אהבה זה כואב

דיון מתוך פורום  סטומה - תמיכה

30/04/2011 | 17:47 | מאת: טלטול

ממה שקראתי מכם אני מניחה שרובכם גדולים ממני, בוודאי כבר נשואים, עדיין אולי תוכלו לעזור.. איך מספרים לבחור בקשר זוגי על העניין הבריאותי ועל השקית ועדיין לא לגרום לו לברוח על נפשו?? יש גם את שאלת המתי, אבל זה נראה אינדוידואלי, תלוי בקשר ובאינטראקציה...

לקריאה נוספת והעמקה
30/04/2011 | 18:14 | מאת: יעל

אין לי תשובה עליה אבל בהחלט שאלה שתהיתי והתחבטתי בה עקב שיחות ודיון שהיה במפגש של צעירים עם סטומה. אחד הדברים שעלינו לקחת בחשבון כבעלי סטומה היא שלצערנו, אלא אם כן אנחנו דתיים ומתנזרים עד החתונה, אין לנו דרך להסתיר את הסטומה להרבה זמן. ברגע שיש קשר מיני אי אפשר להסתיר יותר וזה לא נותן לנו הרבה זמן מתחילת הקשר... בהחלט מעניין לשמוע מחברי הפורום הפנויים ואלו שהכירו את בן/בת זוגם כבר לאחר שהיו עם סטומה (יש כאן כמה כאלה, מקווה שהם יענו) איך הם התמודדו עם הנושא. אני כן יכולה לענות לך באופן אישי לגבי הקרוהן - אני מרגע שחליתי החלטתי בצורה מודעת שאני לא מבזבזת גרם מיותר של אנרגיה בהסתרה של המחלה כי אני זקוקה לכוחות הללו בהתמודדות איתה. לא סיפרתי לכל מי שפגשתי ברחוב אך כל י ששאל מה קורה ולמה אני נראית ומרגישה פחות טוב סיפרתי. כמובן שסיפרתי לכל חבריי. גם למי שהפך להיות בעלי סיפרתי כבר בהתחלה. האמת, שאני מניחה שגם עם הסטומה הייתי נוהגת ככה, זו פשוט מי שאני, לא אוהבת להסתיר, לטוב ולרע.

אני לא נשואה ואין לי חבר. אני חושבת שאם אכיר מישהו, אולי לא אספר לו מיד מהפגישה הראשונה, אולי כן... אני באמת לא יודעת להגיד מתי בדיוק, וגם לא מתי פחות או יותר הייתי מספרת לו, אלא אני חושבת שהייתי זורמת ופועלת לפי התפתחות העניינים. אבל מה שלא יהיה, אני חושבת שזה משהו שממש לא כדאי ולא רצוי להסתיר לאורך זמן. וגם בכלל, בכל דבר בחיים, או בעצמך, לא נראה לי רצוי להסתיר לאורך זמן. אין לי מה להתבייש בזה שיש לי סטומה, נוח לי עם איך שאני ואני בעד להיות פתוחה ולהראות את מי שאני :)) לדעתי האישית, אדם שהוא אמיתי ורואה בך, במי שאת! כמי שהוא מעוניין לבנות איתה את ביתו ולבלות עימה את שארית חייו, לא אמור להירתע מהשקית. אבל גם אני כמוך, לא יודעת, כי לא הייתי במערכת יחסים לפני הניתוחים, ועכשיו להכיר מישהו, גם לי זה נראה קצת מורכב, אבל... אם לא ננסה לא נדע, נכון?

30/04/2011 | 21:12 | מאת: רן

היי, לפני כמה שנים (טובות) כתבתי על הנושא הזה בדיוק טור לעיתון של העמותה. אז אמנם אין ספק שהניסיון זה הדבר הכי טוב בתחום הזה, אבל בנתיים אפשר לפחות להנות מהקריאה של הטור :) קישור: http://www.cancer.org.il/download/files/bitaon_june_2005_1.pdf הטור מתחיל בעמוד 19. רק לציין שגם אני רווק, אבל כן היו לי כמה חברות מאז הניתוח. מבחינת ה"מתי" אני בד"כ מספר אחרי בערך 4 פגישות, אם אני מרגיש שזה הולך לכיוון רציני. לגבי ה"איך", יש לי את הדרך ההזויה שלי - אפשר לקרוא בטור :)

01/05/2011 | 00:15 | מאת: לירון

טלטול..... אני גרוש מזה מעל לשנתיים ועם סטומה כבר 3 וחצי שנים..... קבלתי החלטת שנראת לי מאוד הגיונית והכי נכונה לעשות .......כאשר יצאתי לדייט עם נשים וכחלק מהשיחה הראשונה מצאתי תמיד אך אני "משחיל" את עניין המחלה "קרוהן קוליטיס" וברגע שנראה כי הקשר הולך למפגש נוסף את אותו העניין אני עושה גם בקשר לסטומה..... וכמובן עונה ומסביר על כל שאלה שנשאלת.... אין טעם להסתיר, זה סתם לבזבז אנרגיה שאפשר ת'אנרגיה הזאת להשקיעה במקומות אחרים ובהרבה יותר נעימים .. :)) ב=ה=צ=ל=ח=ה !!!

01/05/2011 | 00:22 | מאת: אורלי

הי מצטרפת לרוב הכותבים חלק אינטגרלי ממך, חבל על הזמן והאנרגיה בלהסתיר, כל היופי בעיני להראות רגיל ולהתנהג כך, ואז לספר בדרך אגב וטבעי - כי זה פשוט כך! אני תמיד מצליחה לסחוט קריאות התפעלות, שממש לא באות ממקום של רחמים - ופשוט מבסוטה! ללכת עם ולהרגיש בלי בהצלחה!

01/05/2011 | 21:47 | מאת: לירון

להיות עם להרגיש ולהתנהג בלי !!!!! זה סוד העניין ...חחחח אף אחד לא מאמין שאני עם סטומה, למי שאני מספר (לא לכל אחד שאני נפגש ומכיר אני מספר כמובן)אנשים שכן יודעים ממש לא מאמינים .... :) ובכלל לא מאמינים שאני אדם שיש לו מחלה כלשהי ובמיוחד לא "קרוהן קוליטיס" וסטומה ... (למי שמכיר אותי כאן מאנשים הנפלאים בפורום ... אני אדם גבוהה מאוד ( 1.97 מ') ורחב מיימדים) ...חחחחחח הסטומה שלי זה חלק בלתי נפרד ממני !!! צודקת בהחלט אורלי וכל החברים כאן שטוענים כך .. כמו שיש לאדם קרחת ,או נמוך או שמן.. ואוהבים אותו ומקבלים אותו איכשהו כך בדיוק זהה לזה שאני בעל סטומה !!!!!

01/05/2011 | 11:03 | מאת: זואי

ולא משנה כמה הפסיכ' שלי מנסה ואומרת את כל מה שאומרים כאן, כולל זה שמי שיכיר אותך ויאהב אותך כמו שאת גם לא ירתע מהסטומה בהמשך... אני לא מסוגלת. ופשוט בהתנזרות מאולצת. לדעתי, זה גם קשור ב"זמני" הארור. כי הרי אוטוטו הסטומה לא תהיה שם... אז כבר שנה וחצי כמעט אני "זמנית" לא בשוק... לא מסוגלת. פשוט לא מסוגלת.

הייתי לא מוותרת לך ושוברת את המחסום :-)

מנהלי פורום סטומה - תמיכה