בעיה חברתית

איילה שלום, רשמי בבקשה את גילה של בתך. שירלי

איילה שלום רב, ילדים מדהימים וחכמים, כמו בתך, מבינים ותופסים סיטואציות חברתיות או התנהגות הורית היטב. בנוסף, הם מגיבים בצורה פיזית, כאשר הם כועסים או חשים תסכול. מצד אחד, התנהגותה שכיחה. מצד שני, תפקידכם בשיתוף פעולה עם הצוות החינוכי ללמדה, כדי להגיב אחרת. בגן תני לגננת להתמודד איתה בכלים החינוכיים ובגבולות שלה – אלו יהיו תוצאות טבעיות להתנהגותה, אם למשל הגננת תעניש אותה או אם ילד לא ירצה לשחק עימה. את יכולה לומר לה, שהגננת סיפרה לך שהיא הרביצה ושאת מבינה שהיא כעסה או התעצבנה, אך את בטוחה שלא היה לה נעים מהעונש של הגננת, ותני לה לספר לך מה קרה. נסי לחשוב עימה בהדרכתך, מה עושים כשכועסים ? למשל, לפנות לגננת או לחכות בסבלנות שהמשחק יתפנה. את יכולה לתת לה דוגמאות בעצמך, ולהוות בעבורה מודל – כשאני כועסת אני.... בבית ארגנו את סדר היום בצורה מסודרת ומובנת כמה שניתן. היא צריכה להבין במעשיכם, שאינכם במאבק כוח עימה , ושהנכם רגועים מולה. ספרו לה על סדר היום, למשל: בבוקר אנו קמים, מצחצחים שיניים ומתלבשים – מה היית רוצה לעשות קודם להתלבש או לצחצח שיניים ? יש לומר לה מראש, שאם היא תבחר לבכות ולצרוח, אתם תאלצו בצער רב לעשות את הפעולות הללו בכוח, מכיוון שצריך לצאת בזמן לגן ולעבודה, ולשניכם לא יהיה נעים. אם היא משתפת פעולה יש לעודדה, ולומר לה, שאתם רואים שהיא מתאמצת או שהבוקר היה לכם נעים איתה ועוד. כמו-כן תנו לה תפקידים בבית, כדי שתרגיש גדולה ובעלת משמעות. שינוי בהתנהגותכם, סדר ועקביות יובילו לשינוי. בהצלחה, שירלי