אהבה- מסדר זיהוי...

שאלה זו אולי תצחיק את חלקכם או אולי תשמע לכם קלישאה אך אותי לא לימדו בבית הספר לדעת לזהות אהבה... שאלתי: איך אפשר לדעת שאכן אני אוהבת בחור שאיתו אני יוצאת? אני מקווה שהדר' וגם אתם תענו ברצינות. חלק מהחברים שלי אומרים לי- "כשזה יגיע את תביני שזו אהבה"- האם גם אתם מסכימים לכך? אני שואלת את השאלה הזו משום שמטבעי אני אדם מהרהר, מטיל ספק בכל דבר ולא לוקח שום דבר כמובן מאליו. לא מזמן יצאתי עם בחור 8 חודשים וגם ברגעים הכי טובים שלנו - יכולתי לעשות "רשימה" של דברים שאני אוהבת בו ודברים שאני לא אוהבת. מוזר בעיני שאף פעם לא חשתי "עיוורון" בעניני הלב. אני תמיד רואה בברור את הצדדים הטובים של האדם ואת הצדדים הפחות טובים. אומרים כשכאדם מאוהב (לפחות בהתחלה) הוא מושפע בעיקר מהדברים הטובים של הצד השני ופחות רואה את הדברים הפחות טובים. אצלי זה לא כך. אני ראלית כל הזמן. אני חשה שתכונה זו היא טובה לפעמים אך היא בעצם מונעת ממני את חדוות ההתאהבות, הפרפרים ובגלל שאני כזאת קשה לי לדעת האם אני אוהבת מישהו או לא. אני פשוט חשה שיש דברים שאני אוהבת ויש דברים שלא. אז איך מגיעים להחלטה להמשיך קשר למרות דברים שלא אוהבים? כמדומני- זוהי אהבה אמיתית- תקנו אותי אם אני טועה.... הבחור שאיתו הייתי בקשר עד לא מזמן (עד לפני חודש) עדיין אצלי בלב. אני מוצאת את עצמי מהרהרת בו לעיתים קרובות וחושבת לחזור אליו כי הוא בחור נהדר בסה"כ, אך מצד שני אני יודעת שאם אחזור אליו עדיין יש מס' דברים שיפריעו לי ובאיזשהו שלב, יצופו מעל פני השטח. בנוסף, אני אדם שתמיד חושב צעד אחד קדימה. הרבה פעמים אני קוטעת קשרים מחשש על "מה יהיה". אני פעמים רבות לא חיה את הרגע אלא עושה חישובים לעתיד. אשמח לקבל ניתוח בסיסי של המצב שלי והמלצות לשיפור והכי חשוב: איך מזהים שזו אהבה?

לא שמעתי על בחורה שלא יכולה לתת רשימה מפורטת של הדברים שהיא אוהבת בבחור ודברים שהיא לא אוהבת. השאלה היא אם החסרונות שיש בבחור זה דבר שאת יכולה לחיות איתו או שהם ממש מפריעים לך. שתרגישי שזה מישהו שאת רוצה להיות איתו כל הזמן ואת מתגעגת אליו כשאת לא איתו תדעי שאת כנראה אוהבת אותו.