בן 26, סובל מדכאון וחרדה כל חיי

בן 26, סובל מדכאון וחרדה כל חיי. עברתי ילדות לא פשוטה והיום אני מבין שהרבה מבעיותיי הנפשיות נוצרו/התפתחו עקב כך. הייתי מטופל ON/OFF אצל פסיכולוגים/פסיכיאטרים רוב חיי, עד היום לא הצלחתי "להרגע" ולהגיע לשלווה. הבעיה המרכזית שתמיד הייתה אצלי בראש ובראשנה היא חרדה חברתית - תמיד חושב שבוחנים אותו ומסתכלים עליי, מהרגע שיוצא מהבית ועד שחוזר אליו. כיום אני לומד לתואר ובהרצאות (ובכלל במכללה) לא מצליח לתפקד.. מאחר ויש אינטרקציה עם המון אנשים - מה שתמיד נמנעתי ממנו. בעבר במצבים דומים הגעתי לקלונקס, מקורבים אליי אמרו שזה הכדור היחיד שבאמת גרם לי "לשים זין" סליחה על הביטוי ולא לעשות חשבון לאף אחד אלא להתרכז בעצמי. ניסיתי לקחת ריטלין בכדי להתרכב בהרצאות, אבל לאט לאט שמתי לב שהאי ריכוז שלי לא מגיע דווקא מחוסר פוקוס כמו של "היפר-אקטיבים", אלא מגיע מחשש ומחשבה על הסובבים אותי באופן תמידי בכל רגע. אני מאד חושש ולא רוצה לחזור לקלונקס.. מאחר ויש לי היכרות רבה איתו ויודע עד כמה הוא כדור רע. אציין כי ניסיתי המון תרופות בחיי. לא מצאתי משהו שעוזר לי כמו קלונקס ואני שוקל בכובד ראש לחזור אליו. אציין גם שלאחר קריאה רבה במהלך השנים הבנתי שאני אדם שנקרא HSP (Highly Sensitive), ואני לוקח דברים נורא נורא קשה, "מכל נמלה עושה פיל" - אפילו בלי לרצות או להתכוון. הגעתי לנקודה בחיי שאני כבר לא סובל את עצמי בתור אדם. אני לא מתפקד כבחור בן 26, אין לי "חיים" ואין לי רצון ל"חיים" (חיי חברה, מערכת יחסים וכו' - לא בקטע אובדני..) אני אפילו בשלבים מסויימים שם לב שאני מגיע לירידות דרסטיות במשקל, מפסיק לאכול, מפסיק להתקלח, לצחצח שיניים - סימפטומים של נרקומן או של דכאון... אני בחור אינטיליגנט מאד אבל לא מצליח להתגבר על הבעיות הללו - הן יוצרות לי "מחסומים" שלא מאשרים לי להתעצם ולהגיע לאן שאני באמת יכול (ואכן קראתי שאנשים המאובנחים כ- HSP לרוב הם אנשים יצירתיים מאד וחכמים מאד). אני יודע שאני אדם שצריך טיפול נפשי. מכיר בזה שיש לי בעיות נפשיות אך מאסתי בפסיכיאטרים (פעם אחרונה שהייתי אצל המטפל נדחפו לי כ-8 סוגי כדורים ביום שהפכו אותי לזומבי.. ממש ללא צורך.. באמת) בבקשה אשמח לקבל עזרה בצורה של פידבקים/נסיון ממטופלים אחרים.

כדאי לנסות לאזן תרופתית למרות תופעות הלואי שהיו לך!