האם נגמרה האהבה?

זה קצת ארוך אז תודה על ההקשבה. אני בת 25 וחצי וחברי בן 26 וחצי. אני אתן לך קצת רקע כדי שתבין את הבעיה. אנחנו חברים מאז שהייתי בת 18 ואחרי 5 שנים נפרדנו כי הוא רצה לראות דברים אחרים, הפריע לו שאני הראשונה והאחרונה. היינו פרודים במשך שנה אשר במהלכה יצאתי עם הרבה בנים, אבל לא שכבתי עם אף אחד, לא הצלחתי ליצור קשר רציני כי עדין אהבתי את חבר שלי ולא הצלחתי להשתחרר ממנו, הוא יצא עם אחרות וגם שכב עם כמה, ובמהלך השנה היינו בקשר רופף ובסוף חזרנו אחד לשני בידיעה שזה לחתונה. אחרי חודשיים עברנו לגור ביחד והיה לנו פשוט מדהים, באותה תקופה גם הייתי דיילת אויר אז הייתי מידי פעם בחו"ל מה שחיזק את הקשר עוד יותר אך עם זאת לא היה לי יותר מידי חשק מיני ולא יזמתי יותר מידי במיטה אבל זה לא הפריעה לי. לפני חודשים חזרנו מטיול של חמישה חודשים במזרח אשר במשך כל הטיול היינו כל הזמן ביחדולא נפרדנו בכלל. במשך כל הטיול היו איזה שלוש פעמים שעלתה לי השאלה אם אני אוהבת אותו? אבל היא נעלמה מהר, חשוב להדגיש שבטיול הייתי די הרבה חולה וגם הייתי מאושפזת פעמים, וגם בטיול החשק המיני שלי היה ממש ירוד ובקושי שכבנו והרבה פעמים זה גם היה בגלל שלא הרגשתי טוב, אבל זה גם היה תירוץ טוב. בשבוע האחרון של הטיול שוב עלתה לי המחשבה אם אני אוהבת אותו ומאז היא לא מרפה ממני ואני כל הזמן במחשבות. כרגע אנחנו גרים אצל ההורים שלו ואני לא יודעת מה לעשות, אני ממש מרגישה שהמחשבות משתלטות עלי, אני כל הזמן חושבת מה קרה לקשר שלנו ואני מרגישה שזה לא אותו דבר ומדמינת מה יהיה אם ניפרד אם אני אצליח להיות בלעדיו איך זה יהיה לבד, אבל אני לא מסוגלת לעזוב אות אבל אני מפחדת שאולי זה כבר הרגל ולא יותר מכךואני מפחדת להיות לבד במיוחד של החברות שלי תפוסות, רוב המחשבות באות בעיקר שאני לא איתו ואני מרגישה שהן מרעילות אותי, ושאני מתחילה לחשוב על פרידה אני ישר מתקשרת לשמוע את קולו, יש לציין שכאשר אני לא עסוקה במחשבות ומתנתקת מהן אז יותר כף לי איתו, אבל לפעמים המחשבות באות שאני איתו ואז אין לי חשק להיות איתו וגם עכשיו יותר מיתמיד אין לי חשק לשכב איתו ובזמן שאנחנו מקיימים יחסי מין אני כל הזמן עסוקה במחשבות ולא מצליחה להנות, אני מראש לא נותנת לו צאנ'ס ואח"כ ממש בא לי לבכות. אני ממש לא יודעת מה לעשות אני ממש מפחדת להיפרד ממנו ולא רואה את עצמי בלעדיו, היה ברור לי שאנחנו מתחתנים ולפני הטיול לא היה משהו שרציתי יותר ואמרתי אחרי הטיול נתחתן, וכרגע ממש לא בא לי להיתחתן. אני חשבתי אולי אני אפרד כדי להוכיח לעצמי שלא נגמרה לי האהבה אבל רק המחשבה על לקחת מהבית שלו את כל הדברים שלי עושה לי רע, ואני גם לא מסוגלת לדמיין את החים שלי לבד או שגם זה הרגל? מצטערת על המכתה הארוך והמבולבל. אשמל לכל תשובה שהיא

תודה על תשובתך. הכן התחלתי ללכת לטיפול אבל אני מאמינה שזה יקח זמן. הבעיה היא שאני כל הזמן משנה את דעתי. יש רגעים שאני חושבת שהכל בראש שלי ויש רגעים שאני ממש בטוחה שזה נגמר. האם יתכן ואני כבר לא אוהבת אותו אבל עם זאת לא מסוגלת להתנתק ממנו בגלל הקשר הארוך שלנו? יש רגעים שאני באה להיפרד ממנו ואני לא מסוגלת לעשות את זה ומתחילה לבכות מעצם המחשבה על התנתקות ממנו. תודה על ההקשבה.