ויכוחים
דיון מתוך פורום זוגיות חברה ותעסוקה
אני נשואה שנה והקשר בנינו הופך לקשה, אנחנו מרבים להתווכך ובגלל שרוב היום אנחנו מתווכחים אז אין לי חשק לשום סוג של חיבה או יחסי מין - דבר הגורם לוויכוחים נוספים (מצידו). איך ניתן לצאת ממערבולת הוויכוחים ולהיות זוג אוהב, ותרן ומפרגן? תודה מראש....... (:
אחרי 20 שנה מגלים כמה הויכוחים היו מיותרים וגרמו נזק גם לזוג וגם לילדים... אני מציעה לנסות להבין את הצד השני ,לדבר ולשאול מה מציק ,לא להסתגר עם הבעיות אלא לפתוח אותן בשיחה.אם עולים לטונים גבוהים - כדאי לשוחח במקום אחר עם אוירה יותר טובה כמו בית קפה , פינה בגן ציבורי וכו...לעבוד על הזוגיות , לפרגן , להביע רגש ,להפתיע ...ושוב ,לדבר על הדברים ולא לסגור בבטן. לפעמים זה קשיים של תחילת נישואין ואחר כך לומדים איפה הרגישויות של האחר ,איפה כדאי לוותר.... בקיצור נישואין זה לא פיקניק וצריך להשקיע כל הזמן כדי להגיע להבנה ולא לשחיקה.
שלום רב, יש להניח כי הזיכרון מהימים בהם הייתם "זוג אידאלי" אינו מטושטש, כי מדובר בזמן קצר יחסית. המרכיבים החיוביים ה"אידאליים" הללו צריכים להיות מועלים מחדש, ונרשמים כמטען המרכזי שיאפשר שיקום. אם לא היו דברים חיוביים כאלו, ובכמות מרשימה, והנישואין התרחשו "סתם כך", או על רקע בעייתי כלשהו – יש להניח כי התקלות של עכשיו מעידות שלקשר הזה אין את המרכיבים הנדרשים לחיי זוגיות מתמשכים. במקרה כזה טוב להסיק מסקנות של פרוד, ולהעזר בתהליך גישור לפרוק הנישואין. אבל, אם יש רשימה חיובית מרשימה - יש להניח כי התדרדרות מהירה כל כך ביחסים אינה דבר פשוט, או טבעי, ולכן טוב להעדיף מסגרת מקצועית שתסייע בשיקום העניין, על פני נסיונות פשוטים וטבעיים "להיות אחרים". היעוץ האינטרנטי יכול להתחיל תהליך – אבל לא טוב להסתפק בכך. המציאות העגומה יוצרת סבל יקר מדי, שיתכן ויתדרדר למצב נפשי עוין זה כלפי זו. יש ריבים ומתחים שאופיניים לתחילת שנות נישואים, כמו למשל: מאבקי כח, חוסר סיפוק מיני, העדר יכולת לקבלת החלטות במשותף, העדר בשלות שמזמינה מעורבות יתר ממשפחה המורחבת, ועוד; כשהעניינים האלו נוגסים בזוג, לא כדאי להתמודד לבד, ללא סיוע מקצועי. מדובר בתהליך יעוצי של כמה חודשים בלבד, שמאפשר להעלות את הסבירות שניתן לחזור לתשתית הזוגית החיובית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
ד"ר אברהם שלום: אני בת 30 ונשואה 6 שנים. יש לי שני ילדים .התחתנו אחרי שנה שיצאנו מאהבה גדולה . אולי לא הכרתי לעמוק אותו אבל בתחילת הדרך הכל היה בסדר בחיי הנישואים . בבית הורי התחילו בעיות בין הורי ועשתי טעות ששיתפתי את בעלי בכל הבעיות . כמו כן אבי עבר משבר גדול לפני שנה כשהוא עבר אירוע מוחי ונשאר משותק בצד. זה כמובן צרך ממני המון זמן לעזור ולהזניח את ביתי. מאותו משבר זה התחלתי לראות שבעלי לא תומך בי לאורך כל הדרך כל מה שעיניין אותו זה שאני צריכה לטפל בביתי ובילדי הוא לא נקף אצבע לעזרה. והתעסק כל הזמן בזה שמשפחתי מעמיסים עלי יש לציין שאנחנו ארבעה אחים ורק אח אחד עזר ועוזר בכל. בדרך בעלי ואימי הספיקו לריב ריב מאד רציני והם לא מדברים 4 שנים כשבדך גם לא הזמנו אותה לברית של בני. הקרע הוא מאד עמוק השאלה מה עושים מצד אחד הרבה אנשים אומרים שלא מפרקים משפחה בגלל אמא ואבא ,מצד שני אני מפסידה אותם ,לא עוזרת מספיק . יש לציין שגם בלי הבעיות של הורי יש לו בעיות הוא לא עוזר מספיק בבית ,הוא מזנחי את הבית בכך שהוא לא מטפל בבעיות טכניות ובתיקונים . אנחנו נוטים הרבה לריב ולא מדברים המון זמן . מה לעשות ? אני בתסבוכת ורוצה חיים טובים ושקטים אבל כמה אפשר לוותר ולסבול עקשנות וטיפשות וגאווה אבקש תשובתך בהקדם ,תודה רבה, לילך.