האם אני מגזים בתגובותיי ומחשבותיי

שלום הנני בחור בן 30 , אני נוהג לצאת עם חבריי בסופי שבוע לבלות בפאבים. חבר שלי הביא איתו את חבר שלו - אני מכיר את הבחור , אך רק בחודש האחרון בא לביתי , בפעם הראשונה שהיה בביתי תפסתי אותו מנסה להחביא מאחוריו או בכיסו מצלמה דיגיטלית שהיתה בביתי - מאז הפסקתי לסמוך עליו. בפעם האחרונה שחברי הביא את חברו - הייתי צריך ללכת להתקלח ושהם ימתינו בחדרי , אך שמתי לב שהארנק שלי היה גלוי לעין ולקחתי אותו איתי לאמבטיה, אכן זאת פעולה קצת מגוחכת - אך היה שם סכום כסף נכבד שאני לא ספרתי. שחזרתי מהמקלחת שמתי את הארנק על המיטה , ובמפורש אמרתי לא לשבת לי על המיטה - כי היו סדינים נקיים. הלכתי לדקה לצחצח שיניים ואז החבר של החבר התיישב על המיטה שלי והחל לחטט לי בארנק , אני מאוד התעצבני וקפצתי עליו ממש רציתי להביא לו מכות. אך נרגעתי ולא רציתי לעשות מהומה בחדרי, אז אמרתי לו משהו בסגנון - שאם הוא בן 30 ומתנהג כך בבית של חברים - אז הוא אפס ,בלי כבוד וזבל של בן-אדם. חברי אמר לי שלא יפה לפגוע בו - ואני אמרתי לו משהו בסגנון - שאם הוא מסתובב עם בן-אדם כזה החיים לא יאירו לו. האמת שהחיים של חברי לא ממש טובים - הוא רב עם אחיו (איש הייטק מוצלח) - ואמרתי לו שכל מה שקורה לו בחיים זה בגלל שהוא מסתובב עם עלובים כמו אותו החבר שהוא הביא. האמת עכשיו אני בכלל לא בוטח אם להכניס אותו לביתי כי הוא סומן אצלי כגנב - למרות שטוען שהוא לא גנב וסתם רצה לראות את התמונה שלי בת.ז. האם אני מגזים בתגובתי אל אותו הבחור שחיטט לי בארנק? האם אני מגזים בדבריי לחברי שבגלל שהוא מסתובב עם עלובים אז החיים שלו בהתאם?

שלום. ההרגשה שאינך יכול להרגיש בטוח בתוך ביתך בנוכחות חבר היא הרשת תיסכול קשה. מה גם שהחבר הוותיק שלך לא איכזב אותך. וטבעי שתירצה להגן על רכושך, היה נכון יותר לשתף את החבר לגבי רגשותיך ולבקש מימנו לא להביא יותר את "החדש" לביתך. אך היות והמעשה כבר נעשה נישאר לך רק להתנצל מול החבר שלך, אתה לא ממש יודע מה הקשר בין החיים שלו והחברים שלו וזאת אימרה מאד קשה ולא ממש מוכחת . אך זכותך לארח רקאת האנשים שנוח לך במחיצתם. להתפרץ זאת לא הדרך להגיד את דעתך.