שלום לכולם

דיון מתוך פורום  סטומה - תמיכה

20/04/2011 | 23:14 | מאת: חמוטל

אבא שלי חולה בסרטן החלחולת ויש סיכוי לא קטן שהוא ייאלץ לעבור כריתת רקטום ולהתחיל להשתמש בסטומה, והמחשבה על זה ממש מפחידה אותו (בינתיים הוא עובר הקרנות וכימותרפיה, אז יש עוד זמן). רציתי לשאול אתכם כמה דברים, כדי שכשיגיע השלב הזה המידע כבר יהיה בידיי: 1. מה אתם יכולים לספר בקשר לתפקוד היומיומי עם הסטומה (אני לא יודעת על הסטומה כמעט שום דבר) ומה אתם יכולים לספר בקשר לתהליך ההסתגלות האישי שלכם? 2. אבא שלי כבד ראייה מאוד אבל בסך הכול עצמאי ומסתדר. האם יש סיכוי שהוא יוכל לטפל בסטומה בעצמו? מה בעצם נדרש מבן אדם ביום יום? עם אילו מגבלות תפקודיות הוא צפוי להתמודד? 3. באיזשהו שלב נצטרך לבחור מנתח, ואנחנו לא מכירים את הנפשות הפועלות - האם יש לכם המלצות? המון תודה ויישר כוח.

לקריאה נוספת והעמקה
21/04/2011 | 00:30 | מאת: שי

היי, יש לי המון מה לספר לך כי גם אני עברתי כריתת רקטום,אומנם אני בחור צעיר בן 37 אבל אני מבין את החששות שלך ולכן אנסה לענות בקצרה: 1- לגבי התפקוד היומי אז ארגיע אותך ואגיד לך שאפשר לעשות הכול!!עם סטומה ולחיות ממש טוב העניין הוא שההדבקה של הבסיס חשובה מאוד ואם היא טובה אז התפקוד היומי לא נפגע, ההסתגלות היא אומנם לא קלה וחשוב מאוד סביבה תומכת. 2- אם אבא שלך כבד ראייה אז אני בספק אם הוא יצליח לשים בסיס ולטפל בעצמו בסטומה כי כמו שכבר אמרתי ההדבקה והטיפול בסטומה חשובה ועדינה. 3- אם אתם מאזור המרכז אז אני ממליץ על פרופסור חייקין בתל השומר הוא ממש מקצוען עם אנושיות מדהימה!! אשמח לענות על עוד שאלות והעיקר בהצלחה והמון בריאות!!

21/04/2011 | 11:32 | מאת: רן

היי, קודם כל בריאות שלמה לאבא, זה הכי חשוב, ואם הניתוח יכול לעזור לו - לכו על זה! 1. אפשר להסתדר מצויין עם סטומה - כמובן שזה דורש תקופת הסתגלות. אנשים עם סטומה מקיימים חיי חברה רגילים, משפחה וילדים, לימודים, עבודה, טיולים, בילויים והרפתקאות. אני ממליץ מאוד להפגש עם מישהו עם סטומה ולשמוע ממקור ראשון. אפשר למצוא מישהו על ידי פנייה לעמותת בעלי סטומה או גם אליי (הטלפון שלי באתר של צעירים עם סטומה). 2. קשה להגיד בוודאות אם אביך יוכל לטפל בהכל לבד, אבל אני דווקא חושב שיש סיכוי לא רע שכן. זה דורש אימון כמובן, וקצת רצון ועקשנות. בעיקרון אפשר לעשות הרבה מאוד במישוש, ואני יכול לחשוב על כמה דברים שאולי יעזרו אפילו למצב של עיוורון. 3. אני לא רוצה אישית להמליץ כאן על רופאים בגלל התפקיד שלי, אבל אני בטוח שאחרים יתנו המלצות טובות. חוץ מזה אני יכול להציע להגדיל את המעגל של השאלה על ידי פרסום השאלה בפורום קרוהן וקוליטיס. אמנם זו מחלה אחרת, אבל במחלות אלה נעשים ניתוחים רבים במעיים ואני משער שכל כירורג טוב למחלות האלה עוסק גם בגידולים במעיים. פורומים של קרוהן וקוליטיס הם גדולים מאוד בגלל הפופולריות של המחלה (לצערנו) ולכן בטוח שתוכלי למצוא המלצות נוספות שם.

ברוכה הבאה לפורום. צר לי לשמוע על האבחנה של אביך ואני מאחלת לו הרבה הצלחה ובריאות. דרושה אמנם תקופת הסתגלות לסטומה, אבל ברגע שתופסים את העקרון ומתרגלים, וכל עוד ששומרים על טיפול נכון, הגיינה והדבקה טובה של הציוד, הסטומה לא מגבילה בחיי היום-יום כלל וכלל ואפשר לחיות חיים רגילים לחלוטין עם סטומה ולעשות הכללל כולל הכלללל! לגבי ההתנסות האישית שלי, אני כבר 9 חודשים עם סטומה. הבעיה שאני סבלתי ממנה לפני הסטומה מאוד הגבילה אותי בחיים וכבלה אותי לשירותים הרבה שעות כל יום, וכך זה נמשך הרבה מאוד שנים. הסטומה בעצם סוף סוף שיחררה אותי מהכבלים האלה ונתנה לי את החופש שהייתי כ"כ זקוקה לו. עם הסטומה אני יכולה לנהל חיים רגילים ומלאים, מה שלא יכולתי במשך הרבה שנים, והיא לא מונעת ממני שום פעילות כלשהי שאני רוצה לעשות. האבחנה של אביך לא מותירה הרבה אפשרויות ואלטרנטיבות, לכן הבחירה היא דיי ברורה. העובדה שאביך כבד ראיה דיי מטרידה. אחרי שיחרורו מבית החולים הוא יזדקק להמון תמיכה ועזרה, הן מאחיות הסטומה שבמחוז והן מבני המשפחה. רצוי שלפחות אחד מבני המשפחה ילמד היטב גם כן את תהליך החלפת הציוד והטיפול בסטומה עוד בזמן השהייה בבית החולים. האם הוא לא רואה בכלל? אני מקווה שעם הדרכה נכונה של אחות הסטומה ותמיכה והרבה תרגול ביחד עם אחד מבני המשפחה, אפשר יהיה להגיע למצב שהוא יוכל להסתדר בכוחות עצמו. נשמח לנסות לעזור בכל שאלות נוספות. וכן נשמח אם תעדכני אותנו על מצבו. המון הצלחה ובריאות.

21/04/2011 | 15:12 | מאת: חמוטל

כרגע כל הדברים האלה עדיין לא רלוונטיים, כי הוא צריך לסיים את כל סבב הטיפולים ואז לחכות כמה שבועות ולעשות PET CT נוסף ואז רק להתחיל את תהליך ההתייעצות בקשר לניתוח, אבל אני מעדיפה להיות כמה צעדים לפני כל מה שמתרחש, כדי להיות מסוגלת לתת לו תמיכה מתוך מקום של ידע ולא של גילוי ביחד איתו, הן מבחינת מידע והן מבחינה נפשית. אני מבינה שכל מי שענה לי יחסית צעיר. האם יש כאן בפורום אנשים מבוגרים ממש? כי אבא שלי כבר די זקן, ואני תוהה בקשר לדברים הספציפיים שאולי קשורים יותר לאנשים מבוגרים יותר. שוב תודה ותבורכו על קיום הפורום הזה.

הי חמוטל, ברוכה הבאה לפורום. ראשית, אני רוצה לציין את הערכתי לדאגתך ולמסירותך לאביך ושאני חושבת שהגישה שלך של לדעת ולהיות מוכנה מראש היא אכן נכונה וסופר חשובה. גם אביך, במידה הווא יכול, מוזמן להיכנס לפורום ולשמוע מאנשים שעברו תהליך דומה לשלו ולקבל תמיכה ואוזן קשבת. קיבלת כבר מענה רב על כל נושא ההסתגלות וכיון שדעתי דומה אז פחות אפשרט בנושא אלא אתרכז יותר במה שלא נכתב. הפורום אכן מורכב מאנשים צעירים יותר. את יכולה לפנות לארגון בעלי סטומה (03-5721618), אני בטוחה שהם יוכלו לקשר אותך ואת אביך עם מספר חולים מבוגרים יותר או בני משפחותיהם שיוכלו אולי לדבר עם אביך. נכון שאביך מבוגר יותר אך מה שחשוב היא מידת עצמאותו ונחישותו. מגבלת הראייה אכן יכולה להיות בעייתית וייתכן שבסופו של דבר יזדקק לעזרה, אך אם יתאושש מהניתוח יפה ועדיין יהיה עצמאי ונחוש, יוכל גם ללמוד כיצד להסתדר עם זה. אני בטוחה שהרבה אימון יוכל להביא אותו לרמת שליטה שכזו במיומנות ההחלפה שהוא יוכל להסתדר. לגבי המנתח - למעשה זוהי השאלה הדחופה ביותר כרגע. אני אישית ממליצה באופן חד משמעי על פרופ' רייסמן משערי צדק. הוא נחשב כיום למנתח המעיים מספר אחד בארץ. הוא מנתח מעולה, מקצוען אמיתי ולא פחות חשוב, בן אדם מדהים ואנושי. אני אישית עברתי אצלו 4 ניתוחים כבר (אני חולת קרוהן) וכל פעם נסעתי אליו מחיפה ואני יכולה להגיד לך שזה היה שווה. אישית, לא הייתי כאן לולא פרופ' רייסמן. החיסרון היחיד הוא שהוא מנתח באופן פרטי וזה לא זול, אבל לטעמי, בייחוד כשהמדובר בניתוח מציל חיים כמו זה של אביך, שווה כל אגורה. מנתחים נוספים שנחשבים למומחים בתחום ניתוחי המעיים בארץ הם ד"ר עודד זמורה בתל השומר, ד"ר חגית טולצ'ינסקי באיכילוב ופרופ' מיכה רבאו (שלא ברור לי אם הוא עדיין מנתח באיכילוב או שמא רק באסותא). כמה טיפים נוספים: ניתוח כגון זה שאביך עומד לעבור נחשב לניתוח מורכב כיון שהוא דורש כניסה לאיזור האגן. אני אישית ממליצה לעבור ניתוח שכזה בבי"ח גדול בו יש מענה אם חס וחלילה משהוא משתבש (החל מטיפול נמרץ, קרדיולוגיה ונוירולוגיה וכלה באורתופדיה). לכן, אני אישית פחות ממליצה לעבור ניתוח מסוג זה בבי"ח כגון אסותא. גם אם תנאי האשפוז מצוינים, עלייך לזכור שהאשפוז הוא זמני וקצר אבל החיים עם הסטומה והחיים בכלל הם לכל המשך הדרך. דבר נוסף שצריך לשקול הוא שיטת הניתוח - כיום ניתוחי מעיים, על אף מורכבותם, יכולים להתבצע בשיטה הלפרוסקופית. זה דורש מיומנות ונסיון אך ניתוח לפרוסקופי מאפשר החלמה מהירה הרבה יותר וזמן אשפוז קצר יותר. לא בכל מקרה ניתן לבצע ניתוח לפרוסקופי וזה דבר שרק המנתח יוכל להגיד לכם אם אפשר או לא, אבל במידה ואפשר זה מאוד מאוד מקל על ההחלמה. מהמנתחים שמניתי לעיל רק רייסמן וזמורה מנתחים בגישה הלפרוסקופית. מאחלת המון הצלחה ובריאות ואת מומנת להיעזר בנו בכל שצריך. בפרט, נכון שאת לא החולה עצמה ואת זו שמלווה, אבל גם שבזו אני בטוחה שעוברים עליך ימים לא קלים של מתח וחרדה ולאחר הניתוח משאביך יהיה עם סטומה בודאי יהיו לך הרבה שאלות וגם סתם ימים קשים בהם תצטרכי מקום לפרוק בו את הקושי - הפורום נועד בדיוק לשם כך. את תמיד מוזמנת לכאן אם את זקוקה לכתף תומכת.

21/04/2011 | 20:37 | מאת: רן

תגובה מעולה - מצטרף לכל מילה. אני רוצה רק לציין שגם דר' חייקין מתל השומר (ששי הזכיר למעלה) מבצע ניתוחים בלפרוסקופיה. אין לי אמנם הרבה מידע לגביו כרופא, אבל מהיכרות קצרה איתו הוא עושה רושם מקצועי ביותר והוא גם אדם נפלא, וללא ספק הייתי מחפש דעות גם לגביו. חמוטל - אם אפשר לשאול, בן כמה אביך ומה מצב ראייתו? אין ספק שבמצבים שונים נדרש תהליך הסתגלות שונה, וייתכן שעם המידע הזה נוכל להיות יותר מועילים בעצות. עוד טיפים בעניין הניתוח עצמו: במהלך האשפוז אבא יצטרך אתכם מאוד בבית החולים. השתדלו מאוד להשאיר לפחות אדם אחד לצידו 24/7 על מנת שיוכל להזעיק אחות או רופא במקרה הצורך, לעזור לו לקום, ללכת, לאכול, להגיע לשירותים, להביא לו דברים וכן הלאה. בייחוד בניתוחים לא לפרוסקופיים (כמו שאני עברתי) חשוב גם בימים הראשונים אחרי הניתוח להשתדל לחטא כל מה שסביבו או בא במגע איתו, ולבקש גם מאורחים לחטא את הידיים לפני שמתקרבים. לבסוף, וזה די אקזוטי - כדאי לברר מראש אילו משככי כאבים יינתנו לו אחרי הניתוח (מורפיום/אפידורל), כי אצלי הם גילו אחרי הניתוח שאין להם את החומר הנכון (כן כן).

23/04/2011 | 22:44 | מאת: זואי

על ד"ר עודד זמורה מתה"ש. אמנם את הניתוח בו הוציאו לי סטומה עשה קולגה שלו, ד"ר דני רוזין, אבל זה היה כי הניתוח שלי בכלל היה במח' גניקולוגיה וקראו לרוזין בגלל נסיונו עם מנותחות אנדומטריוזיס (המחלה ממנה אני סובלת)וגם בגלל שהניתוח שלי היה חירומי עם חסימת מעיים אז היו צריכים כירורג כללי. רוזין עשה לי את כריתת המעי בלפרוסקופיה. בהמשך, בגלל שנוצרה לי פיסטולה רקטווגינלית, עברתי למחלקה הכירורגית ואז נותחתי פעמיים ע"י ד"ר זמורה.

מנהלי פורום סטומה - תמיכה