שאלה לד"ר יוסי אברהם אודה להתייחוסתך באופן ספציפי

שלום ! אני בת 28, נשואה מזה שנתיים ללא ילדים(בכוונה), עובדת סוציאלית במקצוע. גדלתי במשפחה שכמעט לא הייתה דמות לאבא ואמא הייתה השולטת(אינם גרושים עדיין ביחד).אין לי אחים גברים גדולים ממני . הקשר שלי עם ההורים ועם אבא באופן ספציפי היה מאוד מאוד שטחי. לא זכור לי אי פעם שהורי חיבקו או נישקו אותי(נשיקות רק במסיבות).וגדלתי עם זה ותמיד דמיינתי וחלמתי שאתחתן עם גבר מבוגר בהרבה ממני. ובסוף נישאתי לגבר גדול ממני בשנה, והוא ילדותי באישיותו. נותן לי לעשות מה שאני רוצה.לא מקנה. לא אומר לי "לא" בשום דבר ומה שאני רוצה קורה. בדיוק הפוך ממה שחלמתי. נסיתי להסביר לו הרבה שאני לא מרגישה טוב עם זה. אך הוא טוען שבזה הוא מכבד אותי ועושה לי טוב. כבר נמאס לי עד כדי כך שכשאני מקיימת איתו יחסי מין אני מדמיינת לעצמי שאני שוכבת עם גבר אחר. ואני תמיד חושבת ביני לבין עצמי שאני רוצה לחיות עם גבר מבוגר בהרבה ממני. *אני מרגישה שאני מערבבת בין הצורך לדמות אבהית בחיי לבין היחס לבין זוג. אני אוהבת את בעלי הוא בן אדם טוב אך יותר מדי טוב. אני רוצה גבר שיגיד לי "לא", שתהיה לו מילה בבית. לא יודעת לאיפה אני הולכת. אך אבקש הכוונה בנושא. אודה להתייחסותכם