אוסטומיאליטיס בלסת והטיפול לחולי דיאליזה

שלום רב, אימי חולת דיאליזה מזה כשנתיים (כשלון כליות עקב מיאלומה נפוצה). כעת בת 65. בחצי שנה האחרונה היו לה טיפולי שיניים שהלכו והחמירו. טיפלה בפה ולסת בבי"ח בלינסון ואלו המליצו לה על טיפול בתא לחץ, לאחר שטיפול אנטיביוטי לא הועיל. (קבלה אוגמנטין תוך ורידי 2 מגה ליום במשך 3 חודשים). מחלת המיאלומה אצל אימי מזה כ5 שנים. עברה סדרה אחת של טיפולים במלפאלן ופרדניזון. לא בוצע כל טיפול קרינתי ולא היו כל ממצאים פתלוגים. לאחר מכן לא קבלה יותר טיפול בגלל דיכוי מח העצם. אך חשוב לציין שמאז ועד היום מצב המיאלומה רדום ברוך השם. בדיקות אחרונות נעשו בשבוע שעבר ויצאו נקיות. כ"כ ברצוני לציין כי לא בוצעה כל ביופסיה בלסת ע"מ לזהות אוסטומיאליטיס, משום שלדעת הרופאים מצב הפה של אימי לא מאפשר זאת. "העצם קשה" מידאי ואי אפשר לבדוק. האם קיימות סכנות מיוחדות לחולי דיאליזה? (בד"כ סובלים מלחץ דם גבוה או נמוך...) כיצד מטפלים בהם? האם קיימת סכנת חיים בשל הטיפול? אני מבין שהטיפול בתא לחץ כרוך באישפוז. כיצד נעשה כאשר מדובר בחולי דיאליזה? (פריטוניאלית) תודה מראש, אבי

בעלי בן 53 חולה מיאלומה כ -8 שנים בשנתיים האחרונות לאחר עקירת שיניים בלסת התחתונה חלה נסיגה של החניכיים ועצם הלסת חשופה. עבר 60 טיפולים בתא לחץ שלושה טיפולים במקרופגים ולוקח לסרוגין סיפרוגיס או אוגמנטין (כדורים). כמו כן קיבל בעבר טיפול בארדיה וזומרה וכדורי טלדומיד כיום מקבל טיפול בוילקייד. אף אחד מהטיפולים ללסת לא עזר. מטופל בהדסה ועובר מידי שבוע שטיפות וניקוי העצם. מחכה לתשובה