חוות דעת מקצועית על פעילות סיבולת

דיון מתוך פורום  פיזיולוגיה של המאמץ

19/04/2014 | 18:45 | מאת: חיים

מועדים לשמחה מר חורש, לפני כשנה שאלתי מספר שאלות כאן בפורום וכמובן קיבלתי את מלוא התשובות ואני מבקש להודות לך על כך. כיום לאחר כשנה וחצי לאחר אוטם שריר הלב ,עם פעילות גופנית אינטנסיבית במכון שיקום הלב כ- 4-5 פעמים בשבוע . בבדיקת המאמץ האחרונה להלן הנתונים: שלב 5. דופק מקסימאלי:184 לחץ דם במקסימום 175/80 הספק: METS,16.9 משך: 13:01 דקות. סיכום: יכולת אירובית טובה בדיקת מאמץ תקינה. אציין שהבדיקה עברה גם ביקורת קרדיולוג כמובן. אבקש לשאול מספר שאלות ולקבל חוות דעתך והכוונתך בהקשר לפעילות ספורט אתגרית(ספורט אתגרי). 1. מה תרומת היכולת של מערכת סיבולת לב ריאה בה אני נמצא כיום ביחס לעבר (שינוי משמעותי מאד על פי הפרמטרים) לסיכוי "לתקלה" חוזרת של אוטם? 2. האם היכולת האירובית תורמת לעמידות העורקים הכלילים וכן ליציבות הרובד בעורקים(אלה היוצאים מיציבות וגורמים לאוטם)? באחד האתרים קראתי על היחידות המטאבוליות METS בהקשר לפעילויות פיזיות לדוגמא לגבי עבודות מסוימות. איך הייתי יכול לקבל מושג על פעילות ספורט אתגרית והערכה של METS בפעילות זו? האם תיאור של הפעילות ו/או הצגת סרטון דוגמא שלה יוכל לתת לך מושג הערכה על המדד? בברכת מועדים לשמחה ותודה על זמנך,

לקריאה נוספת והעמקה
19/04/2014 | 18:48 | מאת: חיים

נ.ב. אציין שגילי 50 .

ראשית, כל הכבוד! התוצאות של בדיקת המאמץ מרשימה מאוד, אתה נמצא ברמת כושר גבוה מאוד גם לאדם ללא אוטם בן גילך. לגבי הערך METS, מדובר בניסיון לנבא ולכמת כושר גופני וצריכת חמצן מרבית ללא מדידה אמפירית. 1 METS מיצג את הערך הצפוי של צריכת החמצן של אדם ממוצע במנוחה מוחלטת ומכאן שבמאמץ מרבי אתה מסוגל להגיע לערך גבוה פי 16. יש מדידות אמפיריות של צריכת חמצן במאמץ עם מערכות מורכבות ויקרות למדידת צריכת חמצן התנאי שדה והן מאפשרות לבדוק את הפעילות המטבולית בזמן המאמצים הגופניים שאתה מבצע במהלך הספורט האתגרי. אולם לא נראה לי שמערכת זו תהייה זמינה עבורך. תוכל להעריך בקירוב רב את רמת המאמץ שך בזמן הספורט האתגרי על ידי מדידת הדופק תוך כדי וכך לעמוד על רמת המאמץ שאתה מגיע אליהן ולהשוות אותן ללא לו שהגעת אליהן בבדיקת המאמץ. ברמת העקרון, אי אפשר לחזות מצב שבו פלק טרשתי ניתק וחוסם כלי דם, אולם כושר גופני גבוה יותר, מנבא כלי דם גמישים ורחבים יותר, ורשת עורקים מסועפת יותר, כך שהסיכוי לחסימה מלאה קטנה יותר. בנוסף ממחקרים שביצענו, ראינו שככל שרמת הכושר הגופני גבוה יותר, הנזק האיסכמי קטן יותר והסיכוי לדום לב גם במקרה של חסימת כלי דם קטנה הרבה יותר. מועדים לשמחה ובהצלחה.

מנהל פורום פיזיולוגיה של המאמץ