לא מוכן לספר

דיון מתוך פורום  זוגיות חברה ותעסוקה

17/07/2006 | 16:47 | מאת: רוני

שמי רוני בת 27 ויש לי חבר בן 32 מזה שנה וחצי. אנחנו גרים ביחד והכל בינינו טוב ורציני ואני מאוד מאושרת איתו. יש לי בעיה אחת שאני לא יודעת איך להתמודד איתה. אמא של חבר שלי נפטרה (הרבה לפני שהכרתי אותו) ועד היום הוא לא שיתף אותי וסיפר לי מה קרה לה, בנוסף עדיין לא פגשתי את משפחתו. חשוב לי לציין שאנחנו מאוד קרובים ומשתפים אחד את השני בהכל בחיי היומיום. בתחילת הקשר הוא לא היה מוכן לבוא אליי הביתה להוריי (לא כ"כ התלהב מהרעיון) וטען שזה קשה לו מהנסיבות שלו וכי הוא לא בא "ממשפחה נורמאלית". על הבעיה הזאת כבר התגברנו, הוא בקשר מעולה עם משפחתי ואני מאוד שמחה על כך. לגבי משפחתו אני לא יודעת איך לפנות אליו. אני לא טיפוס חטטן שנוהג לשאול וללחוץ, אומנם ניסיתי להבהיר לו כמה פעמים ברגעי משבר שלי שחשוב לי לדעת ולהכיר את משפחתו כי משפחה בעיני זה דבר מאוד חשוב ולא ייתכן שאני חיה עם מישהו ולא יודעת מאיזה בית הוא הגיע. אני מחכה ומחכה והזמן עובר והוא לא יוזם כלום. אני מנסה לזרוק "יציאות" קטנות אפילו בצחוק אבל כלום לא עוזר. בפעם האחרונה ששאלתי אותו מתי אפגוש את משפחתו הוא אמר לי "בקרוב". אין לי מושג ממה הוא חושש כי הוא בטוח באהבתי וזה בהחלט לא ישפיע עליי לא משנה מה היה. אני בטח לא אעזוב אותו כי אני מאוד אוהבת אותו ואין לי ספק שהוא יודע זאת. ניסיתי את כל הטקטיקות, אבל אני מניחה שאין לי את הכלים לגרום לו להיפתח בנושא הזה ולכן אני פונה אליכם. הוא יודע עד כמה זה חשוב לי ומפריע לי והוא יודע שאני אוהבת אותו. חשוב לי להדגיש זאת. זה כבר לא פונקציה של זמן כי אנחנו מאוד קרובים ופתוחים אחד עם השני, וזמן לא יתרום כאן דבר. בהתחלה חשבתי כך ולכן החלטתי לחכות ולא ללחוץ, אבל כבר שנה וחצי עברה אנחנו גרים ביחד ושום דבר לא קורה וסבלנותי פוקעת.. זה פשוט לא ייתכן שאני לא מכירה את משפחתו. אני מאוד אשמח לקבל עיצה. בתודה מראש רוני

לקריאה נוספת והעמקה
17/07/2006 | 20:00 | מאת: יהודית רובינשטיין

דווקא בגלל שאת מיחסת למשפחה חשיבות כזאת גדולה את מגדילה את החששות שלו ,לדרך בה תיראי את המשפחה , מצד אחד את סומכת עליו ואהבת אותו ומצד שני את כל כך רוצה להכיר את המשפחה כי היא חשובה לך, וזב אכן מבלבל אם הכל בסדר אז למה את מודאגת. חכי לעיתוי שלו. יהודית

18/07/2006 | 09:35 | מאת: רוני

יהודית, תודה על תשובתך. אני מבינה את מה שאת מנסה לומר אבל כמה אני יכולה לחכות? למה הוא מתנהג כך? יש סיכוי שהוא לא מתכוון לספר לי? קשה לי מאוד להבין את המופנמות הזאת כי אנחנו באמת פתוחים ומשתפים אחד את השני. ממה התנהגות כזאת יכולה לנבוע? תודה רוני

מנהל פורום זוגיות חברה ותעסוקה