר "גל" שחוזר על עצמו והגיע לשיא שלאחריו יש רגיעה, ולא בטוחה שאשפוז יום זה הדבר הנכון עבורי. לדעתה שילוב של טיפול פסיכיאטרי עם תרופות יהווה עבורי את הפיתרון הטוב ביותר. יש לי רתיעה קשה מתרופות פסיכיאטריות לאחר הניסיון שחוויתי עם הציפרלקס. שוחררתי לביתי עם וראה לקחת קלונקס 0.25 מ"ג בבוקר ו-0.25 מ"ג בערב. אני ממש חוששת לקחת כי לא רוצה תופעות לוואי / תלות / ישנוניות וכו'. מה אפשר לעשות במצב זה? (סליחה על האורך...) תודה.

שלום לך את מעדיפה לחיות חיים כאלו על פני לקיחת תרופה שתייטיב את חייך? זו זכותך המלאה..