חיפוש עבודה

שלום אני בת 33, נשואה + ילדה בת עוד מעט שנתיים. יש לי שני תארים ראשונים, אחד במדעי החברה והשני במשפטים. התחלתי לחפש עבודה לאחר שסיימתי לימודי לפני כמעט שנתיים אך לא עבדתי מסיבות שונות. כלומר אין לי ניסיון. לציין כי סיימתי את לימודי בהצטיינות, יש לי המלצות ממקום ההתמחות שעשיתי במשרד ממשלתי. כיום התראיינתי בגוף ציבורי שהיתי מאוד רוצה לעבוד בו. באתי לראיון, היו גבר ואשה, הרגשתי לחץ אדיר, למרות שהכנתי את עצמי לא להילחץ מאחר ואני מכירה את עצמי, אני מעט ביישנית ובראיונות מהסוג שהיה לי היום אני ממש רועדת. קולי רועד וזה ניכר עלי. כבר מראשית הראיון, הגברת שראינה אותי עשתה מן פרצופים כאלה שהעבירו לי מסר של חבל לך על הזמן שהגעת בכלל. היא ביקשה שאספר על עצמי ומיד לאחר מכן עקמה את פרצופה ואמרה "תראי, אנחנו בד"כ מקבלים אנשים מתוך המערכת, בעלי ניסיון, אז למה שנקבל אותך? כלומר תשכנעי אותנו ותסבירי לנו למה לקבל אותך". אמנם עניתי, אך מיד ירד לי החשק והביטחון והמסרים משפת גופה העבירו לי תחושות מאוד לא נעימות. התחלתי לתלות את זה בכך שאני לא בת 20, או 25 לאחר לימודים, ואני אישה ולא גבר רווק. הגבר שישב בראיון שאל אותי: האם את יודעת מה המשמעות של להתקבל לעבוד כאן? איזה מן שאלות אלו? האם עצם העובדה שלמדתי משפטים לאחר תואר ראשון ולא בגיל 20, מהווה בעיה? האם עצם העובדה שאני לא גבר, מהוה בעיה? האם העובדה שאני אמא מהווה בעיה? כיצד להתמודד עם התחושות הלא נעימות שעמן יצאתי מהראיון וליוו אותי במשך כל היום? לציין כי בעלי עובד באותו ארגון, המראיינים לא מכירים אותו. בעלי לא יותר מוכשר ממני, אך בכל זאת הוא התקדם שם יפה. במה אני פחות טובה? לציין כי אני נעימת הליכות, נראית טוב, סיימתי בהצטיינות ויש לי המלצות. תודה

לדנה שלום. כישוריך ויכולת ההשקעה וההתמדה ברורים ,תכונות אילו יש לגבות בהפחתת החרדה שכניראה הופיע בחייך. טיפול קצר מועד מלווה בתירגול, יעזור לך מאד אני ממליצה על הגישה התנהגותית קוגניטיבית. המלצות תוכלי לקבל במיל הפרטי שלי jud112zahav.net.il .