אבחנה מדוייקת של המחלה

הבן שלי בן 25 נשוי ואב לשניים אובחן אצלו מחלת פסיכוזה זה היתפרץ שנה שעברה ביום כיפורים קיבל התקף ראשוני חזק והתחיל בזיפרקסה והפסיק אני לא ירחיב את כל השתלשלות הדברים הוא היה מאושפז בבית חולים מעלה הכרמל שבועיים וטופל עם ריספרדל הוא ניסה להתאבד ועשה דברים מוזרים לאחר ששוחרר מבית חולים התחיל לקבל זריקת קספליון 100מ"ג קיבל מספר התקפים וטוען שעדיין עד היום יש לו קולות פוקדים מאיימים ואומר ששום דבר לא יעזור מתחיל כל פעם טיפול בכדורים כיום לוקח ריספרדקס 4מ"ג ושוב פעם אומר כל הזמן שזה שד שעובד עליו פעם אומר לו בורא עולם אני מציינת שהוא בחור חרדי לומד המון תורה וגמרא ,נכון לעכשיו היה לו התקף שהשד אומר לו שילך לבית חולים בטירה אם לא הוא מאיים עליו שיהרוג אותו ואת המשפחה אני גם מציינת כשהוא מתחיל כל פעם טיפול בכדורים הוא מפסיק ואחרי זה חוזר שוב לקחת .

אציין שאני לא רופאה ובוודאי שלא פסיכיאטרית, אבל מניסיון אישי של "בילוי" במערכת הפסיכיאטרית כמטופלת 15 שנה, שגם מגיעה מהציבור הדתי ומכירה גם מקרים פסיכיאטריים בציבור החרדי, במצב כמו שאת מתארת תרופות זה חלק יחסית קטן בפתרון. צריך פסיכותרפיה - טיפול בשיחות שיעזרו להבין מה בעצם קורה פה. הסבר פשוט על איזה סידור תרופתי בהחלט לא מספיק. צריך לעבור תהליך של בחינת המציאות של העבר וההווה לעומק ועשיית סדר בדברים. צריך להגיע להבנה מה מפריע לאדם שסובל ולבנות תוכנית טיפולית לפתרון כל הבעיות. פסיכוזה לא רק מבטאת בעיות שנמצאות מתחת לפני השטח, אלא גם גורמת להמון בעיות. מכיוון שכל הבעיות קיימות וגורמות לסבל רב לאדם וליקיריו, אם לא מתמסרים לתהליך הדרגתי של ריפוי למכלול הנסיבות, הסבל מתמשך לטווח הארוך ואף מחמיר. אציין שבמקצועי אני יועצת ומידי פעם גם מייעצת לבחורים חרדים שמתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות, ככה שהניסיון שלי הוא לא רק כמטופלת, אלא גם כיועצת. אחת הסיבות שאני עובדת בזה זה בגלל פניות של אנשים שמתפעלים מההצלחות האישיות שלי שקיימים על אף היותי אדם שבעבר הוגדר "פסיכוטי" ואושפז בכפייה. ואולי ניתן גם לומר "בזכות" היותי אדם עם העבר המסוים הזה שלי. לסיכום - לא לאבד תקווה. פשוט לעשות את העבודה שצריך לעשות. עד שהישועה מגיעה. כל טוב.

שלום לך מהי האבחנה שניקבעה בבית החולים? אם סימפטומים כפי שתארת נשמשכים 6 חודשים לפחות אנחנו נוטים לאבחן סכיזופרניה אך כל מקרה לגופו.