מבולבלת בנוגע לזוגיות

יש לי חבר מקסים הכרנו בערך לפני שנה וחצי ומאז חיים ביחד וכל היום ביחד. ההיכרות שלנו היתה גרועה- עבדתי כחשפנית במועדון ןהוא בא 3 פעמים, אני בת 20 והוא בן 25, ראיתי שיש לו הרבה כסף, הוא היה נראה טוב אבל לא חתיך. הייתי איתו בחדר פרטי הוא סיפר לי שהוא מתעסק במסחר וכך הכרנו. כמובן שהוא לא העלה בדעתו להיות איתי בקשר אי פעם הוא רק ניסה לשכב איתי. הוא היה מגיע לדירה שלי כדי ללמד אותי את המסחר וכל פעם לא הייתי רוצה להתנשק או לשכב איתו, הוא היה מכוער לדעתי רק שידעתי שהוא בחור טוב ומליונר ובפוטנציאל הוא יכול להיראות טוב ורציתי מאוד ללמוד כדי להרוויח כסף כמוהו כדי לעזוב את העבודה מהר. לאט לאט הוא התאהב בי כי אני באמת בחורה טובה שמכורח הנסיבות נקלעתי לעבודה הזאת. אני מעולם לא הכרתי בחור טוב שמעריך ונותן לי מקום להיות אני ומעריץ אותי ממש וזה דווקא מה שהוריד לי ממנו. אפשר לומר שהוא חנון. עזבתי את העבודה, התחלנו לחיות על חשבונו ואז הוא הפסיד את הכסף שלו ואני הוצאתי את החסכונות שלי שנוכל להמשיך לחיות ביחד, מאז שהכרנו אני מרגישה שאני מכריחה את עצמי להיות איתו, היום גם אני אוהבת אותו אבל אף פעם לא היתה לי "התאהבות" או "פרפרים" וכאלה, זה תמיד היה שכלי רק שעם הזמן מאוד נקשרתי אליו וגם נוח לי איתו וטוב לי איתו. היום אני מרגישה שאני לא מצליחה להתגבר על הבעיה שאני לא נמשכת אליו, שהוא לא הסגנון שלי, שהוא חנון, שהוא יודע את העבר שלי, אני כל פעם רוצה להיפרד וכשאני אומרת לו את זה אני מרגישה חרטה ובוכה ומתנצלת על הכל. אני יודעת שאין סיכוי שמישהו כמוהו שיודע את העבר שלי ירצה אותי. מפריע לי המראה החיצוני והחנוניות שלו ואני גם מרגישה שאנחנו לא הכי מתאימים. האם זה מועד לפורענות? האם אלו בעיות שבגללם מפרקי קשר? האם זה עלול להידרדר? האם עדיף לי להכיר מישהו שהלב שלי יימשך אליו ולא השכל? אולי אני צעירה מידי לזוגיות?..

שכחתי להזכיר שהוא בחור נהדר וטוב שמכבד ומעריך ודואג לי תמיד ואוהב אותי עד כלו נשמתו ואני יודעת שהוא יעשה הכל בשבילי וילךעד קצה עולם למעני. האם יכול להיות שגם אם הייתי מכירה מישהו שבהתחלה הייתי מתאהבת בו והיה לי פרפרים בבטן והייתי נמשכת אליו בטירוף, אולי עם הזמן זה גם היה נשחק? אולי אני סתם עושה קישור למראה חיצוני ולעבר והכל..? אני לא מצליחה לעכל שאני לא יוכל להיות יותר עם גברים בחיים שלי והכל נגמר והחיים שלי הופכים להיות כל כך משעממים שלא חסר לי כלום כביכול אבל יש לי ריקנות מטורפת. האם יש דרכים לפתור את הבעיה שאני לא נמשכת אליו? הוא חזר להיות מליונה כבר מזמן וזה אומר שאני לא עובדת ולא כלום וזה גם גרוע, אני לא בקשר עם חברות מהעבר כמובן כי עזבתי את החיים האלה. ואני בתחושת בלבול מוחלט וחוסר אונים.. אשמח לקבל עצות.. או איך התיאור שלי נשמע כלפי חוץ.. האם הקשר הזה היגיוני בכלל??