לבטים

שלום רב! אני יוצאת עם בחור כבר כמה חודשים שנינו בשנות השלושים לחיינו ומה שהביא אותנו עד הלום זה הפחד ממחוייבות.לאחרונה התגלו בעיות כמו שפיכה מוקדמת ומצבי רוח שלו ואנחנו מטפלים בזה בקרוב מאוד ע"י רופאים.אנחנו מאוד אוהבים אבל יש לנו המון ירידות וכל הזמן אנחנו שואלים את עצמינו אם זה מתאים ביננו בכלל? לא תמיד יש לנו מה לדבר כשאנחנו נוסעים באוטו או שאנחנו יחד-לרוב כן אבל יש גם המון שתיקות. מה דעתך על זה?המשיכה ביננו מאוד גדולה למרות הבעיה הרצינית המינית.אני חוששת שאם אפרד ממנו אאחר את הרכבת אני כבר בת 36. תודה רבה על תשובה מהירה

אני מסכים עקרונית עם תשובתך אולם חושב כי לא הפנמת את מטרת הפניה אליך בפורום. אין חולק שהפורום אינו מהווה תחליף לייעוץ אצל פסיכולוג. בדיוק כמו שפניה לרופא שיניים דרך הפורום לא תרפא את השן. איני חושב שהפונים אליך באמצעות הפורום מצפים שתיתן להם ניתוח מקצועי מעמיק של מצבם ואישיותם ושתוכל לקבוע בפסקנות ובביטחון מוחלט מה נכון. הפונים מחפשים דרכי מחשבה, שאלות שעליהן לשאול את עצמם ותשובות העשויות להיגזר מכך. אני אף סבור שרוב הפונים ישמחו אם תעז יותר ותתן דעה מנומקת והחלטית אפילו על בסיס הנתונים החלקיים הקיימים בלבד תוך ידיעה כי לקחת "סיכון" מסויים באבחנתך. ברור שמתן אבחנה כזו הוא אינו מקצועי על פי הספר ולא מהווה טיפול פסיכולוגי אולם גם בפורום לרפואת שינים לא מרפאים שיניים. הפורום אינו תחליף לטיפול אלא רק כלי להחלפת דעות ודרכי מחשבה. תשובות כגון "לא ניתן להאמין שיכולה להיות חוות דעת עניינית - מקצועית, על מהלך כה משמעותי, מאיזשהו איש מקצוע, ללא הכרות אישית." או לחילופין "מצב השיניים שלך והבעיה ממך הינה סובלת יוכלו להיקבע רק לאחר צילום ובדיקה רפואית" הינן תשובות "המסרסות" את יתרונות הפורום וברור שאפילו אני ההדיוט יכולתי לתתן. הווה אומר אנו מצפים ממך יותר להפגנת ידע מקצועי והעזה בקביעת אבחנות ופחות בהססנות זהירה והפניות לטיפול.. אודה על התיחסותך. זיגי