אגרסיביות כלפי עצמו
דיון מתוך פורום ייעוץ חינוכי
שירלי שלום רב, זמן מה לא פניתי לבקשת עזרה כי המצב היה במגמת שיפור. בני, היום בן 4.6, נמצא בגן שפתי. יש לציין שהוא התקדם בצורה מצוינת מבחינה שפתית והיום ניתן לנהל איתו שיחה, הוא יודע לנהל שיחה ומשתף ברגשותיו. הרבה זמן לא היו לנו התקפי זעם וכו. אך לאחרונה זה חזר בתדירות של לפחות פעם בשבוע בצורה מוגברת ומפתיעה. זה קורה לרוב בשעות הערב, כשהוא כבר מאוד עייף, לכן אני מאוד מקפידה על סדר יום. בפעמים אחרונות הוא פשוט התחיל להרביץ וכשהבהרתי לו שאסור להרביץ לאמא, הוא יורק, הוא התחיל לתת מכות לעצמו, די חזק, סתירות, מכות על המצח, לבטן ואפילו לבולבול, זה די מרתיע ומלחיץ. בעבר יישמתי שיטת holding, היום לא אנסה זאת, משום שהילד גדול כבר ולדעתי הפתרון הוא התנהגותי. איך להרגיע אותו? איך לרסן את האגרסיביות הזאת? תודה מראש ולילה טוב.
מרי יקרה שלי שלום רב, את אמא נפלאה, שעובדת מאוד יפה עם בנה. יש צורך לברר היטב, האם יש דבר מה שמפריע לו או האם היה שינוי כלשהו בגן או בבית ? גם שינוי קל, כמו: גננת או סייעת חולה, יכול לעשות את ההבדל. ממליצה לך לפנות לגננת ולברר זאת עימה. בנוסף, לשאול על תפקודו בגן האם גם הן חשות זאת בהתנהלותו בגן? בדקי עם הצוות כיצד הן מגיבות לו במצב תסכול וכעס. מכיוון בנך עובר תהליך נפלא בגן השפתי שבו הוא לומד, יש לעזור לו לבטא את התסכול ואת הכעס במילים. התנהגותו מורה על קושי, שיכול לבוא בקושי לבטא את עצמך. זאת אומרת, כאשר הוא מתוסכל או כועס על דבר מה, שקפי לו את תחושותיו, ועזרי לו להתמודד עם מצב זה, למשל: אני מאוד מבינה שאתה כועס. אתה יכול להגיד לי במילים שאתה כועס. אני יכולה לעזור לך. בוא נלך לשטוף פנים ולהרגע יחד. אני איתך ! כמו כן חשבי עימו על דרכים, שיכולות לעזור לו לעבור או להביע תסכול, לדוגמא: לשטוף פנים, להרביץ לכרית, ולהוציא כעסים עלייה (לכרית לא כואב ואין לה רגשות), לשכב קצת בטלוויזיה, לשמוע מוזיקה ועוד. בדרך זו תתני מקום לתסכול ולאגרסיביותמצד אחד , ומן הצד השני תלמדי אותו כיצד להתמודד עמה. בהצלחה וכל טוב, שירלי
מנהל פורום ייעוץ חינוכי
