צריכה ייעוץ או הכוונה

שלום לכולם, אני באמצע שנות העשרים לחיי, ונמצאת במע' יחסים זוגית כבר 4 שנים. אנחנו גרים יחד ומאד אוהבים ואף חושבים על עתיד משותף. אני בטוחה שאני אוהבת את בן זוגי ושאני רוצה שיהיה אב לילדי, אולם יש בי חששות לגבי עצמי, ואיני יודעת אם זה נורמאלי לחוש אותם בקשר שאני מגדירה אותו כקשר מאד חזק ואוהב. האם זה יתכן שמישהו שאני עובדת אתו א לומדת איתו ימצא חן בעיניי במידה שארצה בקרבתו, כמובן שלא ברמה של בגידה חס וחלילה, אך אני מוצאת את עצמי במצבים שאני רוצה ליזום שיחה, ושאני נהנית מעצם העובדה שאני מוצאת חן בעיניו. האם זה נורמאלי שסיטואציה כזו תעשה לי "פרפרים בבטן"? האם זה בסדר שאני נהנית ממצבים כאלו שהם חיצוניים לקשר שלי, או שמא זה אומר שאהבתי לבן זוגי אינה חזקה מספיק, ושאני צריכה לראות בזה כאיתות? מחשבה כזו מאד מפחידה אותי... אודה להתייחסותכם, בדילמה.-

ההסבר שלך ברור , ואכן זה נורמלי, אך אין ספק שזה גורם לך קושי רגשי ומביא לך ספקות עזרה והבהרה של תהליכים רגשים יעזרו לך, תוכלי לפנות למיל הפרטי שלי אם את רוצה הכוונה ליעוץ. [email protected]