פחד מקשר זוגי.

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

12/04/2002 | 18:36 | מאת: גל

אני בת 19. מעולם לא היה לי חבר, מעולם לא יצאתי עם מישהו, משהו בלתי מוסבר עוצר אותי. בכל פעם שמישהו מראה סימני התעניינות ראשוניים כלשהם- אני דוחה אותו על הסף. לרוב אני מעוניינת בבחורים שהם בגדר "בלתי ניתנים להשגה", ואם קורה שבסופו של דבר קורה משהו- כמה מפתיע- אני בורחת. שמעתי על מקרים על מקרים בהם בנות 35-40 לא יצרו קשר זוגי בחייהן, מה שמעלה מאוד את מפלס החרדה ממצבי. אני מודעת לעובדה שזמן הוא לא הפיתרון לבעיה ספציפית זו. האם יש בכלל פתרונות? מהם? איני רוצה לחכות יותר. אני כל כך רוצה קשר, מרגישה שמפספסת את השנים הכי טובות שלי. מה לעשות? למי לפנות?

שלום רב, אתחיל מסוף דברייך על עצמך, כלומר מהכמיהה החזקה שלך: הנה קצה החוט! את תקועה, וזה נכון (והנה עוד משהו חיובי בקשר אלייך: יש לך יכולת טובה למודעות עצמית) - וצריך לחפש מה ולמה. אבל, יחסית לאחרים/ות, ששם עניין הדחף ההתחלתי איננו - מצבך כנראה יותר קל משאת משערת. אז כהתחלה, קחי המלצה ראשונה: אני מציע שתבררי עם עצמך את הנטיה שלך להמשך לבחורים שהם, כדברייך: "בלתי ניתנים להשגה". תעשי לעצמך סקר לגבי כמה בחורים שכאלו, שהיו בהסטוריה שלך: בסולם של אחד עד עשר - עד כמה אכן הבחורים הללו "בלתי ניתנים להשגה"? מדוע? כללית, אין לי ספק שלשאוף גבוה זה טוב, ולהתפשר בנושאי משיכה ומיניות זה לא ממש טוב. אז אם לא מדובר בקלינטון או בדומה לו, כאחד הבחורים, תתחילי בסקר. האם באמת את במחוזות מוזרים? עד כאן - פתיחה לטיפול במצב, שתוכלי לעשות לבד. וכעת אני מגיע להמלצתי העיקרית: ממש לא כדאי לקבל ביריעה אחת את שלל האפשרויות של מה לעשות, ואיך לחפש את עניין הסיבה - תוצאה. לא מדובר בניתוח אנליטי של סריקת כל האפשרויות, אלא בניתוח של ההסטוריה האישית והסוביקטיבית, דהיינו החוויות והעמדות שספגת - וההקשר של זה על אישיותך והתנהגותך. עניין שכזה מיקומו לא בגליונות של מלל, בפורום פומבי זה או אחר, אלא בתהליך פרטי שלך, שיעביר אותך מחוויות אל תובנות , ומשם אל שינוי בהתנהגותך - באמצעות מהלכי יעוץ אישי. ואם תרצי הפנייה לאיש/ת מקצוע, פני למייל האישי שלי (הקלקה על השם המוכחל) בציון מיקומך בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

13/04/2002 | 18:18 | מאת: גל

ראשית, תודה על התגובה המהירה. ההגדרה "בלתי ניתנים להשגה" אכן אינה מדוייקת. אין הכוונה לביל קלינטון ( :-) ), אלא לבחורים שיש בקשרים איתם פגם כלשהו בקנה המידה של הנורמאליות, ועל כן מנועים מלהתממש- לדוג': מבוגר מדי, צעיר מדי, החבר הכי טוב של אחי הגדול, מפקד/בעל סמכות וכו'. אני רוצה דווקא אותם משום שהקשר עימם הוא קשה למימוש, וכך אשאר לבד ולא "אסבך" את עצמי בקשר אמיתי. כמובן שאת כל זאת אני יכולה להעיד רק בדיעבד, ואיני בוררת אותם כך במודע. בקשר לטיפול עצמו- מהי יעילותו? כמה זמן עלול להמשך? בתודה, גל

מנהלי פורום זוגיות חברה ותעסוקה