לימודים

אני בעלת תואר ראשון במשפטים ובהיסטוריה באונ' ת"א, וכרגע במהלך סטאז'. במשך כמעט כל שנות לימודי באקדמיה, לא היו כמעט קורסים שגרמו לי לחוש סיפוק אמיתי, כמו שחשתי בעבר משיעורים מסוימים בתיכון, וכמו שאני חשה כשאני קוראת. את התואר במשפטים ממש שנאתי, והעולם הזה דוחה אותי. השלמתי את התואר במשפטים, רק כי אחרי שנכנסתי להרבה מאד שיעורים באוניברסיטה - ראיתי שאין שום דבר אחר במסגרת הזו שיכול לספק אותי. אנשי האקדמיה חוזרים על עצמם, נתפסים למנטרות אופנתיות (שבכל חוג הן שונות, ואני למדתי להכיר הרבה מהן), ומנסחים בצורה מפותלת ומתלהמת את המובן מאליו. חשבתי לעצמי שלפחות למשפטים יש ערך מעשי בחיים, ולא רציתי לוותר על תואר אקדמי, כשנתוני גבוהים. עכשיו אני חוששת שנכנסתי למסלול שאין ממנו דרך חזרה. עוד מעט אתחתן, יהיו לי ילדים, וגם כרגע אני מפרנסת את עצמי. אני חוששת שאשאר בתחום שאני מתעבת, רק מתוך אינרציה וחוסר ברירה, וגם בגלל בלבול בסיסי: אף פעם אני לא יודעת מה אני רוצה. ברור לי שפורום באינטרנט הוא לא המסגרת לעיצה מקיפה, אבל אשמח לשמוע את דעתך, ואולי לקבל ממך המלצה על מכון או אדם שיוכל לעזור לי לברר באיזו דרך להמשיך. ממש תודה