"החבר"

שלום בוויכוח שהיה לי עם בעלי יצא לי לומר לו שנראה לי שאני וחברו צריכים היינו להתחתן ןשאנחנו מתאימים יותר. אני אוהבת את חברו בתור בן אדם הוא מאוד טוב לב אך אינני נמשכת אליו כלל. הוא הגיב בצורה כזו שאמר : אני מתחיל לחשוב שיש לך משהו אליו, קצת בכעס אני מרגישה רע עם זה איך לצאת מזה?

שלום רב, כשאת אומרת "אני אוהבת את חברו..." את בעצם אומרת לי: אל תקרא בין השורות, ואל תחפש את ה "לא מודע" בדברים שלי. ואני מסכים: אכן, כך יכול להיות, ומותר להתבטא בלי חשש לפרשנות פסיכולוגית. אז אולי תשתמשי בהיתר שקיבלת ממני, ותסתייעי באותו המינוח (עזוב אותך מפרשנות פסיכולוגית...), וככה תאמרי לבעלך? ולאחר שיעזוב את הפרשנות הגברית הקנאית (וקינאה זו גם פסיכולוגיה...) - תמשיכי לכיוון של חוסר שביעות רצונך. תדברי על "אני-ואתה", ולא על "אני-והוא". תספרי לו, ולא בויכוח, על תחושותייך. רשימה מוכנה יכולה לעזור. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם