עזרה דחופה!

שלום, אני בת 21 והסיפור שלי הוא כזה; באמצע דצמבר האחרון חוויתי מספר התקפים של לחץ דם גבוה (עד 175/115) יש לצין שלא מדובר בלחץ דם גבוה באופן כללי, אלא באמת התקפים שלחץ הדם היה עולה ללא סיבה ניכרת ויורד לאחר מס' שעות. בהמשך אשפזתי במשך 5 ימים על מנת לבצע בירור. (כל הבדיקות תקינות, כולל הולטר לב, אקו לב, תפקודי כליות ובלוטת התריס ובדיקות דם מקיפות) במהלך אשפוזי, התחלתי לחוות תחושות בלתי נעימות- זה התחיל כהרגשה של ניתוק מהמציאות, כאילו אני בתוך בועה, לא מפוקסת, לא "עירנית", לא "מעבדת" את הסביבה.(מאוחר יותר חקרתי והבנתי כי מדובר ב"דה ריאליזציה"), וכעבור יומיים הרגשתי חרדה של ממש- לא יכלתי להישאר לבד לו לרגע, פחדתי להתקלח, פחדתי ללכת לבד (וגם כשליוו אותי לדוגמא לטיול בחוץ הרגשתי מסוחררת, לא מחוברת,כאילו אני עומדת להתעלף, ובכללי רציתי רק לחזור למיטה.) שלושה ימים לאחר שחרורי מבית החולים החרדות חלפו. אך תחושת הניתוק נשארה- בערבים נחלשה מעט, אך לא חלפה לחלוטין. עד ליום ראשון לפני שבוע בדיוק. בלי שום סיבה נראית לעין- החרדה חזרה, ובעוצמה חזקה יותר. יש לציין כי לא מדובר ב"התקפי חרדה". לא היה "התקף" אלא פשוט ככה מצאתי את עצמי בחרדה. לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית, להתקלח, לישון.. ביום חמישי ראיתי פסיכיאטר- סיפרתי לו את סיפורי, וציינתי בפניו כי אמי סובלת מ"פאניק דיזורדר ואגורפוביה" מזה שנים. פה הרגשתי שהוא מתנער ממני, הוא אמר לי "אז מה את מתפלאת? זה בדיוק מה שיש לך.." ונתן לי פריזמה 20 מ"ג ליום. טרם התחלתי את הטיפול. ביומיים האחרונים אני מרגישה שהחרדה פוחתת, אני כבר לא מפחדת לצאת לבד מהבית, כבר פחות רועדות לי הרגליים ואני פחות מסוחררת.. אך עדיין מרגישה דה ריאליזציה די חזקה, ובעיקר נורא מבולבלת! אני נורא פוחדת להתחיל את הטיפול התרופתי!! אני פוחדת מתופעות הלוואי, אני פוחדת להתמכר, אני פוחדת מתופעות גמילה כמו זרמים חשמליים בגוף,פוחדת משינויים באישיות,או שאצטרך לקחת עד סוף חיי כמו אמי, ובעיקר כי קשה לי להשלים עם דעת הפסיכיאטר, שאמר שאין לי סיכוי להתגבר על זה לבד! (למרות שפעם כבר התגברתי לגמרי לבד.) יש לי מס' שאלות. 1. האם הטיפול בפריזמה יעזור לי עם תחושת הניתוק- שהרי ידוע כי כדורים מסוג זה גורמים ל"קהות רגשית". (שזה כמעט אותו דבר?) 2. האם אין טיפול אחר, שהוא לא טיפול ברופות סינתטיות שיוכל לעזור לי?" (תרופתי, תרפי.. כל דבר..) 3. הלא רצוי להתחיל טיפול כזה בהדרגה, ולא ישר 20 מ"ג?? (רבע כדור..ואז חצי..ורק אז כדור שלם)? 4. האם זהו הכדור היעיל ביותר עבורי? מתנצלת על האורך של ההודעה, אני מיואשת ומבולבלת ואין לי למי לפנות!! תודה!

שלום לך חיילת 21 כמה סבל גורמת לך ההפרעה הפשוטה הזו! כמה התעסקות היא דורשת ממך? משאירה לך זמן לדברים אחרים?להנאות הקשורות לגילך הצעיר? ובכן,לי ברור שכדאי להכחיד את ההפרעה ולהחזיר לך את החיים השלווים.. אחד הבעיות הקשורות לPD הוא הצורך בשליטה (גם בהפרעה..)אז נסי לוותר עליה.. 1.הפריזמה עשויה לסייע לך בתחושת הדהריאליזציה,תחושת קהות החושים איננה מחויבת המציאות אם הטיפול הותאם מיטבית. שתפי פעולה מקסימלית עם המטפל! 2.CBT עשוי לסייע מאוד לעיתים גם ללא תרופות!אך התרופות מקצרות את התהליך! 3.אכן רצוי להתחיל הטיפול בהדרגה שכן לעיתים התרופות מחמירות את המצב בתחילת הטיפול...ואחכ משפרות! ההתאמה של הכדור היא בדכ מעניו של המטפל ואם זוהי הבחירה שלו,לכי אחריה! בהצלחה ובריאות שלמה!

ראשית, תודה על התייחסותך. אתה בהחלט צודק, התופעה גזלה ממני כוחות, זמן והתעסקות עצומים. אני כל הזמן עסוקה בלחפש פתרונות ומתקשה להתרכז בדברים אחרים. יש לציין שהחרדות חלפו לגמרי!! אמנם קיים עדיין החשש שמא יחזרו... תחושת הדה ריאליזציה לא מפסיקה להטריד אותי. אני לא מסוגלת לחיות את חיי בשלווה!! למעשה אני לא מרגישה שאני חווה את חיי בכלל! הכל כאילו עובר לידי...כאילו אני ישנה וצריכה "להתעורר".. איך נפטרים מזה?? האם יש טעם להתחיל טיפול בפריזמה למרות שהחרדות חלפו לגמרי?? האם יש סיכוי שיחזרו עם או בלי הטיפול? והאם זו תופעה שעוברת או שמא נגזר עליי לחיות איתה כל חיי? בתודה מראש!