חיים ומוות ביד הלשון - ב
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
תודה על התגובה. קשה להעביר מסר במס' מילים ואיכשהו "תפסת מרובה לא תפסת". אני מבינה שמבנה הגבר (פיזית ונפשית) הם שונים בבסיסם, ואני מבינה את ההבנה שגילית כלפי בעלי בנושא סגנון הדיבור. אני במצב שקשה לי להעריך, לכבד ולאהוב אותו. נאמרו דברים במשך השנים שיושבים בלב נדבך על נדבך ואומנם לא מטרידים אותי בשוטף אך בכל פעם שבאה נפילה הם עולים וצפים. אני מרגישה שמגיע לי יותר.... ואני אומרת את זה לבעלי והגעתי לרמה שאמרתי לו שאני לא מסוגלת לאהוב אותו או כל אדם אחר שידבר אליי בזלזול כמו שהוא עושה. אני לא מקבלת את זה שבשעת כעס בעל יכול לומר לאשתו את אפס, את מגעילה אותי וכו'... ואח"כ יגיד שלא התכוון (הוא אפילו לא אומר את זה הוא רק רוצה שאני אכעס קצת ו"אחליק את העניין". אני מרגישה שאני לא רוצה לחיות איתו יותר אבל נמנעה מימנה הפריווילגיה בגלל הילדים - שהוא אבא טוב אליהם ולא הייתי רוצה לקרוע אותם באמצע. להעביר חיים בלי תשוקה ואהבה - עם כל המחיר, עם עוד ירידה ועוד עליה..... או להקשיב גם לעצמי?
לתמר. התפרצויות כעס ואי שליטה במילים היא חלק מקושי התנהגותי שרצוי לפתור בעזרת טיפול קליני נפשי. לא ברורי איך הוא בעל ניפלא ובהמשך אין בניכם תשוקה ואף לא אהבה . ולכן אני מציעה לבדוק את הזוגיות עם מטפל זוגי. אפשר גם כמובן שתבררי עם עצמך לאיזה תהליך את רוצה ללכת פרידה או שיקום הזוגיות. תמיד עדיף ללכת על שיקום כי את מספרת על נזק שיגרם לילדים.