מסרבת להתמודד עם פיטורים

שלום רב, יש שלושה תחומי יעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי שקשורים כנראה בעניינך, ומתוכם תוכלי לבחור מה יותר מתאים לך כקצה חוט של פתרון. תחום ראשון – זיהוי ההתאמה הבסיסית שלך לכיוון תעסוקתי כלשהו. יש כאלו שאומרים: "אני מוכן/ה לכל עבודה", וזה טוב. אלא שהמציאות האישיותית היא שיש עבודות רבות, כמו טיפול בילדים או בנוער מנותק, או מכירות, או תיוק, או הפעלת מועדונית לקשישים, או נקיון וחדרנות – שממש אינן מתאימות לכל אחד. וקל לנבא את התסכול, כי מי שמוכן ללכת לכל דבר באמת משתדל – אבל ממש אינו מתאים, ואז העניין מתנפץ. אז לעניינך הראשון הומצא מה שנקרא הכוון תעסוקתי. זהו תהליך יעוץ קצר מועד, דהיינו כמה מפגשים, שבו מתבשלת רשימת תעסוקות שהן יותר מתאימות, ופחות מועדות לכישלון. תחום שני – תהליך הכניסה לעבודה. בהרבה מקומות בחיים יש את העניין של חשיבות הרושם הראשוני, שמתגבש אצל הזולת בזמן קצר יחסית, שלפעמים אורך שניות, לפעמים שעות, ואולי ימים. לא יותר. אין דבר כזה: "מאה ימי חסד". הכניסה לעבודה צריכה להתנהל כמו פרוייקט קריטי, שזמנו קצר, וחשיבותו עצומה. צריך להעזר באנשים מהמקום הקולט, בחברים שמכירים את העבודה, בקריאה מוקדמת, ובטקט האישי. למי שיש נסיונות מרים מאחריו – מומלץ להעזר ביעוץ מקצועי מפסיכולוג תעסוקתי/ארגוני. תחום שלישי – המסגרת הנפשית והחברתית שיש לך בכל הקשור בחיפוש העבודה, ובהתאקלמות למה שמצאת. מדובר בסגנון החיים הכוללני שלך, שצריך להיות כזה שכולל בתוכו, בו זמנית, תהליך נמרץ של חיפוש עבודה עם תהליכי התרגעות, באמצעות בילוי חברתי, ספורט, תרגילי הורדת מתח, וקירבה אינטימית זוגית או חברתית. טוב לכן שתשתפי הורים, אחים, חברים, וכו' - במה שקורה. יעוץ פסיכולוגי יכול לסייע להכנס לפרופורציות המתאימות, ולפתח את אותם תהליכי התרגעות וונטילציה, על אף ולמרות המצוקה הכלכלית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם