למה למה אני חייב לעבוד מלא?

למה למה מחייבים אותי לעבוד ואת הפסיכולוגית באשפוז לא?

עצת ידיד (לא רופא, ורק מנסה לעזור למי שאני חושב שאני יכול לעזור, בין השאר מנסיון וידע אישיים): כדאי שתתמקד באיך להשיג מצב של להרגיש טוב מבחינה בריאותית. שאלות מעין אלו שכתבת בשרשור זה ובקודמו, שנשאלות אגב באופן כמעט אינסטיקטיבי אצל אנשים עם בעיות נפש, לא מובילות למעשה לשום מטרה ולא משיגות שום דבר. לכן אחד הדברים שנדרשים בשביל להרגיש סוף סוף טוב, זה להילחם קודם כל במחשבות האלו שהעלית על הכתב - וזה אכן ליגיטימי להעלות על הכתב, גם בפורום כמובן, אלא שמכיוון שאינם מובילות לכלום, יש להילחם בהם בכל דרך אפשרית, בנוקשות וב״אכזריות״, כביכול, ״בלי רחמים״. הדבר הנוסף שצריך לעשות בד בבד (=ביחד) עם הראשון, הוא לפנות כמה שיותר מהר לטיפול אצל רופא בריאות הנפש, פסיכיאטר. מניח שכבר פנית בעבר, אך ככל הנראה לא התמדת בטיפול וכדומה. פסיכולוג יכול לעזור להשלים את הטיפול הפסיכיאטרי, אך הטיפול הבסיסי הוא אצל פסיכיאטר. כך המציאות. עוד דבר: לעיתים במצב שלך, ללכת לפרטי זה שובר את הלב, כי לא מספיק אתה סובל, עוד ״לבזבז״ כסף (לאמיתו של דבר זה לא ביזבוז, כי אין חשוב יותר מן הבריאות, יותר מכסף, אך לפעמים אצל אנשים במצבך זה עלול לשבור את הלב יותר. מנסיון שלי עם עצמי). לכן, המלצתי היא באופן כללי להתחיל קודם כל טיפול אצל פסיכיאטר בתשלום הקופה, במרפאה הקהילתית, ורק אם לא תהיה מרוצה ממנו- לעבור לפרטי. אלא אם אתה לא חוסך כסף מבריאותך ויודע שלפעמים ניתן להשיג טיפול טוב יותר אצל פסיכיאטר פרטי, אתה יודע אם ללכת לפרטי יעזור לך או חלילה ישבור אותך, וזה נתון לשיקול דעתך, כפי שאתה מכיר את עצמך. רק נותן לך קווים כלליים, כי אני לא מספיק מכיר אותך, כמובן. חשוב לעשות כל דבר לפי המצב בהווה, ואם חלילה ללכת לפרטי ישבור אותך, עדיף שתילך לזה שבקהילה. לעיתים אבל הפוך: לעיתים ישנה אכזבה בעתיד מהטיפול של זה שבקהילה (לרוב או לפחות בחלק גדול מהמקרים, הקהילתיים פחות מנוסים מהפרטיים. פסיכיאטר בתחילת דרכו, עד שיתבסס מעמדו הרפואי, הולך קודם למוסד קהילתי ממשלתי. מבחינת ידע שניהם אותו דבר בדרך כלל, והשוני הוא בעיקר בנסיון. פסיכיאטר בעל נסיון, מעדיף בדרך כלל לאחר שצבר נסיון, לפתוח קליניקה פרטית, בנוסף לעבודה גם במרפאה או בבית חולים (לרוב הפסיכיאטרים יש גם הכנסה קבועה מבית חולים או ממרפאה או מועדות רפואיות שהם עורכים, ורק לאלו שיודעים שלא יהיו חסרים להם לקוחות בפרטי, עובדים רק בצורה פרטית. רובם ככולם של הפסיכיאטרים המנוסים - גם במחוזי וגם בפרטי. רק במאמר המוסגר), שממנה ירוויח יותר כסף. אפשר בהחלט להבין את הצעד הזה שעושים פסיכיאטרים מנוסים, וכמובן שאם יקבלו יותר כסף, הם יעבדו יותר טוב ועם יותר חשק והצלחה בטיפול במטופלים. אחזור לעניינינו: לעיתים ישנה אכזבה מהקהילתי-) עקב חוסר נסיון. לשם טיפול טוב, דרוש הן ידע והן נסיון, ולפעמים חוסר נסיון גורם לטיפול לא מתאים. על כן, יש לשקול אם ללכת לפרטי או לקהילתי, יש מעלות בכל אחד מהם וגם חסרונות. לסיכום: יש לערוך את הנוסחה המתמטית הבאה: לגרש מחשבות סרק+לקבל טיפול פסיכיאטרי הולם= להרגיש טוב! להרגיש טוב=חיים טובים ומאושרים, תותים ודובדבנים בקצפת חלבית!! 1+1=2, a=a !!! ... הרבה בריאות ובהצלחה. בטוח שתצליח, דרוש רק הרבה כוח רצון, ויש זאת בכל אדם, אם רק מעוניין להשיג משהו בחיים ולא להיקבר בשאול תחתייה של מחשבות הסרק.. אינך אשם במחשבות האלו, אך יש להילחם בהם. זוהי עצה שלי, ומכאן ואילך הבחירה בידיים שלך. שנה טובה! מ-מני.

קראתי פעם נוספת את שאלתך, ושמתי לב שטרם עניתי מענה פרטני על השאלה, וכעת אענה: אינך חייב לעבוד כרגע. נקודה! אפשר לומר אפילו, שאם תעבוד במצב הנוכחי, זה ישבור את ליבך. וחבל. באם יש לך הכנסה כלשהי ממישהו, עצתי היא שתתמקד בטיפול בבריאותך הנפשית (אם יש גם בעיה פיזית- גם בזו הפיזית, אך קודם כדאי בנפשית, יותר מתסכל הנפשי מהפיזי..), ורק לאחר שתרגיש טוב תחזור לטיפול הפסיכולוגי או לפחות לעבודה. באם הפסקת לקבל קיצבה מביטוח לאומי, אולי בגלל טעות כלשהי שעשית, עצתי היא שלא תוותר על זכויותיך, ותגיש בזריזות ערעור על הפסקת הקיצבה דרך אתר המוסד לביטוח לאומי. לצורך זה, כדאי גם בשביל זה (מלבד בשביל בריאותך, כנ״ל..), ללכת לביקור חד פעמי אצל פסיכיאטר, בו תדבר איתו שמצבך הנפשי לא מאפשר לך כלל לעבוד ואתה חייב קיצבה לבנתיים לפחות. אני די בטוח שהוא יעזור לך וגם ינחה אותך מה לעשות, באם תשאל אותו מה בדיוק לעשות. מספיק מסמך עדכני אחד מפסיכיאטר לשם ערעור טוב (ללא מסמך, קשה לי להאמין שתקבל בחזרה את הזכות לקיצבה). מה שהפסיכולוגית שלך ממריצה אותך לעבוד כרגע- זו טעות. מתוקף תפקידה היא חייבת להמריץ אותך לפעול ולפעול, זהו חלק מהטיפול הקוגנטיבי התנהגותי, ומנקודת ראותו של פסיכולוג אכן כך צריך להיות, שתעבוד. אבל לא היא טועה, אלא אתה טעית שהתחלת טיפול פסיכולוגי, לפני שהטיפול התרופתי איזן אותך יחסית ואיפשר להתחיל טיפול פסיכולוגי. אין לפנות לטיפול פסיכולוגי על רקע לא בשל של איזון תרופתי. על כן, עצתי היא כדלקמן ( 1.להפסיק כרגע טיפול פסיכולוגי. יש מצבים שלא בשלים לכך, וזה עלול אפילו להזיק, אף שנזק הפיך בדרך כלל, אך לא כדאי נזק גם לא זמני. כך לדעתי, לפחות, ורק על סמך המידע שאתה כתבת בשרשורים האחרונים). כדאי לחכות לאישור הדוקטור לדברים. 2. להפסיק לעבוד כרגע, עד שתתייצב ותקבל איזון מהתרופות, אך רק (!!!) באם העבודה לוקחת מבריאותך. אותו דבר גם בנוגע לעצה מספר 1. באם אתה חושב שהטיפול פסיכולוגי מוסיף לבריאותך, אזי תישאר גם בפסיכולוגי וגם בעבודה, אבל אם כך, נשאלת השאלה- מדוע לרטון ולקטר בפורום ציבורי אם מצבך טוב?! על כן, אני יוצא מהנחה שאכן מצבך לא טוב כרגע וכדאי לעזוב ט.פסיכולוגי ועבודה. 3. להשיג בחזרה קיצבת ביטוח לאומי, על פי ההנחיות הנ״ל. 4. להיות בביקורים תכופים אצל פסיכיאטר, לפחות אחת לחודשיים ועדיף חודש (לעיתים רחוקות יש צורך בטיפולים יותר תכופים, אך בדרך כלל זה רק על רקע פסיכוטי/מאוד לא יציב). כדאי להתייעץ עימו בכל ביקור בכל הנוגע למעשה בפועל לזמן הקרוב שעד הביקור הבא אצלו, כולל: האם להיות בטיפול פסיכולוגי, ואיזה? האם לעבוד? כמה לעבוד? (אולי גם: באיזה תחום לעבוד, או: באיזה חלק מהיממה). 5.גם לאחר קבלת איזון תרופתי, להמשיך להיות מטופל אצל פסיכיאטר לפחות (!!!) במשך חצי שנה נוספת, ועד שנה וחצי/שנתיים נוספות. לאחר מכן תוכל לבוא לביקורים כל כמה חודשים/חצי שנה, או גם בכלל לא, באם כבר לא תצטרך תרופות. אך כל עוד הפסיכיאטר אומר שצריך לבקר אצלו, תשמע להוראותיו. מומלץ תמיד לשמוע להוראות רופאים, תמיד. (כמובן בהוראות שבתחום התמחותם, ולא מחוץ לזה. רופא נורמלי לא אמור לתת הוראות שלא קשורים לתפקידו. לצערינו יש הרבה רופאים ״לא נורמלים״ המייאשים את המטופלים, אבל זה לא הנושא כרגע בשרשור). בהצלחה. מקווה שעניתי כיאות על כל התחומים הנוגעים לשאלתך. שנשמע ממך בשורות טובות ומכל גולשי הפורום, תמיד.

הגעת למקום הלא נכון. זכאות לקצבה והגובה שלה לא נקבעים על ידי פסיכיאטרים. הם וחברי הצוות הפסיכיאטרי רק מרוויחים מזה שאנשים נכנסים למצוקה כספית, אבל הפתרון שלהם הוא לא לעזור כלכלית אלא באשפוזים וכדורים. עדיף ללכת לעבוד, עם הקיצבה גם ככה לא ניתן לחיות עצמאי.

תשובתו של א׳ איננה נכונה. הוא מוליך אותך שולל (כנראה מטרתו היא לספק את הדחף של להעיף אנשים מהפורום, כתוצאה מסטיגמה שיש לו על פסיכיאטרים (ועליי..). זכאות לקיצבה נקבעת על ידי פסיכיאטרים, שמועסקים על ידי הביטוח הלאומי לערוך ועדות רפואיות. כמו כן, גם פסיכיאטר שאינו עורך את הועדה שלך, אם הוא קצת נורמלי ואנושי (ובזה א׳ צודק שקשה יחסית למצוא כאלו, אך הוא לא צודק שזה דוקא בפסיכיאטרים, אלא בכלל רוב אנשי העולם הם אינטריסנטים מטבעם ולא דואגים גם לזולת) - ישמח לעזור לך בנתינת חוות דעת שלו בדף הסיכום ביקור שהוא יתן לך, ואת הדף סיכום ביקור תשלח לביטוח הלאומי ותראה בעזרת ה׳ בשורות טובות ותחזור לקיצבה שמגיעה לך. תראה אבל עד היכן מגיעה אכזריותו של הגולש המכנה את עצמו א׳: הוא רואה אדם שפונה לפורום בצר נפשו הואיל והוא קורס מהמטלות שהפסיכולוגית נתנה לו, שביניהם- לעבוד, והוא רואה אדם שבאמת קשה לו ולא יכול לעבוד, מצד בעיה נפשית, והוא ממליץ לו להמשיך לעבוד ולוותר על הקיצבה, כי גם ככה ״אי אפשר לחיות נורמלי מהקיצבה״, לדבריו..!!!! עד כמה אפשר להיות אכזרי ובלתי מתחשב כלפי אדם עם מוגבלות (נפשית כפיזית, זה לא משנה. נפשית אפילו יותר חמור וקשה מפיזי, באופן כללי), ועוד שא׳ בעצמו הוא אדם עם מוגבלות (לפחות בעבר, שעקב כך הוא נטל אנטי פסיכוטי בשם אריפליי, כפי שאמר בכמה תגובות בפורום), ובכל זאת הוא אכזרי לאדם אחר עם מוגבלות שאינו הוא! הסטיגמה שיש לא׳ על פסיכיאטריה ופסיכיאטרים, גורמת לו לעיוורון עיני ואטימות לבבית! ממש כך. ממש מצער, שאדם שבעצמו סבל (או גם סובל) מבעיה נפשית, אינו מתחשב ואיננו רגיש ובעל רגש- כלפי אנשים אחרים עם מוגבלויות... מי יהיה רגיש לאנשים עם מוגבלויות, אם לא אחיהם הנושאים באותו נטל וסבל נפשי, שהוא גם גופני, כאחד?! איך מצפים מכלל האוכלוסייה לכבד אנשים עם מוגבלויות, אם אפילו אחיהם שסובלים מבעיות דומות- אינם מתחשבים כלפיהם?! מצער, ממש מצער אותי יחס כזה של אנשים אחד לשני, ובפרט- כנ״ל- של איש עם מוגבלות אחד לאיש עם מוגבלות אחר. במקום לעזור לתמוך ולסייע כמה שאפשר, כפי שאני וחבריי בפורום (כמיכאל למשל, ויתכן שיש עוד ששכחתי, מאחר ולא הגיבו הרבה זמן בפורום, ועימם הסליחה) עושים, באים ומשתיקים את המסייעים (כמוני למשל וכמיכאל), אומרים לכל חברי הפורום ושואלי השאלות- שהם הגיעו למקום הלא נכון ושיעזבו את הפורום, מקום המפלט היחיד לעת עתה שמצאו האנשים שפונים לפורום במצוקתם הרבה (שמצערת בפני עצמה..), ואומרים להם לא לבקש עזרה מפסיכיאטרים, שלדבריהם- אכזריים ולא עוזרים (דבר שאינו נכון כלל וכלל, וההפך הוא הנכון, כפי שהוכחתי: א׳ אכזרי, ולא פסיכיאטרים), בזמן שהיחיד שיכול לעזור ולהציל (כן, ממש הצלת נפשות! אני אומר בפה מלא, ומנסיון אישי: הפסיכיאטריה מצילה חיים! אותי בעצמי הפסיכיאטריה הטובה (תיכף אומר מה ההבדל בין שני סוגי פסיכיאטריה) הצילה, לפני הכדורים המסויימים שאני לוקח כעת- חיי לא היו חיים: לא הייתי עושה כלום במהלך היממה, הולך מצד לצד ללא מטרה, מדוכא מאוד עד כדי רצון למות ולהתאבד, אך לא ויתרתי: הלכתי לפסיכיאטר פעם אחר פעם, לעוד ביקור ולעוד ביקור, אף שזה היה נראה שהפסיכיאטר כבר כמעט התייאש ממני... עד שלבסוף נמצאו הכדורים הנכונים וכעת אני חי ברוך ה׳ מצויין, מאושר, מלא שמחת חיים, ועם הרבה מרץ לעשייה ועשייה.. ומצאתי מקום לעזור ולהתנדב בו (פניתי גם בהמשך לעמותה כלשהי של בריאות הנפש שהתברר לי שישנה בעיר שלי, אך כמה שניסיתי לומר להם שיחזרו אליי למספר טלפון שהבאתי להם, הם (וגם לא ההנהלה הראשית, שגם אליהם פניתי במייל) לא חזרו אליי וממילא הם הפסידו מתנדב.. מילא הם, הפסד שלהם, לא רוצים -לא צריך, אבל מה אשמים האנשים עם בעיה נפשית שחסר להם מי שיתנדב בשבילם?! נו, מה אפשר לעשות שאנו חיים בעולם שאדם חסר התחשבות ואגואיסט- מנהל עמותה (או סניף עמותה) שכל הרעיון שבה הוא עזרה וסיוע לנזקקים לעזרה.. חיים בעולם הפוך, מה אפשר לעשות.. בכל מקרה, שורה תחתונה- לפנות לפסיכיאטר, זהו הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות בשביל עצמך! זו הדרך היחידה, גם בשביל להרגיש טוב וגם בשביל שתחזור לקבל קצבה. גם בריאות וגם כסף, מה עוד חסר חוץ מזה.. ההמשך הטוב והסוף הטוב, כבר לא רחוק אחרי שמתחילים לקבל טיפול ומתמידים בו.. בהמשך, תוכל לשפר עוד יותר את מצבך, על ידי עבודה למשל, וטיפול פסיכולוגי, בתחילה- בנוסף וכהשלמה, לתרופתי, ובהמשך- להסתפק בפסיכולוגי, עד שגם אותו לא תצטרך.. בהצלחה ושנה טובה, לכולם. מני

*הדחף שלו (תיקון כתיב).

הבטחתי שאסביר מה ההבדל בין פסיכיאטריה טובה לפסיכיאטריה רעה, (אכן יש גם את זאת הרעה) ושכחתי לעשות וכעת אסביר: פסיכיאטריה טובה זו פסיכיאטריה אמיתית, כזאת שכל מטרתה לסייע ולהרים את מתמודדי הנפש, בפרט אלו הקשים. הפסיכיאריה המקורית-אותנטית, שאליה התכוונו ממציאי הפסיכיאטריה. וכידוע ליודעי היסטוריית הפסיכיאטרייה (אשר בשונה מהסטיגמה שטוענת שההיסטוריה התחילה מהלובוטומיה הידועה לשימצה- טעות בידם: לובוטומיה זהו שלב שהומצא מאוחר יותר מתחילת העידן הפסיכיאטרי, וזהו תחום ש״התפתח״ הרבה יותר מאוחר (אם אפשר לקרוא לזה בכלל פיתוח.. ניקוב גולגולות זהו הרס מוחלט, לא פיתוח, וארורים ממציאי הלובוטומיה והמטרזול וה״טיפול״ באינסולין.. כן, אני מתכוון למנפרד סאקל (לובוטומיה ואינסולין), וון מדונה (מטרזול), ודומיהם. אלו אינם פסיכיאטרים, אלא חולי נפש אכזריים שהוציאו את האכזריות שלהם, תהא עטופה באיזה טיעון שלא יהיה- לידי מימוש ופרסום ברחבי העולם, ארורה יולדתם וימח שמם (שום טיעון לא יצדיק אכזריות כזו... ניתוחים בכלל זה דבר מפחיד, כל שכן שמדובר בנסיון לעשות ניתוח מוח, האיבר האחראי על תפקודו הנפשי והפיזי של כל הגוף (וכאחד שלמד רפואה, סאקל ידע זאת היטב! וגם מי שאינו רופא כנראה ידע זאת, וגם במאה הקודמת (שהידע היה פחות נחלת הכלל כמו היום), כנראה..), מבלי לדעת מה יהיו תוצאותיו של הניתוח, ומבלי לדעת אם הוא בכלל יעזור במשהו! בפרט שהתהליך הוא ניקוב (הגולגולת), הרי שהנזק מובטח, והתועלת - מהיכי תמצי...). הפסיכיאטריה הרעה, זו זאת שהצגתי בסוגריים בתור מקרי קיצון, אך קיימת גם בקטנה- בכל פסיכיאטר שמנצל את סמכויותיו לשימוש לרעה לאשפז בכפייה אדם שאינו צריך זאת וכדומה. שלא כפי שטוען א׳, זה איננו נפוץ כלל. לפי א׳, אגב, שום אשפוז כפוי איננו מוצדק, הכל צריך להיות בהסכמה.. גם במקרים של אנשים פסיכוטיים נטולי שיפוט ו״הסכמה״... רוב הפסיכיאטרים כן מעוניינים לעזור ולעשות את תפקידם כראוי כפי שצריך הן מצד אנושיות והן מצד החוק. הרעה, איננה פסיכיאטריה: זוהי אכזריות טהורה. זה שאכזריות קיימת גם אצל פסיכיאטרים, זה מקרי לחלוטין: מאחר ואכזריות זה דבר שלצערינו מאוד נפוץ, ממילא זה נפוץ גם אצל פסיכיאטרים. להגיד שבגלל כמה פסיכיאטרים אכזריים בודדים, כל הפסיכיאטרים אכזריים ואסור להתקרב אליהם?! לנסות למנוע טיפול פסיכיאטרי מכאלו שחייבים זאת, זה אכזריות. לנסות לשכנע אדם הצריך טיפול, לפנות לטיפול- זוהי אנושיות אמת וצדק. מפליא אותי איך א׳, שבעצמו קיבל טיפול תרופתי באריפליי, ואומר שזה כדור טוב שעזר לו, אומר שפסיכיאטרים הם אכזריים.. אל תספר לי סיפורים, אריפליי זוהי תרופה שצריכה אישור מיוחד, מפסיכיאטר. רופא משפחה אינו יכול לרשום אריפליי.. אני די בטוח בזה, ונראה מה יאמר על זה הדוקטור. בכל מקרה, גם באם קיבלת אריפליי מרופא משפחה, זה לא אומר שאתה צריך להפליל את הפסיכיאטריה. פסיכיאטריה ככל הרפואה, זה דבר טוב שעוזר ומציל! נקודה, סוף פסוק...

אכן!