פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום, אני בן 32, ובחצי שנה האחרונה נהיו לי מחשבות שליליות שמעוררות אצלי חרדה ודיכאון, מחשבות לא רציונליות כגון: כשאני רואה איזשהו חפץ חד אני חושב על כך שאפגע ממנו וישר יש לי איזשהו טיק בעין, כשאני מעשן סיגריה אז קופצת מחשבה מעצבנת על לכבות אותה על עצמי, פחד ממחלות נפש וכדומה, כמו כן יצא לי לראות מין פלאש צהוב כמה פעמים בעיקר על משטח לבן (קיר או רצפה), אשמח לתגובה
אציין שכאשר אותן מחשבות לא תוקפות אותי אני מרגיש הרבה יותר טוב ושמח כמו שהייתי מאז ומתמיד, הדבר שאני הכי רוצה זה לפתור את הבעיה הזאת ולחזור למחשבה התקינה הרציפה ללא כל הפרעה
רציתי לשאול בדחיפות . בחודשים האחרונים התחלתי לחיך ללא שליטה והדבר מביך אותי מאוד . אני מוגבלת ביציאה מהבית ובעקבות כך מדיכאון. יש לצין שאני סובלת ocd אשמח לעזרה ריקי
היי ריקי, לא ברור לי הסימפטום וממה הוא נובע. ממליצה לפנות לבירור רפואי. אם את מטופלת, מציעה לשאול את מי שמטפל בך מה דעתו על כך- יש לו כמבן תמונה שלמה ומלאה יותר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
הי,שמגיע החשיכה אני מרגישה שיש לי מחשבות שליליות טורדניות מכל מיני דברים וזה מכניס אותי לדיכאון זה קורה לי לקראת החשיכה באמצע היום אני מרגישה מצויין אשמח עם תעזרי לי לייעץ לי פתרון לזה תודה.
יכול להיות שזה נובע מבדידות ואין לי לאן לצאת באותו זמן בערב אין לי הרבה מה לעשות עם עצמי בשעות אלו.
היי שירה, ככל הנראה, התשובה לשאלה שלך נמצאת בגוף ההודעה: אמרת בעצמך שהמחשבות כנראה נובעות מחוסר מעש ומבדידות. באופן טבעי, כאשר אנשים נמצאים בחוסר מעש, ואין להם אנשים לדבר איתם ולקבל תמיכה רגשית באותו רגע, המוח נוטה לכיוונים שליליים, ולו רק בגלל החלל הריק. לכן, טוב תעשי אם תמצאי לך עיסוקים, תקיפי את עצמך באנשים אהובים ולא תישארי זמן רב באפס מעשה. כדאי למצוא דברים שאפשר לעשות בערב ולהפוך אותם לשגרה, כמו: הליכה, חוג, יציאה עם חברה, אפילו תכנית טלוויזיה אהובה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון. אני גרה אצל הוריי אני לא יכולה כרגע לגור במקום אחר בגלל בעיה כספית ומבחינה אישית.אבא שלי מעל גיל 80 לא רואה בעין אחת ובבית חולים אתמול אמרו לו שיכול להיות שהוא הולך להתעוור.מאז אבא שלי עצבני משתולל בבית ומוציא בין היתר את הזעם עלי.אני מאוד רוצה לעזור לו אבל מצד שני קשה לי אני מרגישה כאובה בעקבות זה והמחשבות על זה לא מפסיקות לצאת לי מהראש.אני מאוד דואגת לאבא שלי ואני רוצה לחזור לחיות את חיי בשמחה למרות זאת.מה לעשות עם המחשבות הכאובות בקשר לזה? ואיך אני יכולה למרות זאת לחיות את חיי בשמחה? תודה.
אגב חוץ מזה חיי בסדר גמור,אשמח לקבל טיפ ללא טיפול כזה או אחר אני מאוד מודה לך.
בגלל המקרה שקורה לו אבא שלי מתפרץ אלי בכעסים וקשה לי שלא לענות לו הלב שלי פועם מעצבים וקשה לי לשלוט על עצמי ולא לענות לו אני מבינה את אבא שלי באיזה מצב הוא נמצא אבל הוא לוקח אותי בתור קורבן ואני לא יכולה שלא לענות לו.אשמח עם תוכלי לתת לי עצה מה לעשות באותו רגע כדי לא לענות לו ולהתמודד עם זה? תודה שרון.
היי לירון, הדאגה שלך לאביך מובנת וטבעית. עם זאת, רצוי שהנושא לא יפריע לך בתחומים אחרים בחיים, עם כל הדאגה והאהבה אליו. כל עוד את גרה בבית ההורים, זה כנראה מקשה עלייך לעשות את ההפרדה בין מצבו לבין החיים הפרטיים שלך. מה שאפשר לעשות הוא לנסות לפתח לעצמך כמה שיותר "חיים" מחוץ לבית, שאינם קשורים בבית ההורים: תעסוקה, מעגלים חברתיים, קשרים מחוץ למשפחה, תחביבים מחוץ לבית וכו'. כאשר אביך מתפרץ עלייך בכעס, את יכולה לקטוע את הסיטואציה וללכת למקום אחר- לחדר אחר, או לצאת אל מחוץ לבית. את יכולה לומר לו לפני כן שאת לא מתכוונת להישאר בסיטואציה ולספוג צעקות, ולכן את יוצאת להפסקה קצרה. את יכולה לחזור לסיטואציה כשאת רגועה ויכולה להגיב בצורה טובה יותר, ו/או כשאת חושבת שהוא נרגע ולא ימשיך לצעוק כשתחזרי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון מה אפשר לעשות?? הocd ממש משחק איתי משחקים ומחליף לי מחשבות אלימות בהתאם למקום שאני נמצא בו. אפילו במקום של דוברי אנגלית הוא כופה עליי מחשבות טורדניות אלימות בשפה האנגלית!! כי אני דובר. כמה נורא זה. המחשבות האלימות עברו מהראש לאזור הגרון ויש דחף במוח להגיד אותם. אני לא מוכן להגיד בשום מקום את המחשבות האיומות האלה מבחינתי. זה ממש ברגע שאני לא שולט אני מרגיש כמו בפקודה מהמוח לאזור הפה ששם נשארת המחשבה האלימה ואני נאבק בפליטה שלה שלא ישמעו. זה סבל כפול ומכופל. שזה נשאר בראש אפשר מבחינתי לסבול ולהיאבק אבל כשזה עובר מלהישאר בראש לגזרת הפה ונותן לי ממש כאילו פקודה להגיד את המחשבה האלימה מילולית זה בלתי אפשרי מבחינתי. די.
היי יניב, הניסיונות לעצור, כביכול, את הדחף לומר את הדברים האלימים והמפחידים, רק גורם למחשבות ולדחפים להתחזק יותר. לכן, בטיפול נהוג לעשות "דווקא" ולהיחשף למחשבה המפחידה, כלומר, כן לומר את המילים שאתה פוחד להגיד. זה הדבר היחיד שיכול לשחרר את המחשבה. אפשר קודם לנסות לומר את המילים כשאתה לבד, או תוך כדי שאתה מדמיין סיטואציה עם אנשים. בהמשך, עוברים לדרגת חשיפה גבוהה יותר ואומרים את המילים הקשות בשקט כשנמצאים בחברה. זה תרגיל לא קל, אבל הוא יעיל מאוד. השורה התחתונה היא לא להילחם בדחף, מאחר שזה רק מחמיר אותו. כדאי להשלים עם העובדה שאי אפשר פשוט "לקחת" את הדחף ממך, ולכן- "אם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם". בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון תודה רבה על התגובה היא עזרה לי מאוד כי כנראה הפעם הייתי יותר ממוקד לבעיה העיקרית שלי. עכשיו דבר נוסף - אני מבין את דבריך להגיד את המחשבה האלימה במקום ציבורי שיש אנשים. אבל הבעיה שלי שהמחשבה האלימה משתלטת עלי עם תוספת של שם של מישהו (זה לא משנה אם שמעתי רק את השם או שראיתי פעם אותו) וזה הרבה יותר נוראי בעיני כי אני צריך כפי שכתבתי להתמודד בתוך חלל הפה עם מצב כזה ואז בעצם אני חושב איזה אסון שמישהו שמע אותי אומר את הדבר הנוראי הזה ושמע שזה קשור אליו ומה הוא יעשה. דרך אגב, אני מבין אותך לגמרי שצריך ל"שחרר" את המחשבות הטורדניות האלימות אבל למה זה נופל אצלי במצב של חלל הגרון ורצון להגיד את זה בקול?? למה?? אני מבין אבל זה ממש ממש קשה לי להגיד את הדברים האלה שOCD משחק איתי ומלביש לי שמות על האמירות האלימות והקשות האלה שאני ממש ממש ממש לא רוצה להגיד אותם. לא מעוניין ואין לי בשום סיטואציה סיבה. לא רוצה שהOCD יכפה עליי להגיד את זה בחדר המדרגות ולא בחדר כושר ולא בטיסה ולא בשום אירוע אחר , שאולי אני גם מרגיש קצת לחוץ בגלל אלף ואחת סיבות, אבל אני ממש לא רוצה בכך. לפעמים ממש בא לי לבכות.
היי שרון.בתקופה האחרונה אני מרגישה שאיבדתי את כל האנרגיה והשמחה שהיתה לי ואני שקועה במחשבות שליליות מדכאות אני כל כך רוצה לחזור לשמחה למחשבות השמחות אשמח עם תוכלי לייעץ לי מה לעשות? תודה רבה.
אני הרבה זמן הרגשתי מצוין פתאום אני לא יודעת מה קרה לי וקשה לי לצאת מזה אשמח לדעת מה לעשות בנוסף לטיפול תרופתי איך אני יכולה כעזרה עצמית לחזור לאנרגיה ולמחשבות השמחות שהיו לי אני מאוד מודה לך שרון.
היי רינת, חסר לי קצת רקע- איני יורעת אם סבלת מהבעיה הזו בעבר, אם קיימות בעיות נוספות או אם את כבר מטופלת תרופתית, לכן קצת קשה לי לייעץ. יכולות להיות לכך כל מיני סיבות: משהו שקרה בחייך, ירידה במצב הנפשי (במידה שקיימות בעיות נוספות) וכו'. בנוסף, איני יודעת מה טיבן של המחשבות השליליות: האם מדובר במחשבות דכאוניות? האם את מוטרדת? האם מחשבות אובססיביות? בכל מקרה, להיות עסוקה ופעילה תמיד יכול לעזור (בייחוד אם זה נובע מחוסר מעש או מלווה בו), וגם טיפול פסיכולוגי- קצר או ארוך טווח, לפי הצורך שלך. יכול גם להיות שזו רק תקופה קצרה וזה יעבור, ולכן כדאי להיות סבלנית ולא לקחת את זה קשה מדי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, אימי בת 80. בשנה האחרונה החלה להאשים את כל מי שנכנס לביתה שלקח\גנב לה דבר מה, בד"כ מדובר בתמונות משפחתיות ישנות. " האשמים" יכולים להיות הילדים שלה,אחים ואחיות, חברות וכ"ו. כשזה קורה היא מתחילה לצעוק בטלפון, להטריד, להאשים ועוד.בזמן האחרון זה חוזר על עצמו בתדירות של כל שבוע\שבועיים. האם התופעה ידועה ? מה ניתן לעשות ?
שלום לך, יש לפנות לנוירולוג לבירור וטיפול בתופעות אלה. במקרים רבים מדובר בירידה בתפקוד המוחי עקב הגיל. צריך לבדוק אם אפשר לשפר את המצב באמצעות טיפול תרופתי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, אינני חושב שמדובר בירידה בתפקוד המוחי שכן בכן האספקטים הקוגנטיביים האחרים אין שום בעיה...נהפוך הוא
שלום, זקוקה דחוף להמלצה על תרופה לטיפול ב ocd אשמח לכל המלצה וחוות דעת תודה
היי לירי, כל אדם מגיב אחרת לטיפול תרופתי, ולכל אדם מתאים טיפול תרופתי אחר. בנוסף, אחוז לא מבוטל של אנשים אינו מגיב כלל לתרופות נוגדות דיכאון/ חרדה. ייעוץ תרופתי אישי והתאמת טיפול ניתן לקבל רק אצל פסיכיאטר בפגישה אישית, ואם את רוצה לעשות זאת את צריכה לקבוע תור לפסיכיאטר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום האם טיפול נוירופידבק באמת יכול להעלים מחשבות אובססיביות ocd ?
היי אילן, לצערי, אין שום טיפול שיכול להעלים מחשבות טורדניות. אי אפשר לשלוף מטה קסמים ולהוציא מחשבה מן הראש. מה שכן, כשלומדים לחיות עם המחשבות בשלום ולא להפעיל התנגדות כה עזה להן, הן דועכות עם הזמן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון שלום אני בת 48 בד"כ בחורה שמחה מתפקדת רק יש לי בעיה אחת לפעמים קורה לי באמצע היום כנ"ל בערב שפתאום אני מקבלת מועקה מין הרגשה לא נעימה ואז אני מנסה לחשוב חיובי ומתווכחת בראש שלי איך לצאת מהמועקה שהיא לא ברורה וככל שאני חושבת וחושבת זה רק יוצר לי עוד יותר מועקה פשוט יושבת בוהה בטלוויזיה וחושבת כל הזמן וזה רק יוצר עוד יותר שליליות זה יכול לקרות לי חצי שעה באמצע היום כנ"ל בערב ותוך חצי שעה פתאום אני חוזרת לשמחה שלי זה מצבי רוח שאני אפילו לא יודעת על מה ולמה אני מרגישה ככה.האם תוכלי לעזור לי מה לעשות שזה קורה לי?
היי כרמית, ככל שאת מנסה בכוח לסלק מחשבות מטרידות או מדאיגות- את רק מכניסה את עצמך ל"לופ" עמוק יותר ויוצרת אצלך תסכול. לכן, במקום להילחם במחשבות תוך כדי שאת בוהה בטלוויזיה, נסי ללכת ולעשות משהו אחר, שיהפוך אותך עסוקה יותר: לצאת להליכה, לסדר את הבית וכו'. נסי לא להתעמק במחשבות ובניסיונות לסלק אותן, אלא פשוט תני להן להיות עד שייעלמו מעצמן. את הרי יודעת שזה יקרה, ושמצב הרוח ישתפר בסופו של דבר. זה יכול לקרות מהר יותר אם לא תנסי לכפות זאת, ומצד שני תמשיכי לשבת באפס מעשה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון היקרה איבדתי את הורי מלפני כשנה והתפרץ לי ביחד עם דכאון עמיד גם אוסידי מחשבתי שמשגע אותי . אני חושבת כל הזמן שאני מקללת את הורי ז"ל ואת ילדי וגם יש לי מחשבות שגורמות לע ליסורים ולדכאון שלי להתגבר יותר ויותר .... אני מטופלת בטיפול תרופתי שלא עוזר לי ומרגישה שהאוסידי ממש משגע לי את השכל ... התחלתי טיפול ראשון cbt אצל פסיכולוג אבל הוא לא מלמד אותי איך להרחיק את המחשבות הרעות שהן באות ... איך אני יכולה להחזיר לעצמי את חיי בחזרה כי ככה אני ממש סובלת ?? המחשבות ממש מיסרות אותי ולא מניחות לי ? בברכה שיר
היי שיר, אף מטפל לא ילמד אותך להרחיק ממך את מהחשבות. אי אפשר להרחיק אותן בכוח, וכל ניסיון לעשות זאת, רק מגביר אותן! אם כן, הדרך היחידה לגרום להן לפחות עד להפסקתן היא לעשות בדיוק את ההיפך: "אם אינך יכולה לנצח אותן, תצטרפי אליהן". כלומר, במקום לנסות להרחיק אותן, דווקא לקבל אותן כאשר הן באות, ולהיחשף אליהן בצורה מתוכננת בזמנים שבהם את בוחרת לעשות זאת. כך, למעשה, את משיגה שליטה בתגובות שלך למחשבות, כאשר את בוחרת שלא לברוח מהן אלא להתמודד איתן. נכון שזו עבודה לטווח ארוך, אבל כשמדובר במחשבות טורדניות- בדרך כלל קשה להשיג הקלה מיידית, וצריך סבלנות (לתהליך) וסובלנות (למחשבות). ככל שתתייחסי למחשבות בצורה יותר סלחנית ו"תתני להן להיות"- כך תרגישי טוב יותר. בהצלחה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון תודה על התשובה האחרונה מדוע יש רצון ואני לא מצליח להבין את זה של כמו פליטות פה להגיד את המחשבות האלימות כתוצאה מחרדה שיוצרת ocd . פתאום יש לי התקף כללי שאני אומר לעצמי אני ארביץ לפלוני או סתם ארביץ או הרבצתי. בכל הזמנים עם השתלבות של שמות שסתם קראתי עליהם או שמות של אנשים שהגעתי למסקנה שאני מפחד שיעשו לי משהו רע ומהפחד שאני מפחיד את עצמי אני בודק עם שמעו אותי ומה חושב על זה מי ששמע אותמ ושוב שיעשו לי משהו רע כי שמעו אותי אומר דברים רעים על פי מחשבתי והפחד הזה חוזר במעגלים יותר או פחות. מה הסיבה של זה ? למה כל הזמן שאני מרגיש חשש הocd תוקף אותי ואז אני בחרדה? לילה טוב תודה יניב
היי יניב, פעמים רבות, המחשבה הטורדנית (והחרדה שבאה בעקבותיה) מרגישות כמו דחף. מחשבה טורדנית היא מתעתעת מאוד, שכן היא "מרגישה" מאוד אמיתית, כאילו אתה באמת עומד לבצע את מה שאתה חושב עליו. אם לא כך, היא לא היתה מפחידה כל כך. עצם העובדה שאנשים מתעמקים במחשבות שלהם, כלומר מרגישים צורך לחשוב עליהן ו"לפתור" את הספק התוקף אותם, למעשה מזינה את המחשבות והפחד. כשהם לומדים לא לייחס חשיבות למחשבות שלהם, הן לא גורמות לחרדה כה גדולה, ולכן גם תופסות פחות ופחות מקום. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון תודה אני מבין את כוונתך אבל הכוונה שלי שונה. כלומר היום אני מרגיש מצב ממש כמעט בלתי נשלט לפלוט אמירה כלשהי קשה מאוד עם סתם שם וזה שוב קורה באזור חרדה - כלומר באזור שפלוני גר או במקום שחוויתי לכאורה פליטת פה אלימה מאוד ושמעו אותה. מאוד קשה להתעלם מזה משום החשש ששמעו אותי אומר את זה . אילו זה היה רק בראש היה עוד איכשהו אפשר להסתדר בצורה זאת או אחרת אבל איך אני יכול להסתדר עם מצב שמקומות בלתי נשלטים שמגרים לי כנראה את החרדה. למשל? היה איזה שכן מרעיש מאוד בקומות מתחתיי ופעם עברתי ליד הדלת והרגשתי בראש מצב של פליטת פה חזקה שאני ארביץ לך ירוחם. עכשיו מפעם לפעם שאני יוצא מהבניין ועובר ליד אני חש גירוי בראש שנאבק איתי לפלוט אני ארביץ לך ירוחם ואני כאילו שומע את זה והפחד שמציף חרדה זה שהוא שמע אותי שאחרים שמעו אותי אומר את זה ויעשו לי משהו רע. איזה חלק יש בocd שגורם למוח לרצות לפלוט אמירה כזאת? זה מה שסובב אותי בהפרעתocd אני נאבק בפליטות פה אבל הגירוי לזה זה במקומות שחשתי בעבר איום שאמרתי את הדבר ושמעו אותי. הרי במקומות אחרים זה מפריע אבל לא יוצר חרדה כי אני יודע שזה לא במקום האירוע כאילו ששומעים אותי לכאורה זאת הכוונה. אני ממש חייב להבין את השורש של זה. כי זה מטריף אותי במובן שנמאס לי כבר.
היי שרון המדהימה כל הכבוד שאת עוזרת לאנשים.. יש לי אוסידי כמה שנים בודקת דלת גז תנור רכב בצורה מוגזמת יש לי ילד בן שנה..התחילו לי מחשבות מטרידות ודמיונות שאני פוגעת בו לא משנה איך זה ממש מטריד למרות שאני מבינה שזה רק מחשבות ושהן לא הגיוניות והדבר האחרון שארצה הוא לפגוע בילד שלי התחלתי טיפול cbt ביקשתי מהמטפלת להישאר חסויה ואנונימית כלפיה... אם אני אפסיק להיות חסויה והיא תדע הכל עלי..הגיוני שאם היא תספר על המחשבות שלי..יכולים לקחת לי את הילד..ברור לי שהיא לא תספר ..אבל האם יש פה סיכון שהיא תספר על המחשבות שלי ..אני קצת חוששת מזה..נראה לי שזה גם פחד לא הגיוני..???
היי דניאלה, קשה לי להבין איך אפשר ללכת לטיפול בלי לחשוף את שמך המלא- הרי זה חלק מהקשר הטיפולי, ומטפל מחויב (אפילו מול רשויות המיסים) לדעת את פרטיהם המלאים של מטופליו. יש סיכוי גדול שזו עוד מחשבה טורדנית, כלומר הפחד להיחשף מחשש שמא ייקחו לך את הילד. ברור לך שלא ייקחו אותו בגלל מחשבות. ובנוסף, ואני בטוחה שהמטפלת אמרה לך את זה, בטיפול יש חיסיון מלא. כלומר, המטפלת לא יכולה לחשוף את תוכן השיחות איתך בפני אף אחד (ואפילו לא את העובדה שאת מטופלת אצלה). זאת כמובן בתנאי שלא פגעת פיזית באף אחד. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שמי לילך אמא לנריה בן ה11, בני נריה נוהג לשטוף מספר פעמים ביום את הידים מבלי לנגב ומחזיק אותם באויר עד שלמשל נגיש לו את ארוחת הצהרים הם יהיו באויר עד שהצלחת תגיע, אנחנו לא מעירים לו על כך אבל זה מטריד אותנו איך אפשר יהיה לעזור לו. תודה
היי לילך, קודם כל, מבלי לדבר על הבעיה אי אפשר לשנות. כדאי שתשאלו אותו מדוע הוא עושה זאת- ייתכנו לכך כל מיני סיבות. תיתכן, למשל, רתיעה ממגבת הידיים שיכולה להיות קשורה בגועל או ברגישות- יתר חושית (ולכן המרקם אולי לא נעים לו). תשתדלו לשאול אותו בצורה פתוחה ומביעה עניין, ולא שיפוטית. כך יש יותר סיכוי שישתף אתכם בסיבה האמיתית להתנהגותו. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון בת 30 חיה עם בן זוג הרבה שנים מאוהבים ומתכננים להתמסד בקרוב אובחנתי עם ocdבמערכות יחסים ונטיה מינית יש משהו שנורא מפריע לי וזה בא כל תקופת זמן מסויימת שאני בלחץ ממשהו או פנויה מחשבתית.. המחשבות האובססיביות סובבות סביב זה שמא אני אוהבת בנות ואני לסבית(יודעת שלא) בגלל שבהיותי נערה ובילדות הייתי מבולבלת וחיפשתי את עצמי זה כמו כתם שנתקע לי וכל כמה זמן אני נתקפת.. לפעמים זה סובב סביב זה שאני כל הזמן בודקת כמה אני אוהבת את החבר ומה בכל רגע נתון אני מרגישה אליו שמתי לב שיש בדיקות חוזרות ונשנות על הגוף שלי ועל החזה שיכולה לעלות מחשבה שאולי החזה לא נשי מאד ואז אוכלת סרטים חשוב לציין כי היה לי משבר כנערה אם זה מבחינת חיפוש עצמי דיכאון חוסר עז בדמות אם. ודמות אב יותר מדי שגרמה להזדהות שלי כאישה למשהו שחסר.. הטרות מיניות.. היו הרבה דברים אתמול לצורך העניין היה לי התקף חרדה שהרגשתי שאני ממש מאבדת את עצמי כאילו אני זקה לעצמי.. זו לא פעם ראשונה שזה קורה לי אבל כל פעם זה מפחיד ומעורר חרדה מחדש הייתי בשיחות ובעבר גם תרופות אני לא יודעת מה לעשות ממה שסיפרתי לך.. זה אופייני לocd? מה דעתך? חשוב להגיד שהפעם כל העבר שלי צף. כל מה שאני מנסה לשחרר מעצמי כי לא סבלתי את איך ומי שהייתי אז היום אני בטוחה בעצמי ויודעת מה אני רוצה מעצמי.. אבל כשזה תוקף אני ממש חוזרת עשור אחורה וחיה כאילו אני נערה.. הזכרונות וההרגשה כאילו אני נערה של אז
היי קרן, אני מניחה שאת יודעת מהם הסימפטומים של ה- OCD הספציפי שלך, מאחר שכבר יש לך ניסיון רב איתו. מה שגורם לי לשער, שאת שואלת על מנת לקבל "אישור" שזהו אכן OCD והמחשבות אינן אמיתיות. השאלות האלה מאוד אופייניות לאנשים שסובלים מ- OCD, ואני נתקלת בהן באופן יומיומי ובכמות גדולה. ברור, שמה שמזין את המחשבות האלה הן הבדיקות החוזרות ונשנות שלך- גם לגבי החבר וגם לגבי תחושות הגוף. הדרך לשפר את המצב היא על ידי הפסקת הבדיקות האלה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון הייתי היום במבחן כלשהו ואחד הבוחנים ניגש אליי ושאל שאלה שהפריעה לי ואף הלחיצה אותי, כנראה. באמצע המבחן כשאני שם אטמי אוזניים שחוסמים רקע ואתה ושומע את עצמך - פתאום אחרי שקראתי לעצמי ואיני ממש יודע האם זה נשמע בקול או לא איזושהי שורה - יצא, לפחות אני שמעתי את עצמי, שוב, כסוג של פליטת פה אין לי דרך לפרש את זה- אני ארביץ לך. תמיד אנונימי. משפטים כאלה. בהמשך המבחן עד הסוף היו רגעים שהחזרתי את אטמי האוזניים לבדוק האם שמעו אותי או לא. חזרתי הביתה ושוב חזרתי על אותו קטע במבחן שבו שמעתי את המשפט וגם פחדתי בבית שלי ריק. שאני אומר אותו בצורה כלשהי והשכנים ישמעו ויחשבו משהו נורא. זה תקף לחשש שמישהו שמע בכיתה שהיה בה שקט של מבחן. אומנם זה בה בהתקפים אבל אני מתחיל לפחד ש פליטת פה לא נשארת בראש אלא ממש יוצאת החוצה ושומעים. אכן זה בה בהתקפים של פעם בכמה זמן אבל זה מלחיץ מעייף ומצריך המום כוחות להתאושש. כל הזמן הפחד ממחשבות רעות , לא סוג של פליטת פה אמירה ברחוב אני נועל נעל אחת - אולי טיפשי אבל אף אחד לא ישים לב. להבנתי. מחשבות אלימות זה הרבה יותר מסובך ואין לי כוח לזה. אני משתדל להעביר את זה כעוד מחשבה אבל כשזה כרפלקס עובר ממחשבה לפה להגיד את זה זה כבר לא אפשרי מבחינתי ככה. תודה!
היי יניב, המחשבות הן אמנם לא אלימות, כפי שציינת, אבל הן כוללות פחד מאובדן שליטה, שזהו מכנה משותף לכל המחשבות הטורדניות באשר הן. אכן, מעייף לעמוד כל הזמן על המשמר כדי "לוודא" שלא תאבד שליטה. מעבר לכך, זה לא יעיל, מאחר שאי אפשר באמת למנוע אבדן שליטה, וזה בזבוז מיותר של אנרגיות. בנוסף לכך, זה רק גורם למחשבות להחמיר, מה שיוצר תחושה הולכת וגוברת של תסכול וחוסר אונים. הדרך היחידה היא "לשחרר" ולקחת את הסיכון שמא תאבד שליטה. כלומר, להפסיק לעמוד על המשמר, מאחר שאתה לא רוצה להחמיר את המצב. אין לך שום דרך להוכיח שהאנשים לא שמעו את מה שאמרת, מה שאומר שהספק תמיד יהיה קיים שם. הדרך היחידה להפחית אותו היא לקבל אותו, וללמוד לחיות איתו בשלום. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון תודה זאת בעיה בהמשכים.היום הייתה לי תקלה במכונה מסויימת והמנוע שלה נתקע עם כל מיני לכלוך. אז הלכתי לקחת. ספריים דקות מאוד כדי להוציא אותם את. לכלוך מהמכונה. פתאום המוח שלי קולט שבדירה שלי שהיא קרובה לרחוב יש פתחים קטנים מאוד מאוד מאוד והופעל אצלי התקף חרדה שמישהו ראה אותי מסתובב עם מספריים כי בראש אני בטוח שאפשר לראות וחושב עליי דברים איומים שאולי אף צילמו אותי. אבל ברגע שזה נרגע אחרי כמה שעות נשאר לי רק החרדה שראו אותי עם מספריים ואלוהים יודע מה חושבים עליי עכשיו ומה יעשו לי וכדומה. זה לא בעוצמה גבוהה אבל החרדה בעוצמה בינונית כרגע. אפילו הלכתי רק לחורים הקטנים האלה וניסיתי לדמיין האם מישהו יכול לראות אותי עם המספריים ממרחק וכמה קרוב זה לרחוב ומי יכול לראות אותי ומה לחשוב שהסתובבתי עם מספריים וכדומה. ואז עשיתי חזרות בלי המספריים לשחזר את התהליך עוד קודם. כפי שכבר אמרתי קודם זה לא בא באופן קבוע ההתקפים אלא פעם בכמה זמן אבל זה מפחיד ומעייף ולפעמים בא לבכות. די ומספיק. כמה אפשר להיות בחרדה ממחשבות אלימות והחרדה מתעצמת שאני מפתח את החרדה על כך שמישהו ראה אותי בתוך ביתי בגלל חריצים מאוד מאוד קטנים עם מספריים כאילו בהקשר אלים. אודה לתשובה ועזרה.תודה. עייפתי.
היי שרון שוב פעם הקולות שיחות שלמות בתוך הראש ופחד קיצוני כי עוד חודש אני בת 30 וקראתי בזמנו שסכיזופרניה אצל נשים מתפרצת בגילאים הללו.. ושאני שומעת את כת הקולות והשיחות בראש זה יותר מלחיץ אותי שעומד להתפרץ לי
היי מורי, כפי שאמרתי בעבר, אין דרך להוציא את המחשבה מן הראש, ורק השיתוף בה כשלעצמו מהווה "טקס". אנשים רבים הסובלים מ- OCD מדווחים כי הם חשים הקלה ורוגע מעצם הווידוי, ולכן הם מרגישים שהם חייבים לשתף בכל מחשבה טורדנית שעוברת להם בראש. התלות בשיתוף כדי לייצר הקלה הופכת זאת לטקס, פעולה כפייתית לא רצויה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון את זוכרת שאמרתי לך שיש לבת דודה שלי אחות שיש לה סכיזופרניה עכשיו היא הייתה אצלי ושאלתי אותה למה היא מתביישת ואז היא סיפרה לי שהיא לא מתביישת שהקולות שיש לה מציקים לה שהם מקללים אותה ושהיא שומעת שירים בראש וקולות שמקללים אותה וזה חלק מהמחלה שלה אז שאלתי אותה מי את חושבת שאומר לך את הקולות האלה אז היא אמרה שזה אנשים שנמצאים מסביבה ובגלל שאני כל הזמן גם שומעת כל מיני קולות ושטויות בראש וכשקראתי שסכיזופרניה מתפרצת אצל נשים בגיל 30 נכנסתי לסרט ואני על הפנים
היי אני בת 30 פלוס נשואה, עובדת. יש לי טקסים שאני נוהגת לעשות כל יום בבוקר לפני שאני הולכת לעבודה...להדליק נרות, להכין ארוחת בוקר אותו דבר יום יום לצאת ברגל ימין ועוד..וזה מאוד מפריע לי אני לא יכולה להפסיק המחשבה שאים לא יעשה את אותם הדברים יהייה לי יום לא טוב לא בעבודה ובכלל . אני מאוד רוצה לשנות את ההרגלים האלו אבל לא יודעת איך.. אני יודעת שזה לא בסדר וכן מתביישת וגם בעלי אומר לי שזה לא טוב. אין לי הסבר למה אני עושה את זה. תודה מראש
שלום לך, דווקא סיפקת הסבר מצוין להתנהגויות אלה: עצם המחשבה שיקרה משהו רע אם לא תבצעי אותן. אם קשה לך להפסיק אותן ו"לקחת את הסיכון" כביכול, שמשהו רע יקרה, נסי לעשות זאת באופן הדרגתי: קודם כל להפסיק את ההתנהגות שהכי קל לך לוותר עליה, ולאחר מכן לוותר על עוד ועוד התנהגויות כאלה. אם זה בלתי אפשרי עבורך, את יכולה לפנות לעזרתו של מטפל קוגניטיבי התנהגותי (CBT), ולעשות זאת בצורה מסודרת ומובנית עם ליווי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום אני סובל מocd כבר כ20 שנה. האובסיסיות כל הזמן משתנות. החל מסוף חודש אפריל האחרון החלה לי התאהבות אובסיסיבית בעובדת סוציאלית של דיור המוגן.לאחרונה החלט על נתק לתקופה מוגבלת. האם זה עובר ? מה עושים ? מי יכול לעזור ? האם לחזור לעבוד איתה ? יש לציין שאני מלווה כעת ע"י עובד סוציאלי גבר לתקופה זו.אני רוצה שזה יעבור מאוד ולחזור לעבוד איתה כאילו לא קרה כלום. האובסיסיה לא מתבטאת בהטרדות אלא במחשבות ובמשפטים שחוזרים בצורה אובסיסיבית. מה עושים ? תודה.
היי יוני, התאהבות באדם שמטפל בך אינה אובססיה, אלא דבר טבעי שיכול לקרות עם דמויות מטפלות (בטיפולים מסוג מסוים קוראים לזה "העברה"). ייתכן שיש גם מאפיינים אובססיביים או כפייתיים לעיסוק שלך בה. ככל הנראה, זה יכול לקרות עם כל עובדת סוציאלית שהיא אישה, ו/או שמזכירה לך דמויות מסוימות בחייך. ייתכן מאוד שהדבר עשוי לפגוע בקשר המקצועי שלך עם מטפלים אלה, ולכן מומלץ לבחור מטפלים שאין להם את המאפיינים שגורמים לך לפתח רגשות כאלה (למשל- מטפלים גברים). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
בעלי עוסק כבר כמה שנים בצורה אובססיבית באיסוף פחיות ובקבוקים . אני חייבת לציין שהמיחזור הוא ממש לא המטרה העומדת לנגד עיניו. לא חסר לנו כלום והוא פשוט אוסף כל פחית או בקבוק שהוא רואה אוסף בשקיות ורץ לסופר להזדכות.זה משהו שהחל אצלו כבר לפני כמה שנים.הוא לא רואה בעניים הוא מסוגל לאסוף בקבוקים של בירה מהשולחן בבית של חברים.לאסוף.פחיות על חוף הים או במעדה ואף לטייל בן השולחנות בקומת המזון בקניון ולשלוף גם כמה מהפחים הציבוריים שברחוב... לי זה מאוד מפריע ואני מתחננת שיפסיק.הוא אומר שהוא לא יכול.שכשהוא רואה פחית הוא מרגיש כאילו מצא מאה דולר וחייב ללכת להביא אותה.גם אם זה מצריך לעצורבצד הכביש ולרדת מהאוטו. אני חושבת שזה כבר מוגזם ורבה איתו המון.מה לעשות???
היי האני, יכול להיות שמדובר בהתנהגות כפייתית. השאלה היא האם זה מפריע לו ופוגע באיכות חייו, או באיכות החיים שלכם בבית (האם הוא מקדיש לכך זמן רב על חשבון דברים חשובים אחרים? האם נערמים אצלכם בקבוקים בבית?). אם זה לא מפריע לו אישית, כנראה המוטיבציה שלו לשינוי היא נמוכה. את יכולה לומר לו עד כמה זה מפריע לך, ולבקש שינסה לשנות את ההתנהגות (ו/או שיילך לטיפול) בשבילך. נקווה שזה יעזור. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
אני בת 30 נוהגת לתלוש את שיערי מגיל קטן יש תקופות יותר ויש תקופות שפחות .. שאלתי היא ממה זה נובע ? זה מראה על בעיה נפשית? זה יעבור לי ?
היי דנה, מדובר בסוג של התנהגות כפייתית. בדרך כלל ההתנהגות הזו נובעת מצורך בהפחתת לחצים, וקושי להפחית אותם ו/או לווסת רגשות בדרך אחרת. כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שילמד אותך דרכים בריאות יותר לוויסות הרגש, כך שלא תצטרכי להשתמש בהתנהגות הזו. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
פיתחתי איזה אובססיה לאיזה בחורה בפייסבוק בקיצור היא חסמה אותי וכיום אני מגיבה לה מפרופיל אחר שהיא יודעת שהפורפיל האחר הוא אני .. בכל אופן אני מגיבה לה יפה אך זוכה לבוז ולהתעלמות ממנה ואיני מבינה למה ? למה אם אני מגיבה יפה היא לא משנה את החשיבה השלילית שיש לה לגביי ? מה התנהגות יפה לא עוזרת לאדם לשנות את דעתו השלילית כלפי מושא השנאה שלו ? בקיצור נורא קשה לי להפסיק להגיב לה ואני מגיבה לה ונפגעת כל פעם מחדש מההתעלמות שלה לתגובות שלי ואיני יודעת מה לעשות?
היי שירן, ככל הנראה, עצם העובדה שאת ממשיכה לפנות אליה בניגוד לרצונה מפריעה לה, והיא לא תגיב לך כל עוד את עושה זאת. היא ככל הנראה היתה רוצה שתפסיקי לפנות אליה. כנראה שזה הדבר הנכון לעשות, שכן מההתנהגות הזו אינך משיגה דבר, ורק גורמת לעצמך עוד מצוקה ומפח נפש. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום רב . אני בן 27, מטופל כבר 5 שנים בציפלקס 20 מג ביום . אני סובל ממחשבות טורדניות, לחץ חרדות ובעיקר תנועות גוף שמזכירות טיקים שמתחלפות כל כמה זמן, למשל מצמוץ עיניים הזזת צוואר מצד לצד דחף להגברת הקול באמצע שיחה. וכיווץ האצבע ביד . אלו תנועות שנעשות בשליטתי על מנת להרגיש סוג של הקלה . הפסיכיאטרית אבחנה אצלי אוסידי. אני סבור שיש לכך הגדרה אחרת ושהכדורים עוזרים לחרדות וללחץ, אך התנועות בגוף נשארו אצלי מגיל 13 . האם יש לך הגדרה לתופעה הזו ? האם כדאי לי להחליף כדורים ?
היי ערן, אני כמובן לא יכולה לאבחן דרך הפורום. טיקים יכולים לנבוע מ- OCD, אם הם רצוניים, או מתופעה נוירולוגית (למשל תסמונת טורט) אם הם אינם רצוניים. אתה יכול לפנות לנוירולוג לקבלת חוות דעת נוספת, אם אתה רוצה. טיקים רצוניים, שנובעים מ- OCD, הם אכן טיקים שנעשים באופן מכוון על ידי האדם, על מנת לחוות הקלה ממצוקות, חרדה ומחשבות טורדניות. עבור OCD וטיקים שנובעים ממנו, לא חייבים להיות מטופלים בתרופות. התרופות אכן נועדו להפחית לחץ וחרדה, וכתוצאה מכך את הטיקים (שנועדו להתמודד עם הלחץ), אך לא לכולם התרופה עוזרת. אפשר לפנות לטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) כדי לפתור את הבעיה מן השורש, וללמוד להתמודד עם המצוקה בדרכים אחרות ולא על ידי טיקים, שיכולים כשלעצמם להפריע ולהביך בסיטואציות חברתיות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום מאז מות הורי סובלת מדכאון מטופלת בטיפול תרופתי בנוסף לדכאון התפרץ אצלי אוסידי מחשבתי שלא היה לי בעבר וגורם לי סבל רב מאד מאד .האוסידי גורם לי לקלל בלב אנשים קרובים לליבי ואפילו אני מתביישת לומר את הורי שהיו האנשים האהובים עלי ביותר...המחשבות האלו בראש גורמות לדכאון שלי יותר להיות חזק ורגשות האשם אצלי גוברות איך אני יכולה לחשוב מחשבות כאלו רעות ? האם ניתן להחלים מאוסידי מחשבתי כי הוא ממש מדכא ומתיש אותי? והאם cbt יכול לעזור במצב חמור כמו שלי? תודה רבה.
היי דורית, טיפול CBT בהחלט יכול לעזור. מטרתו של הטיפול היא ללמד אותך לקבל את המחשבות הרעות בהבנה ובסלחנות כלפי עצמך וכלפי עצם העובדה שהן מופיעות. כאשר עושים זאת, הן הולכות ונחלשות על להיעלמותן. שכן, מה שמזין אותן היא ההתנגדות העזה של האדם החווה אותן לעצם קיומן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
חג שמח שרון. לפעמים לא כל הזמן,רק לפעמים קורה לי שמציפים אותי בראש מחשבות שליליות טורדניות בכל מיני דברים.מה ניתן לעשות מיידי כדי לעצור מחשבות שליליות בנוסף לטיפול כזה או אחר? אשמח לטיפ.אני מודה לך מאוד.
היי רינת, קודם כל, לא כל מחשבה שלילית או מדאיגה היא "מחשבה טורדנית". מחשבות טורדניות הן מחשבות שיש בהן חוסר הגיון בסיסי, וקשורות באבדן שליטה על עצמנו. (למשל: "אני אפגע במישהו", "אני יכול לחטוף זיהום מפעולות יומיומיות וזו תהיה אשמתי", וכו') בכל אופן, אי אפשר לשלוט במחשבות שליליות או לעצור אותן לאורך זמן. אפשר לעשות זאת באופן זמני על ידי עשיית פעולות המסיחות את הדעת, אם את יודעת שהמחשבה עוסקת במצב זמני וחולף (כמו פחד מפני מבחן כלשהו). אם המחשבה עוסקת במצב תמידי מעורפל (כמו האפשרות לחלות במחלה קשה, שתיאורטית קיימת לאורך כל החיים), הסחת הדעת תהיה לרוב לא יעילה. במקרים כאלה, כדאי להפסיק להילחם במחשבות. ככל שמנסים להילחם בהן ולהוציאן מן הראש באופן פעיל, הן יכולות להתקבע בצורה חזקה יותר (כאשר מנסים "לא לחשוב" על משהו, חושבים עליו יותר). אפשר לתת למחשבות לזרום, להיות בתוך הראש, אבל לא להתייחס אליהן בכובד ראש ולא לתת להן יותר משקל ממה שמגיע להן. אפשר לומר לעצמך: "המחשבה חלפה בראש, נתתי לה לחלוף ולא התעמקתי בה יותר מדי". חג שמח! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
לפעמים קורה לי שלא מתחשק לי לצאת מהבית יום שלם. אני לא עובדת כרגע וזה בא לי מתוך הרגל.ואז אני מתלבטת בתוך תוכי עם לצאת בכוח או לא זה יוצר לי תחושה לא נעימה בתוך תוכי,במיוחד בשעות הבוקר.מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם המחשבה הזאת? אני מאוד מודה לך שרון,יום נפלא.
יש לי שאלה לגבי תופעות לוואי של כדורים לאוסידי; האם זה יכול לגרום לטיקים, כמו תנועות לא רצוניות? שמעתי שתסמונת טורט יש להם גם טורדנות כפייתית ואני פוחדת שלא יתחילו לי איזה טיקים בעקבות הכדורים, משהו שהרופאים פסיכיאטרים לא אומרים, או שזו כנראה עוד אובססיה?
אחרי הפסקה ארוכה, התחלתי שוב לשתות כדורים, ואחרי חודש הרופא הגדיל מאוד במינון כי מצבי היה נורא, היו הרבה תופעות לוואי בשבועות הראשונים, ממש תחושת בלבול וחוסר ריכוז, לחץ מחשבות בלתי פוסק ואפילו החמרה בחרדה ובמחשבות האוסידי, עכשיו פחתו, אבל מנסה להיזכר אם זה גרם לי לפגוע במישהו או לעשות משהו רע, הייתי ממש מבולבלת ורועדת הרבה מלחץ, עושה דברים בפזיזות.... האם תופעות אלה יכלו לגרום לי לאיזשהם התפרצויות שלא בשליטתי? תודה מראש
היי דנית, תרופות נגד דיכאון וחרדה אינן אמורות להחמיר טיקים, אלא להיפך- להפחית אותם, אם הם נובעים מאובססיות. כנראה זו "סתם" מחשבה מעוררת חרדה. לגבי השאלה השניה שלך- זו לחלוטין בקשת אישור על מחשבה טורדנית. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון ומועדים לשמחה אתמול שמעתי על מישהו בן 27 שאני מכירה מהעיר שהתפרץ לו סכיזופרניה פתאום ביום בהיר רגיל ונורמטיבי לגמרי מאותו רגע המחשבות לא פוסקות לי שאנשים רוצים לפגוע בי קולות הזיות שבעלי שאנחנו שוכבים מחדיר לי רעל לגוף ועוד אני לא יודעת מה לעשות..
הנה מישהו מהעבודה שלי עשה לי לשתות אני מפחדת ששם לי משהו מפחדת לשתות ומפחדת שאני אצעק עליו ששם לי משהו
אני יושבת עם בעל הבית שלי במשרד מדמיינת שהוא אנס אותי ואלך להתלונן עליו במשטרה וכל מיני תכנים גסים מאוד עליי ועליו אם אלך להתלונן עליו זה מפחיד אותי
היי מורי, מועדים לשמחה גם לך! כפי שכתבתי לך בעבר, הדרך הנכונה להתייחס למחשבות האלה, היא פשוט לא להתייחס אליהן ולנסות להמשיך בחייך למרות המחשבות. הרי לא ייתכן שכל פעם שתשמעי על מישהו שחלה בסכיזופרניה (ויש הרבה מקרים כאלה), זה יסיט אותך ממסלול החיים הרגיל וישבש לך את היום. אל תתני לזה. המחשבות עצמן אמנם אינן בשליטה, אבל התגובה שלך אליהן היא לחלוטין בשליטה. את יכולה להחליט אם את נותנת לזה לשנות את מהלך חייך הרגיל או לא. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
זה לא רק קשור לזה ששמעתי שהתפרץ לו המחשבות שיש לי והדמיונות וההזיות גורמים לי לחשוב שיש לי את המחלה הזאת או שהיא עומדת להתפרץ
מבקשת עזרה לבני בן ה23 הסובל מהפרעת אכילה מזה שלוש שנים וכן אובססיה לניקיון וסדר. הפרעת אכילה שמתבטאות בשבוע לא לאכול ואז התנפלות והקאה מאולצת . אי תקשורת עם המשפחה והסובבים לא מוכן לקבל טיפול. תודה
היי ענת, אי אפשר לכפות טיפול על אדם שאינו רוצה בכך. הדבר היחיד שאתם יכולים לעשות- אם הוא גר איתכם בבית, להציב לו גבול ולומר לו שאינכם מוכנים שימשיך לגור איתכם במצב כזה. אם לא שמים את הגבול הזה, אתם בעצם מאפשרים לו להמשיך בהתנהגותו, ולא ניתן לשנות הרבה. הפרעות אכילה מלוות פעמים רבות בתלות בסביבה, כאשר למעשה מדובר בהצהרת עצמאות ושליטה, ורצון (גם אם סמוי) להשתחרר מהתלות הזו. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום וברכה אני בן 28 אני מעוניין לרזות בערך 20 קילו ואני צריך עזרה כי לבד נורא קשה לי אני מתחתן בערך עוד שנה ויש לי זמן לזה וסוג של דד ליין שוקל כרגע 107 גובה מטר 80 הייתי כמה פעמים בודדות אצל תזונאית אך זה לא העניין שאני לא יודע מה לאכול, העניין יותר שקשה לי נורא להתמיד, ביום יום, אני נורא אוהב מתוקים וזה מקשה עליי אני צריך מישהו שייתן לי הרבה חיזוקים וביטחון כל הזמן, כי לבד קשה לי מישהו שיעבוד איתי על צעדים קטנים קטנים והרבה חיזוקים ולעבוד על יעדים.. ניסיתי כמה פעמים להיות אצל חלי ממן אך כולן שם כמעט היו בנות ולא התחברתי כל כך, מה שגם אני איש של אחד על אחד וצריך יחס אישי כי זה יכול יותר לעזור לי השאלה לאן לפנות? פסיכולוג? מטפל cbt? או קאוצר? מאמן תזונה? משהו אחר? אני גר בפרדס חנה כרגע אני גם בלי קשר נמצא בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח בעקבות משבר ממושך שאני עובר.. אבל היא לא ככ עוזרת לי בעניין המשקל ולא כ"כ נותנת לי ביטחון/חיזוקים.. לרוב אנחנו מדברים וחופרים.. :\ וזה לא ממוקד מה צריך לדעתכם? אשמח לעזרה והמלצות :)
שלום לך, קודם כל, שיהיה במזל טוב! אתה בהחלט יכול להיעזר בטיפול CBT, לדעתי זהו התהליך המעמיק ביותר מכל אלה שציינת. בתהליך זה תלמד הן לשנות התנהגות והרגלים, והן לשנות דפוסי חשיבה תבוסתניים ומגבילים שעולים סביב ההתנהגויות הללו. אתה יכול להיעזר בקואוצ'ר/ מאמן תזונה (זה אותו הדבר) ברמה השטחית יותר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון, אני בן 35 סובל שנים מאוסידי עם תוכן אלים, הרבה דמיונות כל היום, זה מפחיד ומשתק אותי, בקושי מתפקד. כמו סרטים בראש שאני עושה דברים אלימים, וזה לא הבנאדם שאני, אני לא רוצה לפגוע באף אחד. רוצה להתחיל חשיפה, השאלה היא איזה תרגילים משימות יש לסוג זה של אוסידי? לפעמים מנסה להירדם וזה קופץ לראש ממש מפחיד, אז הפסקתי לברוח מזה, אני פשוט ממשיך לראות את הסרטים האלה בראש כי מה אני יכול לעשות, הדמיונות כל הזמן קופצים כאילו אני איזה מפלצת, מה נסגר עם הראש הדפוק שלי
היי דניאל, בחשיפה ומניעת תגובה מנסים להביא לתודעה בכוונה את הדימויים והמחשבות המפחידים. באופן הדרגתי מגיעים לתכנים המפחידים ביותר שיש. זאת על ידי כתיבת תסריטים מפחידים, צפייה בסרטונים או קריאת כתבות הכוללות את הדימויים המפחידים (למשל, על אנשים שעושים דברים אלימים). בחשיפה צריך להמשיך ולהמשיך, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי (ולכל היותר כשעה). בנוסף לחשיפה, כאשר המחשבות עולות באופן ספונטני, צריך להפסיק להתנגד להן ולא לנסות להוציא אותן מן הראש. בסך הכל, בעניין זה אתה בכיוון נכון, אם הפסקת את ההתנגדות למחשבות ואתה "נותן להן לרוץ" בתוך הראש. מלבד הפסקת ההתנגדות למחשבות, לומדים לקבל אותן ואת נוכחותן ולהפחית את התסכול מעצם קיומן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון, חג שמח ותודה מראש על התשובה. לפני מספר ימים הייתי אצל משפחה בביקור. במהלך שהייתי קרוב משפחה בחצר והסתכלנו על משהו בשמיים והזזתי את הראש כלפי מים - הרגשתי בראש התקף של סוג כמו של פליטת פה - ששמעתי בראש אמירה אלימה עם שם רגיל כמו של יוסי. עכשיו הפחד שלי שקרוב המשפחה שלי שמע את זה , למרות שאין לי יכולת לדעת, פתאום אחר כך הוא ישב קצת שונה והזכיר בלי קשר את השם יוסי . ופתאום חשבתי שהוא שומע את הפליטת פה הזאת האלימה וזה הפחיד אותי. יש לי שכן שהוא כנראה מפריע לי ומפחיד וקוראים לו יוסי ולכן השם שלו נדבק לי בראש. עכשיו חזרתי הביתה והתחלתי לבצע בראש חזרות איך זה היה אצל הקרוב משפחה ועכשיו אני פוחד שמישהו שמע את זה בחדר המדרגות או יוסי בעצמו ויחשוב מי יודע מה. זה מפעיל אצלי חרדה וקצת חוסר מצב רוח. מה דעתך? איך מפסיקים עם זה כבר? ברור לי שלא היה מפריע לי להגיד בקול רום "יוסי נהג מונית" או "עשיתי את יוסי נהג מונית" , אבל ברור שאני לא מעוניין לפלוט מחשבות אלימות עם שמות של שכנים או אנשים שסתם נדבקים לי לראש ולא זזים. מה אפשר לעשות עם זה? תודה וחג שמח יניב
היי יניב, מה שהכי מומלץ לעשות, הוא לנסות לא לתת תשומת לב יתרה למחשבה (לא לתת לה "במה") ופשוט להמשיך הלאה בחייך בלי להתייחס. האם זה יהיה חשוב בעוד שנה? כנראה שלא. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון. תודה. לתת תשומת לב יתרה למרות החרדה שמה מישהו שהיה לידי שמע את מה שאמרתי או השכן שמה או כל אחד אחר וחושב משהו רע עליי, בלשון המעטה, כתוצאה מהמחשבה האלימה שאני פוחד שנפלטה מהראש ושמעו אותה? זה די קשה.
היי שלום רציתי לשאול בבקשה האם פסיכולוגית קוגנטיבית בעלת תואר שני בפסיכולוגיה אמורה לדעת לטפל בבעיית ocd מחשבות טורדניות? מזה פסיכולוגית קוגנטיבית? האם תואר שני בפסיכולוגיה זה רמת תואר הכי גבוהה?
היי שלומית, פסיכולוג קוגניטיבי הוא פסיכולוג שעוסק במחקר קוגניטיבי (בתחומים של זיכרון ותפיסה), ולא בטיפול. ייתכן שאת מבלבלת בין כמה מושגים. יש מטפל שעוסק בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). הוא יכול להיות פסיכולוג, או מטפל מתחום אחר (למשל עובד סוציאלי, פסיכותרפיסט). תואר בפסיכולוגיה אינו הכרחי כדי לטפל, אפשר להוציא תואר מתקדם בתחום טיפולי אחר. התואר הרצוי הוא תואר שני, אפשר כמובן להמשיך גם לתואר שלישי (ד"ר). יש לשים לב שלא כל פסיכולוג, ואפילו לא כל מטפל שמגדיר עצמו כמטפל CBT, יודע לטפל סצפיפית בהפרעה המורכבת הזו שנקראת OCD. יש לבדוק את ניסיונו והכשרתו בנושא זה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום רב. ילד בן שש מאד מקפיד על סדר ונקיון. הוא משחק עם חברים, אוכלים קרטיב, רק מטפטפת טיפה על החולצה, רץ לכיור לשטוף את החולצה. בלילה הוא במיטה, כמעט נרדם, פתאום הוא קולט שאיזה ספר לא מונח ישר במדף קם לסדר אותו. האם זה אומר שיש לו תסמינים של הפרעה טורדנית כפייתית? איך אפשר לחנך אותו כדי למנוע שיגיע לזה? ההפרעה היא מולדת אות נרכשת? אודה על תשובה.
היי ביאטריז, כמובן שאי אפשר לאבחן הפרעה טורדנית כפייתית על סמך תיאור קצר זה. יש לעשות בירור מעמיק יותר. השאלה היא אם הדבר מפריע להתנהלות היומיומית שלו וגורם למצוקה. כדאי לדבר איתו על זה, ואם יש צורך, לפנות לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). ההפרעה היא לא מולדת, ככל הנראה מדובר בהתנהגות נרכשת (מה שבולט במיוחד אצל ילדים), אך טוענים שיש לה גם בסיס גנטי. אתם יכולים מצידכם להסביר לילד שאין צורך לרוץ ולשטוף את החולצה, או לסדר את הספר, ושלא יקרה כלום אם הדברים יישארו כפי שהם. בנוסף, לנסות לא להראות לו התנהגויות כאלה (אולי הוא קולט זאת בבית). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
יש לי בת בשנות העשרים עם תינוקת כבר שנתיים התינוקת לקתה בבעיות נשימה קלות. ביתי נכנסה ללחצים קשים. מסתבר שהיא נכנסה למצב טורדנות קשה בלי לדעת זאת. היא מעירה את התינוקת 3 פעמים בלילה לראות עם היא נושמת היא בקושי ישנה. עצבנית. היא דיברתי עם בעלה הוא ישן בלילה. לכן בשיחה איתו לא ניתן להבין צה קורה. היא ניסתה לטעון שהצינוק מתעורר מעצמו ואז היא קמה. אבל אני יודעת שזה לא נכון כיוון שכמה ימים לפני חצי שנה ישנתי אצלה. בעלה מתעלם. היא נכנסה למעגל טורדנות כפיתי. הבנתי ממעט שקראתי שההכחשה שלה וזה שהיא טוענת שהתינוק מתעורר מעצמו זה חיפוי על הבעיה ולכן יהיה קשה לטפל בזה. בהמשך לכך היא רותמת את בעלי להאמין שהיא מתעוררת בגלל גורמים חיצוניים שמעירים אותה בכוונה ואת התינוק ובעלי מאמין לה. לי ברור שיש בעיה. האם זה דבר מוכר אובססיה להעיר תינוק 3 פעמיים בלילה? מה ניתן לעשות כדי להפסיק את זה. איזה נזק יהיה לתינוק? איך מפסיקים את ההאשמות בגורמים חיצונים ? זה ברור לי שבעלי טועה בכך הוא מאמין לה. וזה לא דבר טבעי להעיר תינוק כל לילה 3 פעמיים.
היי רינה, לא ידוע לי על נזק כלשהו שהדבר יכול לגרום לתינוקת, מלבד אולי ההרגל שזה עלול ליצור אצלה של התעוררויות בלילה (אם זה בשעות קבועות, יכול להיות שהיא תתחיל להתעורר לבד). עם זאת, אין כל צורך להעיר תינוק רק כדי לבדוק שהוא נושם, ורוב ההורים לא עושים זאת. קיים גם מוניטור נשימה שמתריע כאשר התינוק מפסיק לנשום, אך כנראה שזה לא מספק אותה. ככל הנראה, התנהגותה אכן נובעת מחרדות. בכל אופן, בתך יכולה לקבל עזרה ולשנות את התנהגותה, רק אם היא מעוניינת בכך. אם היא מעוניינת לפתור את הבעיה, את יכולה להציע לה לפנות לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי, שייתן לה כלים להתמודד ויכול לשנות את ההתנהגות שלה תוך זמן קצר יחסית. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
כרגע היא עסוקה בכלל בנושא רתימת בעלי לעניין הסיפור שמעירים אותה גורמים חיצונים שמכןונים לכך. נראה לי שזה על מנת לא לאפשר התעסקות עם הבעיה עצמה. אז אם אין הכרה בבעיה בכלל איך אפשר להגיע לטיפול? זה נראה שזה שלב הרבה יותר ראשוני לא?
שלום לך. שמי רינת ואני בת 46 החיים שלי בסדר גמור יש לי הכל רק דבר אחד חסר לי והוא מסגרת שאוכל ללכת אליה.עקב זה אני קמה בבוקר עם מחשבות לא נעימות וזה מכניס אותי לדכדוך קל.אין לי שום מטרה לקום איתה בבוקר ויש לי מחשבות חוזרות לעולם לא תהיה לי מסגרת או עבודה לקום אליה ואני יושבת בבית אם המחשבות האלה.אשמח אם תוכלי לתת לי עצה איך להימנע מהמחשבות הלא נעימות כל בוקר,אגב במשך היום זה עובר לי.אני מודה לך תודה.
שאלה נוספת.האם זה ocd? המחשבות האלה שחוזרות כל בוקר? תודה רבה.
היי רינת, "מחשבות לא נעימות" או "מטרידות" אינן כשלעצמן OCD. OCD מורכב ממחשבות טורדניות, כלומר מחשבות לא הגיוניות לגבי אבדן שליטה, נזק אפשרי שאנחנו יכולים לגרום, רגשות אשמה וכו'. בדרך כלל קיימים נסיונות להימנע מהמחשבה, הכוללים טקסים חיצוניים או מנטליים. לגבי השאלה כיצד ניתן להפחית את המחשבות, התשובה לה נמצאת אפילו בכותרת השאלה שכתבת: מציאת מסגרת תעזור לך וכנראה תפתור את הבעיה. אם אינך מוצאת עבודה, אני בטוחה שתוכלי למצוא מסגרת אחרת שתספק לך פעילות וסיבה לקום בבוקר. אפשר להתנדב, להירשם לחוג כלשהו שמתקיים בשעת הבוקר (למשל, מכון כושר), או ליזום בעצמך פעילות כמו הליכה בבוקר (קצת יותר מורכב מבחינת מוטיבציה, אבל אפשרי). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון שלום רב בני בן ה 13 רובחן לפני שנתיים כסובל מחרדה חברתית וOCD . התחלנו מטיפול של חצי כדור ולאחר מכן לכדור אחד (20מ"ג) יש שיפור קל אך האובססיות והחרדה עדיין קיימים מבית הספר מדווחים כי מרגישים שהוא לא פנוי בגלל החרדה שיוצרת כפיתיות המתבטאת בנקיון או חזרתיות בשאלות או בקשות הבית ספר מושכנע שאנו צריכים להעלות את המינון ושהילד לא מאוזן ולשאלתי מהו המינון המומלץ לילדים לטיפול בבעיות אלה? תודה רבה אורנה
היי אורנה, קודם כל, לא ציינת באיזו תרופה הוא מטופל. שנית, באופן כללי, המינון של רוב התרופות נגד דיכאון וחרדה המצויות בשימוש כיום בד"כ מוכפל כאשר הן ניתנות עבור OCD. למשל, במקום כדור אחד, נוטלים שני כדורים, ואם זה לא מועיל, פסיכיאטרים נוהגים אפילו להעלות עוד את המינון. לעתים מוסיפים טיפול בתרופה אנטי פסיכוטית, כתרופה משנית שעוזרת לפעולתה של התרופה ה"ראשית". בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון, כתבתי מקודם "אמא עם אוסידי"... האם כוונתך היא שאצטרך לחיות עם הספק הזה? לחיות בפחד? נניח אני יכולה לוותר על כל הקומפולסיות בנושא, להתעלם ולהמשיך "כרגיל", הרי גם אז הספק ישאר, אז מה הקטע? האוסידי הציף אותי עד כדי כך שכבר נכנעתי ואין לי כוח לקומפולסיות כבר... אני חייבת לתפקד כי אין לי ברירה... פשוט התעייפתי מזה, הספק בכל זאת שם וזה מבאס
אם אני יכולה לוותר על כל הטקסים, והספק גם ככה לא ניתן לפתור, בשביל מה ה"חשיפה ומניעת תגובה"? תודה רבה
היי דנה, כשמונעים את הטקסים, ולא מתנהגים לפי המחשבה, הספק הולך ודועך עם הזמן. זהו תהליך וצריך סבלנות, אבל בסופו של דבר זה קורה. הטקסים מזינים באופן ישיר את הספק ומחזקים אותו, מה שיוצר "לופ" אינסופי של טקסים וספקות. אם מנתקים לספק את "אספקת החמצן" שלו, אין לו ממה להיזון יותר. מה שקורה בפועל הוא, שהמוח מבין (מתוך ההתנהגות שמשדרת לו מסר) שהנושא לא חשוב ולכן זונח אותו עם הזמן.
שלום מה שלמך? לי יש תנועות גוף של אחת בלחץ הדיבור שלי מהיר ונשמע שאני בלחץ גם כשאני לא. היתי בתחנה אוטובוס ואשה אחת אמרה לי שאני בלחץ מה את בלחץ? עלי לצין שלא דיברתי איתה קודם רק שמעה אותי מדברת בטלפון. שאלתי היא כזאת. כאחת שסובלת מאוסידי.עם קשר או בלי.לי אין את האומץ להגיד לאשה מה את בלחץ .למה בעצם היא שואלת? ולמה לי אין אומץ להגיד לאשה את בלחץ .קרה שפעם אמרתי למישהי קחי מספר לתור בקופח והיא העירה לי בקול רם מה נראה לך שיש פה אנשים הרבה? שתקתי מהפחד. בקיצור איך יש לאנשים אומץ לשאול שאלות מטרידות ולי אין? תודה מה זה מענין אותם אגב אין להם בעיות. תודה מראש
אפרופו הערות.פעם אחת אשה שמעה אותי אומרת שהרחוב חסום .אז היא צועקת לעברי יש לך מעבר ברחוב את לא רואה? המילה את לא רואה נורא הרגיזה אותי
היי דנית, השאלות שאת שואלת הן בעצם זהות זו לזו- כולן באותו הנושא, ולכן תגובתי תהיה דומה לתשובות הקודמות שנתתי בעניין. אנחנו חיים בעולם בו אנשים נוהגים להעיר לאחרים הערות, גם אם מדובר בעניינים אישיים שאנחנו לא מעוניינים לחלוק עם אחרים. נכון שזה לא נעים, אבל זהו העולם שבו אנחנו חיים ואין מה לעשות עם העובדה הזו. אם אנחנו רוצים להתנהל בעולם בצורה רגועה ולא "לקחת ללב" דברים מיותרים, אנחנו צריכים ללמוד לא להתייחס לכך ולקחת הכל בפרופורציות. אנשים זרים לא שווים את האנרגיות שאנחנו משקיעים בלכעוס עליהם או להיעלב מהם. אין שום טעם לעסוק ב"למה היא אמרה לי ככה" או "מה זה אומר". הדרך הכי טובה להתמודד היא להמשיך הלאה בלי להתייחס לכך, ולא לתת תשומת לב למחשבות שעוברות בראש לגבי העניין. כשאנחנו לא נותנים לכך יותר מדי "במה", העניין נשכח עד מהרה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון, כתבתי פה בעבר בעניין OCD ומחשבות אלימות. אני גר בבית דירות ישן. לאחרונה לקחו לי את הטלוויזיה ופתאום התחלתי לשמוע את השכנים מדברים וזה התחיל להלחיץ אותי. כבר כמה פעמים ששמעתי את השכן מלמטה עושה כול מיני אירועים עם חברים ומדברים ואני חושב שזה עליי וזה מפחיד. יש דמויות שאני רואה בהם מאיימות פשוט כי ככה זה נראה לי. אינני יודע למה. מפחידות. לפני כמה ימים הלכתי לאנשהו וירדתי במדרגות וזמזמתי לי ופתאום הדלת של אותו שכן הייתה פתוחה וכדי לצאת מהבניין עוברים דרכה - בכל אופן בדרך כמו כל אחד מזיזים את הראשון ימינה ושמאלה והראש שלי הופנה רגע לכיוון הדלת הפתוחה ובאותו רגע הופעל אצלי OCD כלומר איזו אמירה אלימה קשה. עכשיו הפחד שלי היא שהוא שמע אותה ואז בימים האחרונים כל הזמן חשבתי זה המילה נאמרה בחוזקה בראש שלי? הוא שמע אותה ? וכדומה. זה מאוד מפריע לי שוב פעם. פעם בכמה זמן זה חוזר. מה אפשר לעשות. תודה יניב
היי יניב, קודם כל, צריך לברר אם מדובר במחשבה טורדנית או פסיכוטית. השאלה החשובה כאן, היא עד כמה אתה מאמין שהמחשבה אכן נכונה. כשמדובר במחשבות טורדנית, אנחנו יודעים בוודאות שהן אינן נכונות, אבל איננו מוכנים לקחת את הסיכון הקטן ביותר שמא הן נכונות. כשמדובר במחשבות פרנואידיות פסיכוטיות, אנחנו מאמינים ללא ספק שהן נכונות. אם מדובר במקרה השני, יש לפנות לפסיכיאטר. אם אתה יודע שמדובר במחשבה טורדנית, כדאי פשוט לא לנהוג לפיה- לא להימנע מפעולות רק כדי שלא ישמעו אותך, ואפילו לומר בקול רם ובמכוון מילים שאתה פוחד שישמעו כאשר אתה נמצא בדירתך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון. אני יודע שמדובר בהפרעת חרדה מפחד שמישהו יעשה לי משהו רע או רוצה ברעתי. בצורה נמוכה. אבל כן ידוע לי שהפרעת החרדה יוצרת אצלי OCD. מאחר ומדובר בבניין נמוך שומעים לפעמים את השכנים או את השכן הספציפי ופתאום דיבורים מסויימים מתלבשים לי בראש כאילו מדובר בי וזה מכניס אותי לחרדה/פחד ומפעיל OCD. במקרה הזה שבאתי לצאת החוצה וירדתי במדרגות וכדי לצאת מהבניין עוברים ליד הדלת שלו והיא במקרה הייתה פתוחה - הפחד שלי היה שאמרתי משהו לא במקום שהוא שמע אותו או בכל ששמעו אותו. עשיתי קצת חזרות בראש איך זה נאמר אבל קצת התאפסתי. הבעיה היא שיש לי חרדה שהייתה מוגברת שאנשים רוצים לעשות לי משהו רע. אבל נדמה לי שזה יותר אנשים זרים לי , גם אם הם שכנים או סתם אנשים, שלא מוצאים חן בעיני ואני מפחד מהם ואז יש לי תחושה שהם רוצים ברעתי. מה דעתך?
אני בת 37. שנים שלא היה לי ממש טוב. קשה לי להגדיר את הבעיה אבל מה שאוכל לאמר שמדובר בחוסר שקט ובמחשבות טורדניות וחוסר פשיטות. בעקבות המלצת חברה אני נוטלת ציפרלקס קרוב לשנתיים 20 מ"ג כל יום ובחודשים האחרונים העליתי את המינון ל30. אנשים אומרים לי לאחרונה שהשמנתי. תמיד הייתי מלאה אבל הם טוענים שעכשיו השמנתי משמעותית. הפחד שלי שזה הציפרלקס. השאלה מה לעשות? האם יכול להיות שהמעבר מ20 ל30 הוא זה שגרם להשמנה או בכלל נטילת הציפרלקס? וגם מה הרופא אומר בנוגע לכדור רמוטיב שהוא לכאורה טבעי עם פחות תופעות לוואי? אני מתייעצת כאן משום שאין לי רופא מטפל בארץ ואני שוהה כעת בחו"ל.
היי ליאת, אני לא רופאה, אבל אגיב מתוך הידע שלי על התרופה: ייתכן שהתרופה עצמה גרמה להשמנה וייתכן שרק העלייה במינון, שתי התופעות אפשריות למיטב ידיעתי. התרופה גורמת בעצם לעלייה בתיאבון, שגורמת להשמנה. שימי לב מתי התחלת לאכול יותר- אם כשהתחלת ליטול את התרופה או כשהעלית במינון. רמוטיב היא אכן תרופה טבעית לכאורה, בדיוק כפי שקנאביס וקוקאין הם טבעיים (מופקים ממקור צמחי). אין בכך כדי לומר שתרופה היא יותר "בריאה" או "טובה". למיטב הבנתי, זוהי תרופה "חלשה" יותר, שהאפקט שלה הוא יותר עדין. היא משמשת בעיקר לטיפול בדיכאון. תרופות ספציפיות הקשורות יותר בטיפול ב- OCD הן ציפרלקס ופבוקסיל. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון, אני מאובחנת עם אוסידי מאוד קשה. לא יודעת מה לעשות, יש לי כל היום מחשבות ודמיונות שאני עושה לילדה שלי מעשים לא מוסריים, אך אני לא רוצה לפגוע בה, אבל כל פעם שאני משחקת איתה ומחבקת ומחליפה טיטול אני מדמיינת שאני עושה משהו מגעיל. וזה הורג אותי, אני מוצפת בזה כבר שנה ולא יודעת האם עשיתי משהו? האם אני פגעתי ללא רצוני? האם יכולתי לאבד שליטה? לא רוצה לחיות יותר
זה כאילו כבר הפך לאמונה חזקה שחלילה עשיתי משהו, אני לא מצליחה לפתור את השאלה הזו כי כבר הדמיונות לא פוסקים וחרדה גבוהה, זה כבר לגמרי לא בשליטתי, זה לא אני....
היי דנה, אני כמובן לא יכולה לתת לך אישור שלא קרה דבר ושלא עשית דבר. הניסיון לקבל את האישור הזה הוא כנראה מה שמנחה אותך, וגורם לך גם לבצע פעולות אחרות, שכל תכליתן היא קבלת האישור. כדי להתגבר על העניין, את צריכה דווקא לעשות את ההיפך- לא לנסות להסיר את הספק ולוותר על קבלת האישורים. זה רק מזיק, וזה לא ייפסק אם תמשיכי לעשות זאת. נהפוך הוא, הספק רק יגדל. ברור שקשה מאוד לעשות זאת לבד, ולכן אני ממליצה לעשות זאת במסגרת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). התמיכה וההכוונה של המטפל הם משמעותיים מאוד, ועוזרים לעבור את התהליך בצורה נכונה. בברכה,
וזה גיהנום... זה חרדה נוראית והרגשה איומה, אבל זה ocd, .תזכרי את זה!! לי עזר מאוד טיפול קוגנטיבי ויש לי מטפלת מדהימה אם תרצי, יש גם כצה בלוגים באנגלית שמדברים על הסבל הזה, אשלח לך אם תרצי (אשאיר לך פה מייל אם תגידי) .. ותזכרי שזה הכל סרטים של המח, ורק בגלל הרגישות שלנו לפחד מלפגוע הם נראים לנו מציאותיים, ואני בטוחה שאת אחלה אמא:)
זה אכן גיהנום, אשמח אם תשאירי לי אימייל שלך
סליחה! רק עכשיו ראיתי את התגובה... מקווה שתקבלי הודעה זו אשמח להתכתב nonumber87@gmail
היי, אני רוצה להתייעץ לגבי משהו שמאוד מטריד אותי ולא עוזב לי את המחשבות. לפני כמה חודשים התחילו לי התקפי חרדה וירידה במצב הרוח ולכן פניתי לפסיכיאטרית לצורך קבלת טיפול תרופתי. הייתי אצל הפסיכאטרית הזאת 3 פגישות ולאחר מכן כבר לא חזרתי. מה שמטריד אותי זה המפגשים עם הפסיכיאטרית, כבר בפגישה הראשונה היא אמרה לי שאני מאוד חרדתית ורוצה לבדוק עד כמה אני נמנעת מדברים, וכך החלה לשאול שאלות שלטענתה בודקות את רמת ההימנעות שלי. היא שאלה האם אני מורידה שיערות למטה ואיך אני מורידה. שאלה אם קיימתי יחסי מין ואם אני בקטע של גברים או נשים. סיפרתי לה שיש לי קשר מיני עם ידיד שלי אך אני לא שוכבת. ואז בפגישה השלישית והאחרונה היא התחילה לשאול אותי האם הוא מנשק לי את הציצי ואת הלמטה, האם הוא גומר לי על הבטן ואם זה נוגע לי ביד, שאלה האם הגעתי לאורגזמה, האם אני אוהבת את האיבר מין שלו ואת הגודל שלו, כשסיפרתי לה שניסינו לשכב ולא הצלחנו, אז היא שאלה אז מה עשיתם אחרי זה, איך הוא גמר בסוף. וגם שאלה אותי למה אני לא עושה טיפול בלייזר במפשעה, האם זה בגלל שאת פוחדת שהיא תראה לך את הפות ואת החור. יש לציין שלא הצלחתי לומר לה שהשיחה לא נעימה לי, עניתי לה בעיקר בתשובות של כן ולא, הייתי בחרדה עצומה והתפתלתי מולה והיא לא הרפתה. בסוף השיחה איתה יצאתי המומה וחסרת מילים ולאחר מכן סיימתי את הטיפול אצלה. רציתי לשאול מה זה בעצם הדבר הזה? האם ההתנהלות הזאת תקינה בטיפול פסיכיאטרי (היא לא מטפלת מינית)? לגיטימי השאלות האלה? האם זה סוג של ניצול מיני או שאני מגזימה וזה בסהכ שאלות חודרניות? בבקשה תעזרו לי לעשות סדר בדברים. תודה מכל הלב וסליחה על האורך
היי גפן, "ניצול מיני" הוא ביטוי קצת מרחיק לכת, שכן הפסיכיאטרית לא נגעה בך או ביקשה ממך לעשות דברים פיזיים. אבל זה בהחלט נשמע מתאים להגדרה של "הטרדה מינית". את יכולה בהחלט לפנות ולהתלונן עליה למי שצריך (איגוד הרופאים, קופת חולים/ המוסד הרפואי בו עובדת, אפשר גם לפנות למשטרה ו/או להגיש תביעה). אפשר גם להתייעץ עם גורמים אלה לגבי אופי הפגיעה, הם בהחלט מבינים בחוק יותר ממני. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון. לפני כשנה הייתי כי היו לי מחשבות על בני הקטן. הצעת לי בזמנו לא להילחם עם המחשבות וכך עשיתי והאמת עברתי שנה יחסית טובה. אך בחודש האחרון נולד לחבר שלי תינוק ולא יודע למה התחילו לי מחשבות לא טובות עליו. בשנה האחרונה אני מתפלל כל בוקר ובסיום התפילה אני נוהג לברך את משפחתי ובחודש האחרון אני מרגיש שאני חייב לברך את התינוק של החבר שלי. אך אני מרגיש שזה מתחיל כבר להציק ואני מאד רוצה להפסיק עם זה אבל מצד שני אני מרגיש שאם חלילה יקרה משהו לתינוק זה בגלל שהפסקתי לברך אותו. מה את מציעה לי לעשות? כי מצד אחד אני מנסה לא להלחם במחשבות ומצד שני בכל בוקר בתפילה זה עולה מחדש המחשבה שאני חייב לברך אותו.
היי דוד, שמחה שהעצה שלי עזרה לך. במקרה זה, הכיוון הוא אותו הכיוון, ללא קשר לתוכן המחשבה ו/או הטקס: אם אתה מרגיש שאתה חייב לברך אותו, אתה צריך לעצור זאת בכוח ולא לעשות זאת, מאחר שזה רק יזין את האובססיה ויחמיר אותה. אפשר "להגדיל ראש" ואפילו לעשות את ההיפך- לומר משהו רע במקום לברך, כסוג של "אנטי טקס". זה אולי יותר קשה, אבל אין ספק שזה יעיל. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
החלטתי שהסבל כבד מנשוא ואני מעוניינת לטפל במחשבות המטרידות שחולפות לי בראש ומחרידות את שלוותי המחשבוץ הם על אסונות שעלולים לחוות הילדים שלי... הגעתי למצב שאני מתעוררת מסיוט לילי זה פוגע בתפקוד שלי אין ספק. שאלתי היא האם ה CBT אכן נותן מענה לייסורים הללו? וכמה זמן טיפול עד שישנו שיפור? איזה מטפל לפנות? ומה עושים במהלך הטיפול הזה? תודה מראש
היי חלי, בהחלט ניתן לטפל בחרדות האלה באמצעות טיפול CBT. המטרה היא להגיע למצב בו המחשבות אינן מטרידות אותן יותר. זמן הטיפול תלוי בבעיה, באופיה ובחומרתה, וכן בשיתוף הפעולה שלך עם התרגילים שתתבקשי לבצע בין הפגישות. בגדול, מדובר במספר חודשים, אבל את תחילת השיפור כבר תוכלי להרגיש אחרי מספר פגישות בודדות. אם אכן מדובר בהפרעה כפייתית, משך הטיפול כולו יכול לנוע בין שלושה חודשים לשנה, אבל מהתיאור שלך לא בטוח שאכן המחשבות הללו הן אובססיות. כמובן, איני יכולה להמליץ על מטפלים ספציפיים על גבי הפורום. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, בעלי סובל מיזה זמן מה מOCD , כפייתיות , מחשבות טורנדיות וכל מה שקשור בנושא . הרופא נתן לו ציפרלקס ואני חוששת מאוד לתת לו את הכדור כי פעם הוא לקח וזה הפריע לנו ביחסי מין בנוסף, הוא סובל מבעיית זרע קשה ואני מפחדת שזה ישפיע לא טוב על הזרע ויהרוס אותו עוד יותר ... האם יש נזק בלקחת ציפרלקס או שאין ממה לחשוש ??
שלום לך, ציפרלקס יכול לפגוע בתפקוד המיני, בכך שהוא גורם לירידה בחשק המיני ובזקפה. לגבי פגיעה באיכות הזרע- איני יודעת, אבל צריך לשאול רופא (לי אישית לא ידוע על כך). יש דרכי טיפול שאינן תרופתיות, כאשר המוצלחת שבהן היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). הטיפול מלמד כלים להתמודד עם ההפרעה במטרה להתגבר עליה לחלוטין. התרופות יכולות לעזור, בד"כ באופן חלקי, רק בזמן שנוטלים אותן. כאשר מפסיקים- ההפרעה בד"כ חוזרת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון שלום, אני סובלת מ-OCD זמן רב, אני כמעט בת 30, שאלתי לגבי עבודה, כמעט אף פעם לא עבדתי בעבודה מסודרת וקבועה יום ביומו, לפני כמה שנים עבדתי שנה וקצת ולקראת סוף השנה היה לי קשה להמשיך ובכל זאת המשכתי עד סוף השנה בקושי עצום, אח"כ הייתה לי עבודה של מספר ימים מועטים בשבוע (עד לפני כמה זמן) ולפעמים בשאר הימים עבדתי בעבודות אחרות - לא קבועות. התחלתי כמה עבודות קבועות והפסקתי כי היה לי קשה בגלל ה-OCD, כל פעם הייתי בודקת שוב ושוב לדוג' מה שהייתי מקלידה במחשב וזה הביא אותי לחרדה גדולה שחיכיתי רק לסיים את היום. לגבי העבודה המועטה שאני עובדת הייתי די מסתדרת בעבודה ואני מאד מסורה לעבודה והיו מאד מרוצים ממני (רק שזו לא עבודה קבועה) אך היו לי גם קשיים עם האוסידי ועוד. כל הזמן חיפשתי עבודה קבועה ומסודרת אך היו לי חרדות מעבודה ולכן לא הייתי כ"כ רצינית בחיפוש העבודה ולא תמיד היה לי את החשק לעבוד. לאחרונה שוב חיפשתי עבודה כי אני ממש חייבת תעסוקה וכסף, והציעו לי עבודה שאני מאד מתחברת לתחום ורוצה לעבוד בה אך מפחדת שיהיה לי קשה להתמיד בה וכן מפחדת להתקע עם הטקסים של ה-OCD שגורמים לי ללחץ וחרדה. יש לי ראיון בקרוב ויש לי כל מיני חששות, השאלה היא האם לספר בראיון על ה-OCD ומה שמסביב לכך? (כי אני מפחדת שאולי לא יקבלו אותי בגלל זה) או לא לספר? כרגע אני מטופלת בכדורים והתחלתי טיפול חדש רק שהוא עדיין לא כ"כ מסודר ומקווה שיסתדר בהמשך כי מחליפים לי פסיכולוגית - הפסיכיאטריה הזאת היא מקום מאד מוכר וציבורי אך לא רציניים שם. מהבחינה הזאת אני לא כ"כ יודעת מה לעשות עם כל הרפורמה של בריאות נפש כי נכוויתי מהם רבות גם בפרטי וגם בציבורי ומנסה את מזלי שוב. העניין הוא גם שאני רוצה שיעזרו לי בטיפול בעניין של העבודה רק שהראיון בקרוב ואני לא רוצה לפספס את המקום הזה ואמרו לי שכבר אוכל להתחיל לעבוד ולגבי הטיפול אני מחכה מהם לתשובה. אשמח שתייעצי לי כי אני מאד רוצה להתקדם בחיים לפחות כרגע יש לי את המוטיבציה הזאת כי לא תמיד יש לי אותה ואני רוצה שהיא תשתמר. תודה רבה וסליחה על האורך (:
היי תות, המלצתי היא לא לספר למקום העבודה, מאחר שההכרח להסתיר את ההתנהגויות הכפייתיות יביא אותך להפחית אותן במקום העבודה. זה כמובן יכול לתרום להצלחת הטיפול. אם תספרי על הכפייתיות, את גם מסתכנת בכך שתאבדי את מקום העבודה, וגם תהיה לך כביכול לגיטימציה לעשות את הטקסים שם, מה שיפגע בעבודתך. אחת הדרכים להתגבר על ההפרעה היא "להתנהג כרגיל, כאילו אין לך OCD"- ואם באמת תתנהגי כך, בסופו של דבר זה גם יהיה נכון. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, במהלך עבודתי בחברה גדולה זכיתי ליחס עוין וגרוע במיוחד מהמנהל שלי. התלוננתי עליו וההנהלה טייחה את התלונה וניסתה להציג אותי כלא אמינה. עברתי עשרות שיחות שבהן ניסו לגרום לי להתפטר והתנכלו לי. נפגעתי מאוד ולאחר שעזבתי שם, עבדתי תקופות קצרות במשרות אחרות, עד שהבנתי שהפגיעה קשה מדי. מאז אני בבית, מרגישה שאני לא יכולה לחזור ולעבוד עם אחרים. צריך לציין שיש רקע במקור של חרדה ו - OCD. אני משחזרת באופן יומיומי דיאלוגים ושיחות שהיו, הטחות האשמות בי, ומנסה כביכול "לענות" (את מה שלא עניתי אז, כשישבתי וספגתי) ו"לשנות" את העלילה. זה גורם לי לחוסר ריכוז משמעותי ולהמון תסכול, בלי יכולת כמובן לשנות את מה שכבר היה, אך גם בלי יכולת להמשיך הלאה. אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחזור לעבודה בסביבה רגילה. האם זה מצב של פוסט טראומה? ואיך מטפלים בדרך כלל? תודה רבה, רינת
היי רינת, "טראומה" מוגדרת כאירוע אקוטי שמאיים על השלמות הפיזית או הנפשית שלנו. ההגדרה של האירוע שעברת אינה חד משמעית, שכן לא כל אירוע קשה הוא טראומה. בנוסף, כאשר ישנה תגובה פוסט טראומטית, הנטייה היא דווקא לנסות להימנע מחשיבה על האירוע ומחוויות הקשורות בו, ולא לדוש בו באופן מכוון. הרקע הנפשי שלך יכול בהחלט להסביר את תגובתך לעניין, כלומר ניתן לייחס את התגובה לבעיות שכבר אובחנו אצלך. יש צורך לבדוק אם קיים שם גם דיכאון, שאולי הצטרף לתמונה בעקבות האירוע. ככל הנראה, לא כל אחד היה מגיב באותה הצורה לאירוע זה. רוב האנשים כנראה לא היו מפסיקים לתפקד ומשחזרים שוב ושוב את האירוע בראש. את למעשה זקוקה לכלים שילמדו אותך "לשחרר" ולהמשיך הלאה, ולהבין לעומק שההתנהגות שלך אינה אפקטיבית ואינה תורמת לך. יש צורך להתחיל לבנות את עצמך במקום להיתקע במקום שהוא הרסני. אפשר לעשות זאת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שייתן לך כלים מעשיים להתמודדות. הוא יכול כמובן גם לסייע עבור הסימפטומים האחרים של כל הבעיות בהן את כבר מאובחנת. בברכה,
שרון בבקשה תעזרי לי אני מתחננת לא יודעת למה נכנסה לי מחשבה שחס וחלילה יקרה לטוהר משהו לפני גיל שנה וכל דבר שאני עושה איתה אני אומרת יופי אני אספיק לפני שחקרה ויוד מלא מחשבות שמתקשרות לזה
היי מורי, כפי שכתבתי לך בעבר, אין הרבה מה לעשות עם המחשבות, אין דרך לסלק אותן או להפריך אותן. צריך פשוט לקבל אותן ולנסות לתת להן כמה שפחות יחס ו"במה". כשאת "עושה עניין" מהמחשבות הן מתעצמות, וכשאת מתייחסת אליהן בביטול ומשיכה בעיסוקייך כרגיל, הן פוחתות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
אני דווקא לא מתייחסת אליהן אבל הן נכנסות לי בלי סוף לראש ממש מוחשיות שעומד לקרות משהו רע וזאת הבת שלי אני רועדת שבאמת המחשבות האלה אמיתיות כי כל דבר הם נכנסות לי לתוך הראש שאני אהנה ממנה לא נשאר הרבה זמן ועוד וזה גם נתפס דווקא על גיל שנה אז זה מלחית אותי שבאת לא יקרה משהו
שלום רב, אני סובל מאוסידי כבר שנים רבות ללא הטבה משום תרופה. התרופה היחידה שעדיין לא נוסתה הינה אנפרניל. כיום לא מטופל כלל. (cbt נוסה כבר פעמיים בעבר ללא שום שיפור). ישנו טיפול חדש לאחרונה - גרייה מגנטית, וכיום מטפלים בו גם לאוסידי. אני מתלבט אם לתת צאנס לטיפול החדשני הזה, שתוצאותיו גם אמורות להינתן בתוך זמן קצר מאוד, אבל הינו יקר מאוד, או להתחיל עם אנפרניל עם כל השלכותיו. אודה מאוד לחוות דעתך בנושא.
שלום לך, הטיפול בגרייה מגנטית למוח, שנמצא יעיל עבור דיכאון, נחשב כיום לטיפול ניסיוני עבור OCD, וקיים מעט מאוד מחקר שתומך בו. אני לא יכולה להמליץ על טיפול שאין גוף מחקרי מספיק מוצק שעומד מאחוריו, מה גם שיש לי מטופלים שניסו אותו בעבר ללא הועיל. אם אתה מעוניין להשתתף בניסוי, אתה מוזמן לנסות. לגבי אנפרניל, ממליצה להתייעץ עם הפסיכיאטר. כל אדם מגיב שונה לתרופות. ייתכן שהיא תעזור וייתכן שלא, ויש גם לא מעט אנשים שתרופות לא עוזרות להם כלל. מצד שני, אני לא חושבת שיש הרבה מה להפסיד אם תנסה. אם תחווה תופעות לוואי בלתי נסבלות, תמיד תוכל להפסיק. לגבי CBT, צריך לחקור ולהבין לעומק מדוע לא הצלחת להסתייע בטיפול. הטיפול, למעשה, מלמד אותך לשנות את הגישה למחשבות ו"מאמן" את המוח לא לפחד מהן ולא לדחות אותן. יש אנשים שקשה להם להתמיד בטיפול, מסיבות שונות, שיכולות להיות קשורות בהם, במטפל או בקשר הטיפולי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון! שרון אם לצערי אני מרגיש צורך לבדוק דברים שוב ושוב, זה מתבטא בכול מיני צורות. ישנם מקרים , שאני מצליח לאט לאט להתגבר עליהם, אבל לצערי כול פעם זה מופיע באופן אחר. הנקודה היא שהרבה פעמיים, הרצון להיות בטוח נובע גם מהיגיון מסויים. אתן דוגמא. חשוב לי מאד להפקיד על הנושא של זכויות יוצרים, במיוחד לפי ההלכה ולפי החוק. (אני בחור דתי). ומתוך הרצון להפקיד על הנושא, כול הזמן עולים לי חששות. לדוגמא זה מתבטא בפחד בגלישה באינטרנט, אני כול פעם קורא את שורת הכתובות כגון "www.doctors " על מנת להיות בטוח שזה האתר. ושאני רוצה לגלוש באתר יוטיוב אז אני קורא שוב את שורת הכתובות כדי להיות בטוח , ואז קורא באתר עצמו שכתוב יוטיוב, ובקיצור אני מרגיש צורך לבדוק כדי להיות בטוח שזה האתר יוטיוב או כל אתר אחר. הנקודה היא שאני קורא שוב ושוב, ולא מרגיש בטוח. ואז אני קורא כמעט אות אות, הבעיה שאני מרגיש שהיכולת קריאה שלי נפגעה בצורה מסויימת בגלל זה. כי פשוט אני קורא ממש לאט כאשר אני צריך להיות בטוח וכאילו שניה לאחר שקראתי אות מסויימת , ועברתי לאות הבאה או למילה הבאה כאילו אני לא זוכר את האות או המילה שקראתי ואני צריך לקרוא שוב ושוב כדי להיות בטוח. וזה ממש מפריע לי , ולא נותן לי שקט ומבזבז זמן. אבל מצד שני , אני מרגיש שאם אני לא אבדוק אז מתחיל לי חשש שאולי לא גלשתי באתר יוטיוב או כול אתר אחר. קשה לי קצת להסביר את הבעיה שלי, אבל זה נובע מהרצון לא לפגוע בזכויות יוצרים. שרון , אני כול כך רוצה לקרוא מהר, לקלוט מהר ולא להיתקע על שטויות... מה לעשות?
היי רועי, עצם העובדה שאתה שואל בפורום זה, מצביעה על כך שאתה חושד שהספק הוא טורדני. לדעתי אתה צודק, זה לא נשמע כמו ספק "נורמלי" והבדיקות החוזרות ונשנות אינן מאפיינות את האדם הממוצע. הדרך היחידה להפסיק את הבדיקות האלה, היא לקבל את הספק ולסכם עם עצמך שאתה בודק פעם אחת בלבד. חשוב לזכור שלא ניתן להסיר את הספק, הוא תמיד נמצא שם והדבר היחיד שאתה יכול לעשות הוא לאמץ התנהגות סבירה (כלומר, כפי שכל אחד בעל מצפון אך ללא טורדנות היה נוהג), ולא להתייחס לספק הזה, לפחות לא במעשים. עם הזמן, הספק הולך ופוחת, אבל זה תהליך וצריך קצת סבלנות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
בס"ד שרון, קודם ממש תודה על התשובות שלך! הבעיה היא שכאשר אני מרגיש שהקריאה והזיכרון שלי נפגעו. אני אשכרה קורא את המילה אפילו בקול שוב ושוב. וכאילו זה לא מצליח להיקלט במוח. נגיד אני רואה מילה, אז במקום לקרוא אותה מהר, אני חושש שאולי לא ראיתי אות אחת או משהו, ואני חייב לקרוא שוב ושוב, עד שאני יהיה בטוח . אני ממש רוצה להפסיק את זה, אבל אני מפחד שחס וחלילה אני אטעה. שרון הקריאה שלי ממש נפגעה כתוצאה מכך, למה אני לא יכול לראות מילה ולקלוט אותה מהר? זה כאילו אני קורא ושניה לאחר מכן שוכח. מסתכל על אות אחת ושוכח, כאילו אני דיסלקט. אני חושב שהפחד נובע בעיקר מהעניין של הרצון לשמור על זכויות יוצרים. להיות בטוח מאיפה אני קורא או גולש או צופה. מה לעשות שרון? האם פשוט לקרוא פעם אחת ולא חזור ולא משנה מה יהיה ומה אני ארגיש?