היהפוך ידיד לבן זוג?

הי, אני בת 37, רווקה, אני בקשר ידידותי עם גבר כבן גילי יותר משנה. הקשר כולל: שיחות, התיעצויות, מפגשים, בילויים משותפים וגם לעיתים כל אחד מספר לשני על הצלחותיו וכשלונותיו עם בן המין השני. לאחרונה הידיד הזה פוטר מעבודתו. כבר מס' חודשים לא עובד. לפני כחודש החל לגלות כלפיי סממנים רומנטים, התבטא כי "רוצה לנסות איתי מערכת יחסים לאחר שיתחיל לעבוד". משום מה, ההתענינות שלו בי החלה לסחוף אותי (לא ברור לי אם זה בגלל שאני רוצה אותו, שעמום, סקרנות, הגיל שלי שנושף בעורפי..). בחודש האחרון נפגשנו הרבה יותר ממהממוצע והוא מעביר מסרים סותרים, מעין רוצה/לא רוצה. במפגש אחד היו נשיקות ומזמוזים ויום למחרת במפגש נוסף חזר להתנהג בסטטוס "ידיד", כלומר לא היתה אינטימיות כלשהי. כששאלתי מה הקשר בין הרצון לנסות לבין העבודה, טען שהוא בתקופה קשה עכשיו, לא פנוי רגשית, מתוסכל שהוא מובטל אבל כשיימצא עבודה הוא רוצה לנסות איתי. למען האמת, אני לא מאמינה למשפט הזה. קשרים מתרחשים בכל זמן ובכל מקום (האהבות הכי גדולות התפתחו בתנאים של מלחמה, שואה וכו'..אולי הגזמתי עם ההשוואה..) אם אדם באמת רוצה קשר עם מישהו, הוא יתחיל (אפילו בקטן) גם בתקופה זו שהוא לא עובד. ואפילו להיפך, יש לו עכשיו זמן לבדוק אם הדבר מתאים או לא. להערכתי הוא מאוד חושש מהנסיון, הוא באמת רוצה- לא רוצה ולכן עושה סוג של "בדיקת שטח", כלומר נפגש איתי יותר (בודק..) אבל מצהיר שהוא לא פנוי כרגע (חושש..). איך אדע אם כוונותיו אמיתיות? מהן כוונותיו בכלל? לא ברור לא בא לי להיות סוג של "ריבאונד" לתקופה שבה הוא מתוסכל.. מצד אחד בא לי לנסות (הסקרנות!!) מצד שני לא בא להיות "הבחורה הלחוצה" שמחפשת ממנו הגדרות. בעוד שבועיים אני יוצאת לנופש מטעם העבודה לירושלים, ביקש להצטרף אלי. האם להסכים? לזרום עם זה? לדרוש הגדרות לפני?

נראה לי שהחושים שלך לא מטעים ושמערכת היחסים הזו אינה טעונה ביותר מאשר 'מישהו במעגל החברתי'. ולכן: אם יש נופשון שממילא מתקיים, מוטב בילוי משותף מאשר סולו; סביר שכדאי שתחפשי לארוע מישהו אחר. אם כעת הבחור הוא המועמד היחיד - אין סיבה שלא לקבלו כמתלווה שלך אבל תגדירי את זה כ'צופר' עבורך ולא יותר מזה. כללית, מה שאת מחפשת צריך לייצר תהודה חזקה באופן טבעי; לא כדאי לאלץ משהו או מישהו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם מת