הפרעת אכילה לא ברורה...

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה

03/11/2012 | 23:43 | מאת: ניצן

שלום, אני בחורה בת 22, מאז גיל 15 בערך התחלתי עם דיאטות ועלייה/ירידה כמו יו-יו במשקל. חשוב לציין כי מבחינת הרגלי אכילה, לא הקניתי לעצמי רוטינה נכונה של ארוחות מסודרות, זאת בעקבות חינוך תזונתי שכזה בבית. מה שכיום אני סובלת ממנו, מצב חריף ולקוי ביותר בהרגלי האכילה שלי; אני עושה "דיאטה" שלה אני משתדלת לקרוא דרך חיים, עושה ספורט כמעט כל יום, ואז פתאום יום אחד אני 'נשברת' ומתחילה לאכול כל מה שבא ליד, בעיקר ממתקים/ארוחות גדולות ומשביעות. הסיפור הוא שכשאני נכנסת ללופ הזה, אני לא יוצאת ממנו ובאמת לא מפסיקה לאכול, וזה יכול להגיע למצבים קיצוניים של שלשול חריף/הקאות/תחושה של בחילה וכבדות נוראית. העניין הוא שבזמן שאני כן בתקופת הדיאטה, אוכל כמעט ולא מעניין אותי, אין לי כוח אפילו להכין לעצמי ארוחה ואני אוכלת רק כדיי להרגיע את הרעב ולסיים עם זה מה שנקרא, כמובן במסגרת המאכלים שאני מרשה לעצמי לאכול. כשאני כן בדיאטה, אני ממש לא מרעיבה את עצמי, אני אוכלת עד שאני שובעת ולא מונעת מעצמי. לפעמים מרשה לעצמי פה רוטב, שם שוקו. הכל מאוזן ונכון, אני לא מרגישה חסך ובטח שלא מרעיבה את עצמי! הכל נורמאלי וכמו שצריך להיות. אני פשוט לא מבינה את זה, התחושה שכשאני נכנסת ללופ זה 'מחר את לא תרשי לעצמך אז תאכלי היום מה שאת לא תרשי לעצמך מחר' אבל מה זאת ההגזמה הזאת? מותר להשבר ולאכול שוקולדים מידיי פעם, אבל איך אני מגיעה למצב שאני דוחפת אוכל כאילו אני אוגרת לכל החורף או משהו? כיצד נקראת ההפרעת אכילה הזו ולמה, אם יש קיצון לצד אחד, למה אין קיצון לצד השני? כשאני נכנסת ללופ הזה, לפעמים אני לא רוצה להמשיך לאכול והבטן צורחת דיי אבל אני ממשיכה ללא בקרה, אני באמת לא מבינה מה הבעיה ולמה אני מתעקשת על לאכול שכשבמצב רגיל זה לא שאני מרעיבה את עצמי או מונעת מעצמי הרבה דברים...!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ניצן, שאלת על הפרעת האכילה הזו- איני יכולה לתת אבחנה מדויקת דרך הנט (גם כי חסרים פרטים, אבל לא רק), ולא בטוח שזה ממש משנה. מה שמשנה בעיקר הוא התחושה שלך וחוסר שביעות הרצון שלך מהשיעבוד לעיסוק באוכל ומשקל. נשמע שזה תופס מקום גדול בחייך, מפריע ומכביד על התנהלותך ותפקודך- וכן, כי את מודעת לכך, ויש תחושה מדברייך- שהיית רוצה להבין מה קורה ולטפל בכך.. אין ספק שמשטר קפדני, גם אם הוא לא "רעב" (מאכלים 'מותרים', מגוון מצומצם, ספורט אינטנסיבי וכד') תורם לעיתים קרובות לחוויית חסך (לפעמים אובייקטיבית, אבל לפעמים סובייקטיבית) ולכך שיהיו ה"הגזמות" שאת מדברת עליהן. עוד לא מאוחר ללמוד "הרגלי אכילה" נכונים, הכוללים הקשבה לעצמך. ההקשבה הזו לעצמך, חשובה הן מבחינה תזונתית והן מבחינה רגשית ויכולה לסייע לך בהתמודדות. את ההקשבה הזו קל יותר ללמוד בתוך ליווי של טיפול. זה יאפשר לך להיות יותר מחוברת לצרכים ולרצונות, לזהות אותם ולפעול להשגתם, ובמקביל להקטין את מרכיב האוכל/ משקל כמדד לאיכות חייך. בהצלחה, קרן בלומנטל-יניר מטפלת באמנות.

מנהלי פורום הפרעות אכילה