עצה ידידותית למוני

כשמתבוננים לאורך זמן במגיבים קבועים ניתן בחלוקה גסה למיין אותם לשתי קבוצות: כאלה שמעונינים לעזור לאחרים וכאלה שמעונינים לעזור לעצמם. ברור ששתי הקבוצות מתערבבות זו בזו וברור גם שבכל עזרה המופנית החוצה תמיד ניתן למצוא צורך בפתרון פנימי- אבל בכל זאת בתוך התגובות שלך יש תחושה שאתה בסוג של בלאגן פנימי שמנסה להתארגן דרך מתן יעוץ לאחרים במקום עבודה פנימית. מצד אחד יש המון השקעה אך מצד שני איזשהי הכנסה של עולמך וחרדות לא פתורות שקשורות בזוגיות ואיזשהי נימה פסוידו מקצועית שיוצאת כמעט בכל תגובה שיש בה יהירות אימפולסיבית כמו להציע את שרותיך עבור אחרים. אני כבר לא מדברת על הפאן הפרסומי שמותיר הרבה שאלות אלא בעיקר על איזשהו רצון לערוך סטאז' על אנשים במסווה של אנונימיות. בעיני זה מאוד בעייתי- ובפורמט הנוכחי מאוד מציף ומייגע.

ולכן כדי להציע למני ...ולאחר שנתת תגובה כל כך אוטנתית ,אפשר להציע למני גם דרך פעולה עתידית. שבה ידע גם לשמור על עצמו וגם להיות חבר בפורום . מעדיפה שחברי הפורום יצטרפו.

איני יכול ואף מעוניין להגיב לתחושות ורגשות של מאן דהוא יהא אשר יהא. לכל אחד שמורה הזכות להביע את דעתו. פן פרסומי ודאי שאין כאן. יתר על כן, פעמים רבות אני מציין כי דעתי אינה מחליפה דעה מקצועית. דעתה של יהודית רובינשטיין הינה מבורכת בציינה כי היא מעדיפה שאחרים שחברי פורום אחרים יצטרפו וטוב יהיה באם דעתה תיושם. בברכה, מוני