התפרצויות זעם

שלום, רציתי לשאול, אני נשואה כשנתיים, יש לנו תינוקת בת 10 חודשים, אני חיה עם בעל אוהב ותומך ומפרגן בחיי היום יום, אך מדי שבועיים נכנס לקריז של התקפי זעם מאד חזקים, צעקות וצרכות (רק מילולי), זה יכול לבוא משטויות, וזה יכול להתבטא גם בזריקת חפצים ולשבורם (לא עלי), ועושה זאת מול התינוקת (מאד נבהלת). להרגיע אותו לא עוזר, כתוצאה מכך אני תמיד בוכה, הולכת לחדר אחר, ולא מדברים כמה ימים. אחרי כמה ימים הוא נרגע ומתנצל, אך בגלל זה כמעט אין לי סופי שבוע רגועים, בחגים אנו רבים, ואפילו בחופשות. אני רק רוצה חיים רגועים...זה הכל. תודה מראש.

האמת שאני יכול להבין את בעלך , כי אני גם כזה , למרות שאני רווק , אבל אמא שלי היתה לפעמים מזה מביאה לי את העצבים , הייתי מת להביא לה איזה כאפה , אבל זאת אמא שלי אז שברתי לה משהו בבית. האמת שבחורה מעצבנת אותי ואני לא מביא לה אגרוף לפנים – אני מרגיש לא גבר , כי לפעמים מזה בא לי לפוצץ לבחורה את הפנים , כי היא היתה כלבה איתי. למרות שאבא שלי חינך אותי שגבר לא מרים יד על בחורה , אבל הבחורות של היום הן לא בחורות, הן רעות וכלבות. כך שאם הוא שובר דברים בבית , תחשבי מה את לא עשית בסדר. האמת שלפעמים בה לי לשחוט בחורות , אבל אני פחדן לא רוצה להיות בכלא שיזיינו אותי בתחת. בקיצור לפעמים מגיע לבחורות שעושות בושות למדינה לסבול מאלימות ואפילו להשחט. אז לשבור דברים זה שום דבר.

לאגם שלום. צר לי לשמוע מה עןבר עליך ובוודאי שזה לא חדש לך ואת מכירה התנהגות זאת כבר מימי החיזור והחברות. התפרצויות זעם בלתי נישלטות הם קושי נפשי שיש לטפל בו , אני מציע להפנות את בעלך לעזרה נפשית. ולקבלת הכלים לשליטה באימפולסיבות ובאלימות גם אם היא לא מופנת ישירות כלפי אנשי הבית. בהצלחה.