התמודדות

דיון מתוך פורום  ייעוץ חינוכי

09/05/2012 | 12:14 | מאת: אילנה

שלום, (אני מתנצלת מראש על אורך הפניה) אני אם חד הורית לילד בן 7. בני הוא ילד מאוד נבון וחכם (אובחן ע"י אנשי מקצוע), מצד אחד יש לו אינטלינגציה רגשית גבוהה, הוא ילד מאוד רגיש, מאוד חם ואוהב, יודע להרעיף אהבה לאנשים שאותם הוא אוהב. אבל, מצד שני יש לו קושי בהתמודדות שלו עם כעסים, זה אומר שאחת לחודש, חודשיים בממוצע יש לו התקף זעם שהוא מוציא אותם על ידי כך שהוא מסוגל להרביץ לי, לבעוט בי ואף לצעוק עלי. בעיצת פסיכולוגית נסיתי ליישם את אשר היא לימדה אותי. להחזיק אותו חזק בצורת חיבוק שיפסיק את ההשתללות ואף להכניס אותו לחדר ולהירגע. כל מה שניסתי ליישם לא צולח הצלחה. כאשר אני מנסה להחזיק אותו חזק, הוא יותר מתעצבן. כאשר אני מנסה להכניס אותו לחדר הוא יוצא וכך חוזר חלילה. מיותר לציין כמה פגועה אני מרגישה (וכל מי שאומר לי שזה לא אישי ושצריך להסתכל על זה בצורה אחרת, לא גורם לי להפסיק להרגיש רע שבני מתנהג אלי כך). אני דואגת לו, כי אני יודעת שהוא מאוד אוהב אותי ואני יודעת בתוך תוכי שהוא לא יכול לשלוט על כעסו ותסכולו. אני עושה עבורו את המקיסימום ואף יותר. אני כל כולי שלו כמו שהוא כל עולמי אני גם כל עולמו. אני יודעת שהתנהגות זו מראה על קושי מסויים שלו להתמודד עם דברים שלא קיימים בחיו כגון: אין לו אבא (הוא נולד מתרומת זרע). אין לו אחים - מפאת גילי לא אוכל ללדת לו אחים. לפעמים הוא זורק משפטים כגון: "חבל שאין לי אחות", "איזו מילה יפה זה אבא". אני יודעת שקשה לתת עיצה על רגל אחת, כאשר את לא מכירה אותנו. אך היתי מעוניינת לקבל עיצה כיצד לגרום לו לא לעבור את הקו האדום ולהרים יד על אימו. כיצד אוכל לעזור לו לפרוק את הכעסים שלו דקה לפני שההר מתפרץ. אודה לך על תשובתך המהירה. בברכה אילנה

לקריאה נוספת והעמקה

אילנה שלום רב, מדברייך ניתן לחוש היטב את אהבתך ודאגתך לבנך, שמאוד מרגשות ונוגעות ללב. יחד עם זאת, נראה שאלו אולי מביאות עימן לחינוכו גם פינוק, ויתור ורגשות אשמה. יכול להיות שאינך מסוגלת ליישם את ההמלצות החינוכיות שקיבלת מאנשי מקצוע ומחברים, מכיוון שאינך שלמה ובטוחה בהם. עלייך להבין שחוסר גבולות ופינוק יכולים להזיק לילד יותר מאשר לתרום לו. לכן מהכרותך עימו נסי לחשוב על הדרך הטובה ביותר, שתעזור לו להרגע בעת משבר או בעת התפרצות, למשל: ללכת לחדר להרגע, לראות טלוויזיה, לשטוף פנים או להתקלח, להתחבק איתך כמה דקות ועוד. חשבי עם בנך על דרכים נוספות שיכולות לעזור לו להרגע. עודדי אותו, ואמרי לו שאת סומכת עליו. למדי אותו להעזר בך במשברים אלו, לא כשק חבטות אלא כגורם מרגיע ומסייע. כאשר הוא מתפרץ, הזכירי לו את הדרך שבחרתם יחד, ונסי ליישמה עימו. בנוסף, עלייך למצוא דרך עם עצמך להיות יותר רגועה ויותר בטוחה באימהותך – בטחי בעצמך ובאנטואיציות שלך. כמו כן, את מוזמנת לעיין בספר "ילד פיצוץ" או "ילד דינמיט" של ד"ר רוס גרין, שבו מדובר על ילדים בעלי סף תסכול נמוך. הספר יכול לסייע לך בהתמודדות עם המצב. השתדלי לנצל ולנתב את הקשר העמוק שיש בניכם לידי יתרון ולידי כוח סיוע לשניכם. יישר כוח וכל טוב, שירלי

מנהל פורום ייעוץ חינוכי