בעיה פסיכיאטרית?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
צוות הפורום שלום. במסגרת התנדבותית מסוימת שאני חבר בה חברה גם מישהי (בת 23) שמעוררת מאד את הדאגה שלי ושל צוות הארגון. יצוין שכל חברי הארגון דתיים, כולל אותה. בקצרה הבעיה: אובססיה כבדה שלה לקשרים עם בנים. עם כמעט אחד מהבנים בארגון מסתבר שהיא ניסתה להתחיל. בכל קשר יש ריטואל דומה: זה מתחיל בשיחות איתו על רקע ענייני לחלוטין, ממשיך בנסיון שלה לכאורה להציע לו חברות שלה, משם לשיחות על זוגיות וקשרים ואז היא מעלה את ההצעה לצאת עם אותו בחור. עד כאן זה יכול להיות נורמלי. הלא נורמלי הוא א. שאם הבחור יסרב היא תנסה שוב ושוב ובכל פעם בצורה יותר "אגרסיבית" ב. היא מגיבה בשבר מאד גדול (אם כי זה יכול להיות הצגה) כל פעם שמישהו אומר לה "לא". בצורה לא מידתית ביחס לאורך וטיב הקשר. ג. תוך זמן קצר מאד (יום יומיים) ולפעמים אפילו תוך כדי היא תנסה בדיוק אותו דבר עם בחור אחר. וזה אותו ריטואל אצל כל אחד עד שבסוף הבחור מחליט לסנן אותה ולא לענות לה יותר עד שזה מפסיק. ד. גם הקשרים עצמם קורים בצורה נורא מהירה ואינטנסיבית: במשך שבוע מקבלים ממנה שיחות לפחות אחת ליום של באזור השעה. ותוך שבוע זה כבר מגיע לנסיון שלה לצאת עם אותו בחור (מה שלרוב נענה בשלילה). וכשהיא יוצאת עם בחור מסוים היא מפתחת את הקשר הזה בראש שלה נורא נורא מהר ותוך שבועיים היא כבר בטוחה שזה חתונה. יצויין שהיא בחורה מאד מאד חכמה, ומעבר לעניין הזה היא בחורה נורמטיבית לחלוטין. את כל הסיפור הזה היא עושה בצורה נורא מתוחכמת. אם מישהי מהצוות לא הייתה מחברת בין כמה סיפורים שהגיעו אליה לא היינו מבינים בחיים שמשהו אצלה לא בסדר ולא היינו מבינים את ההיקף של התופעה. יצויין גם שזאת התנהגות שלא אופיינית לחברה הדתית לאומית, ודווקא היא מציגה את עצמה מאד דתיה. ובכל פעם שאני מנסה להראות לה שמשהו בהתנהלות שלה לא בסדר, לא בריא, היא מקבלת את זה, ויום אחר כך שוכחת לגמרי. ברור לי שהיא מודעת לזה ומדחיקה את זה, אם כי לא ברור לי באיזה רמה. עד היום כל אדם שהמליץ לה לפנות לטיפול מקצועי "נשרף" עבורה מיידית, גם אנשים שהיו מאד מאד קרובים אליה, ולכן כרגע אנחנו נמנעים מנסיון כזה. יצוין גם שמשיחה עם אנשי חינוך שקרובים אליה עולה כי מדובר בבעיה לא חדשה, עוד מימי התיכון. חשבנו על מאניה דיפרסיה, אך המאניות (כשהיא מפתחת קשר) והדיפרסיות (כשהיא נתקלת בסירוב) שלה חשודים כהצגות, ובנוסף הם קורים בהשפעת האירועים עם הבחורים, ולא בהשפעת זמן (יום ככה יום ככה). חשבנו על OCD אך האובססיה שלה מתבטאת במערכת שלמה של התנהגות מאד מורכבת ולא בטקסיות נקודתית. אני יודע שברפואה נמנעים מאד לתת אנמנזה בלי מפגש ישיר מול המטופל, אך מהסיבה שציינתי לעיל, אין לנו אפשרות כרגע להביא אותה לזה. יש לכם אולי רעיון ממה יכול להיות שהיא סובלת, אם בכלל מדובר בבעיה פסיכיאטרית? בתודה מראש יצחק
שלום לך יצחק כפי שאמרת,אין דרך ואף לא רצוי לאבחן אדם ולתת לו תויות ללא הערכה מדוקדקת ואישית.. תניח לאבחנה והתייחס אליה בצורה טבעית גם אם אין לך 'כותרת' עבורה..בעצם,למה חשוב לך לתת לזה כותרת? תהיה חבר אמיתי שלה וזהו.. הרי לא תארת מסוכנות כלשהיא.. תניח לה בהחלטה לגשת לאיבחון ולטיפול.. בהצלחה!
קודם כל היא גורמת לנזק גדול למסגרת החברתית הזאת-היא מבריחה משם את כל הבנים וזה מזיק מאד למסגרת (כבר כמה בנים אמרו לרכזות שכל עוד היא ממשיכה לבוא הם לא מוכנים להגיע. ודבר שני - הסיבה בגללה אני כותב פה היא משום שאין לנו אפשרות להביא אותה לאבחון. דיברנו מאחורי הגב שלה עם מחנכת שלה מהתיכון ומסתבר שכל אדם שניסה להגיד לה ללכת לאבחון או לטיפול היא שרפה את הקשר איתו לחלוטין (וכמובן שלא הלכה). הנסיון שלי הוא לנסות באיזושהיא מידה לדעת אם זה באמת משהו פסיכיאטרי או לא, כי אם יהיה לנו הערכה מספיק טובה אולי נצליח לשכנע אותה עם זה שיש לה באמת בעיה. ואתה צריך להבין - כל התייחסות שהיא שאני מגלה כלפיה היא מפרשת אותה כהתחרטות שלי ורצון לחזור אליה, מה שמכניס אותי שוב לשטף של טלפונים ואסמסים נואשים ברמות שונות בנסיון לפתוח על זה בשיחה. שוב תודה יצחק
וכמובן בגלל שאכפת לי ממנה כואב לי לראות אותה הורסת ככה את עצמה. אין דבר שאני רוצה יוצת מאשר שתוכל להכיר בנים בצורה נורמלית ולהקים בית. אחרי הכל זאת בחורה מאד חכמה ואיכותית. למעט העניין הזה (לכאורה) היא נורמטיבית לחלוטין ולדעתי אם נצליח לשכנע אותה ללכת לעיפול היא בהחלט תוכל לצאת מזה..
מנהל פורום פסיכיאטריה
