פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

היי שרון לפני חודשיים הפסיכיאטר נתן לי פלוטין (בעקבות מחשבות טורדניות) לקחתי את זה משהו כמו חמישה ימים והפסקתי כי הרגשתי שאין לי צורך בהם חשבתי לחזור לקחת את הפלוטין שוב בעקבות מחשבות שמידי פעם חוזרות אך שכחתי איך נוטלים את הכדור ולא מוצאת הוראות בדף של התרופה.. תודה :)

אני מאוד אוהב את אישתי ומעריך אותה מאוד וידעתי שיש לה OCD לפני שהתחתנו, פשוט לעיתים קרובות היא רבה עם בני משפחתי ( לרוב אימא שלי ואחיותי). היא נעלבת מדברים שאני אפילו לא שם לב עליהם, ויכוחים איתה יכולים להימשך שעות, ואחרי הויכוח תמיד היא פשוט חייבת להתקשר למי שהיא התווכחה איתו כי היא מרגישה שהיא לא הסבירה את עצמה מספיק טוב וזה בדרך כלל מוביל לעוד ויכוח אפילו גדול יותר. היא מתחילה לריב בלי לקחת בחשבון את ההשלכות מהריב כגון זה שאימא שלי החליטה שהיא לא רוצה קשר איתה יותר וגם הקשר שלה עם שאר בני משפחתי בעייתי. בקיצור, מה אני יכול לעשות? כשאני מציע דברים כמו טיפול היא תמיד לוקחת את זה כביקורת עליה או שאני לוקח את הצד של המשפחה שלי בריב. הצעתי טיפול ואחרי ויכוח ארוך מאוד היא הסכימה בסוף אבל עדיין היא ממשיכה עם הריבים האלה. ניסיתי להציע לה להיפגש עם פסיכיאטר כי המינון של סרוקסט שלה לא עודכן כבר 10 שנים אבל היא לקחה את זה קשה מאוד ואני גם לא יודע עד כמה זה יהיה אפקטיבי אני אודה מאוד לכל מי שיכול להציע לי מה כדאי לי לעשות...

איך ocd קשור לריבים במשפחה שלך?

היי שרון, האם את מטפלת בCBT גם דרך קופת חולים מכבי או רק באופן פרטי? תודה

שלום, אני בן 24 ,מגיל קטן אני סובל ממחשבות טורדניות שמקשות עליי במהלך היום,בעבודה,בפנאי וכו . אני משתדל לעבוד על עצמי ובהתחלה עובד לי טוב,הבעיה נוצרת כאשר אני מקיים מגע מיני/מאונן (מצטער על הבוטות).אני בחור מסורתי,וברגע שאני חוטא בזה אני חש שהחטא מחזיר לי שוב פעם את הבעיות האלו חזרה .ניסיתי להפסיק עם כל דבר שקשור למין אך כל פעם אני נופל ושוב פעם נכנס ללופ של המחשבות הטורדניות. מיואש. שאלתי היא מה לדעתך אני צריך לעשות?

האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לי לעבוד על עצמי לא להכנס למחשבות טורדניות ודיכאונות לאחר אקט מיני מבלי לשנות את הגישה שמין זה לא חטא? אני בן אדם מסורתי וקשה לי מאוד לשנות תפיסה זו

שבוע טוב.שמי דנית עברתי תקופה לא קלה עם בדידות נוראה.היום אין לי שום מסגרת שאוכל ללכת אליה בבוקר,חוץ מאשר אני הולכת לספריה זה המקום היחידי שאני הולכת אליו בבוקר.הייתי בטיפול אבל זה עשה לי רק נזק הטיפול הפסיכיאטרי שהייתי עשה לי לא טוב.כיום אני גרה אצל הורי כי אין לי כסף כרגע לשכור דירה או לקנות דירה מרגישה בדידות נוראית כל החברים שהיו לי אין לי קשר איתם ואני רוב הזמן מול הטלוויזיה מול האח הגדול ושאני יושבת וצופה באח הגדול אני מקנאה באנשים האלה שהם אהובים ומפורסמים המחשבות כלפי עצמי הם שליליות.אני רוצה לחזור למחשבות חיוביות ולהשלים עם מה שיש לי כרגע.לטיפול אני לא אלך כרגע,אבל אשמח עם תוכלי לעזור לי למצוא פורום באינטרנט או אתר שאוכל לקרוא על ocd זה גם מה שאני חושבת שיש לי כל הזמן אני במחשבות שליליות דוגמא:כמה אני בודדה ולכולם יש חברים,או אני לא שווה או כל מיני מחשבות שליליות כאלה.אני מאוד אודה לך עם תפני אותי לאתר שאוכל להיעזר בזה וגם לשאול אותך איך אפשר לשים סוף למחשבות שליליות? אני מאוד מודה לך,שבוע טוב.

שלום אני מאובחן עם ocd שמלווה במולטי טיקים ומטופל באסטו 30 מילגרם ..הטיקים התחילו לפני כשנה והדבר היחידי שעוזר לי זה גראס ...רציתי לשאול עם פסיכיאטר יכול לתת לי המלצה לגראס רפואי?

היי שרון..אני סובלת ממחשבות טורדניות של פחד מאיבוד שליטה..אני כל הזמן מפחדת שמה אני אעשה משהו לעצמי או לאחרים..מנסה להמנע כל הזמן מהמחשבות אבל זה לא ממש קורה..התחלתי טיפול CBT וציפרלקס..היום כשנהגתי באמצע הנסיעה עברה בי מחשבה שאני מסוגלת עכשיו לסטות מהכביש בכוונה ולפגוע בעצמי..והתגובה שלי הייתה חריפה במיוחד עם התקף חרדה קשה שלא היה לי הרבה זמן..התחושה הייתה נורא מפחידה ומאיימת והרגשתי כאילו זה באמת יכול לקרות..רק עכשיו התחלתי לקחת את הכדורים ולפי ההסבר של הפסיכיאטר החרדה עלולה לעלות בתקופת ההסתגלות..רק רציתי לשתף..לא מחפשת אישורים כי אני יודעת שעדיף להמנע..תודה

היי שרון. יש לי בעיה של מחשבות טורדניות כפייתיות,ומתעסקת בזה מהבוקר עד הערב.אני מחפשת אתרים כדי להרגיש טוב ופונה לאנשים אחרים שיעזרו לי להרגיש טוב.וזה שאני תלויה באנשים ובאתרים האלה אני עוד יותר מדוכאת.אני רוצה להפסיק עם זה.מה הפתרון בOCD כדי לטפל בעניין? תודה על המענה.

איזה כלים אני יכולה להיעזר במחשבות הטורניות האלה?

היי שרון. אני מעוניינת לדעת מה עושים בטיפול ocd? תודה על המענה.

שלום, כבר כתבתי כאן לגבי הזוגיות שלי. אני נמצאת בזוגיות מאוד טובה ומאושרת כחצי שנה. לעיתים צצות לי מחשבות שהיו לי כבר בעבר בקשר הקודם שלי ואני מרגישה מעט את הדפוסים הללו מתחילים לחזור, ללא קשר לאדם שמולי. לעיתים משהו שהוא אומר או עושה גורם לי לחשוב שכבר לא אכפת לו או שהוא לוקח אותי כמובן מאליו ואני קצת "נתפסת" על זה ונעלבת ממה שהוא עשה/אמר. לא תמיד אני מראה את זה אך המחשבות בראשי לא נחות. גם אם לאחר מכן הוא מתנהג בסדר ומפגין אהבה, קשה לי להשתחרר מהמחשבה ואני מפרשת כל דבר קטנטן כחוסר נכונות שלו. ואז כשהוא הולך, אני עוד יותר נכנסת למערבולת של מחשבות ומנסה לשחזר בדיוק מה קרה בסיטואציה שגרם לי להרגיש כך. מצד אחד אני יודעת שזה לא נכון ושהפרשנות שלי לגמרי מוציאה מפרופורציה את מה שהיה וכנראה שכל אדם אחר לא היה לוקח את זה ככה, ומצד שני אני עדיין ממשיכה לחשוב כך בלופ. אני לא מנסה להתנגד למחשבה, אלא כן מנסה לפרק לגורמים ולחשוב מה גרם לי להרגיש ככה אך אני לא תמיד מצליחה ולפעמים סתם נתקעת על זה עד שאני רואה אותו שוב או שהוא שולח איזה הודעה אוהבת וזה עובר לי איך מתמודדים עם זה? יש כאן משהו מעבר לOCD? אשמח לעצות איך להתמודד עם סיטואציות כאלו תודה מיקה

היי.התחלתי לעשות דיאטה השבוע והדיאטנית נתנה לי מרשם של מאכלים שאני לא רגילה לאכול.למרות זאת אני רוצה לשמור על הדיאטה כי אני מאוד שמנה ובשעות שאני לא אוכלת אני רעבה ונכנסת לסטרס ועצבנות ולא מפסיקה לחשוב על אוכל,אולי זה נקרא אכילה רגשית אני לא יודעת.מה הפתרון לסטרס ולמחשבות על אוכל? תודה על המענה.

תפני אליי מירב

יש לי מחשבות טורדניות מדכאות,ואז אני מתחילה להרגיש חוסר אונים שוכבת במיטה ואין לי חשק לעשות כלום.איך מתמודדים? תודה על המענה.

איך מתמודדים עם מחשבה טורדנית שלא יוצאת מהראש? תודה.

שלום, יש לי OCD ובעבר הייתי בטיפול אך הפסקתי לפני כשנה עקב אילוצים כלכליים, אך גם עקב תחושת מיצוי של הטיפול. אני נמצאת בזוגיות מזה כחצי שנה. זוגיות מאוד טובה, יש בבן זוגי המון דברים שאני אוהבת ולגמרי יכולה לדמיין אותנו ביחד כמשפחה, הוא באמת מאוד מאוד מתאים לי. יחד עם זאת, אני מרגישה שאני שמה לב יותר מדי לפרטים קטנים וזה מפריע לי. למשל- כשהוא מנשנש משהו ולא מציע לי גם, למרות שאני יכולה פשוט לקחת. מפריע לי שהוא לא מציע לי. או כשהוא מכבה את הטלוויזיה ורק אחר כך שואל אותי אם אני גם כבר הפסקתי לצפות בתוכנית. הייתי מצפה שקודם ישאל ורק אח"כ יכבה. זה נותן מן תחושה של אגואיסטיות במקרים מסויימים על אף שאני לא חושבת שהוא בן אדם אגואיסט. אך בסיטואציות מסויימות אני כן מקבלת את התחושה הזאת. אינני יודעת אם יש לזה קשר לOCD או שזה משהו אחר בכלל. אשמח לעצתך תודה מיקה

בן 22 אובחן בעבר כ-OCD וטופל בעבר(גיל 18) באמצעות פסיכולוגית ללא טיפול תרופתי במשך שנתיים. האם אבחנה זו יש בה בכדי להסביר את תחושת המצוקה שהוא מתלונן עליה מידי יום, שנובעת לדבריו מחוסר תקשורת ואי שייכות שלו לסביבה? בפועל אין לו כיום חברים/חברה (היו לו חברים בעבר, אך לא חברה) וחש דחוי בעיקר ע"י המין הנשי(למרות היותו אינטלגנטי מאוד,נאה ונעים הליכות). אשמח לדעת אילו אפשרויות קיימות להיטיב את מצבו. תודה

אני תולשת שיערות ונושכת אותן לאורכן מבלי לאכול אותן, זה מגיע למצב שכל הריצפה מלאה שיערות. האם זה נורמלי?

שלום בזמן האחרון יש לי hocd (פחד להיות גיי )שזה מוזר אף פעם לא התייחסתי לזה כי אני אוהב נשים וגם נמשך לנשים ומאוננן אליהם הרבה בזמן האחרון בגלל hocd .טוב הלכתי לפסיכולגית ולאט לאט עשינו טיפלו בעזרת המחשבה ובעזרת תמונות של גברים וגם סרטוני. הדבר המוזר שלא הרגשתי כלום אבל הפין שלי רפוי פעם הוא התכוויץ ופעם היה המצב רגיל כל הזמן הפין במצב רפוי שלי השתנה ונהיה יותר רחוב או נהיה יותר קטן ,1. האם יש לי בעיה בפין במצב רפוי .2 .יש לך טיפים לעזרה כי הפסיכולוגית שלי נתנה לי קצת טיפים ולא טובים ,3.סתם היה לי רעיון כאחד שסובל גם cod רגיל אז. להתעסק יותר בcod נגיד של מחלות שיש לי וכך הhocd יעלם לתקופה .צריך עזרה דחוף ומתי את מקבל אנשים .כי הפסיכולוגית שלי לhocd לא טובה ואני מעניין לקובע תור או משהו .

שאני מסתכל עליו שאני רואה סרטי גייז או חושב על גייז הוא לא עומד הוא נשאר רפוי ולפעמיים הוא נהיה קטן יותר 4 סנטימטר ולפעמיים הוא חוזר לגודל שלו 6 סנטימטר. ולפעמיים הוא סוג של נהיה יותר רחב ולפעמיים הוא רזה האם זה וגם לפעמיים הוא ממש קטן וסוג של זוקר האם זה אומר משהו ,ועכשיו אני צופה יותר בפורנו של ליסביות בגלל הפחד וגומר הרבה וזה מוריד לי את חרדה האם זה בסדר להמשיך לצפות בפורנו ותמונות של נשים ?ואיך קובעים תור לא הבנתי .

אני בן 24, סובל מOCD אמרו לי שכושר יכול לעזור להיפטר מהבעיה, או למזער אותה, האם זה נכון?

שלום אני בת 18 לפני כחצי שנה התחלתי טיפולי שיניים , הבעיה שלי היא כזו שמאז תחילת הטיפולים אני נוגעת בהם משחקת בהם מנדנדת אותם בכח שוחקת אותם בקיצור כל פעולה שיכולה לגרום להם נזק הבעיה היא שאני מודעת לזה וכאילו לא אכפת לי אבל אני כן מפחדת שיקרה משהו אני לא רוצה לעשות את זה אבל אני לא מצליחה להפסיק הגעתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות אני נכנסתי לדיכאון בגלל השיניים אני בוכה אני עצובה אני לפעמים מתחרטת שהתחלתי לטפל , אני באמת רוצה עזרה אני יודעת שזה נשמע שאני מטומטמת שאני נוגעת אבל בבקשה תעזרי לי אין למי לפנות כבר

שלום! השאלה שלי פחות קשורה לטיפול, אלא להשלכות. לפני כמה שנים הייתי בבית חולים, ובאותו זמן לקחתי ציפרולקס. באשפוז אמרתי את זה (כי זו הייתה תרופה שלקחתי). כעבור זמן, הייתי שוב באותו בית חולים, וראיתי שב"תיק" שלי כתוב שיש לי OCD. כעת מצב שלי השתפר ואין צורך בתרופות, אבל הדבר הזה עדיין כתוב! ובבית חולים לא אומרים, אחך להיפתר מזה! אני מתכוונת עכשיו להגיש מועמדות ללימודי אחות. האם זה יכול להפריע? הפסיכיאטור היה פרטי, אבל הרישום הזה... תודה!

שמי אור - אבא לבן 14 שאובחן לאחרונה כ- ocd. הילד ביקש עזרה, לאחר שבחצי שנה האחרונה הבין, לאחר שחקר בעצמו, שהוא ocd, דבר שהבחין בו בקטן שנתיים אחורה. לפני שבועיים בהמלצת חברים הגענו לפסיכולוגית קלינית מומחית ל- ocd - בסיום הערכה ואיבחון - אני,אימו של הילד, הילד והפסיכולוגית קבלנו תוכנית של כ- 16 פלס מינוס מפגשים - לא כולל שלנו ההורים איתה, - שבהם יבוצע הטיפול - שיכול להיות משולב בתרופה - ועם רצון שהילד מראה, צפוי שיפור, ואולי אפילו גדול. הילד היה במפגש ראשון לאחר שלושה ימים - שאין בו טיפול ומתן כלים אלא הכנה הסברים על הצפוי ורקע. העניין הוא: שקצב הפגישות נמוך מדי, וכרגע לאחר ביטול המפגש השני, עקב שפעת של הרופאה, המפגש, שגם הוא לא עוסק עדיין במתן כלים, מתעקב לעוד שבוע. בינתיים הילד מרגיש התגברות ולחץ מתמיד. מה היית מציעה לנו לעשות במקרה שבו אנחנו זקוקים לכלים מיידיים עד המפגש הבא איתה. הרופאה היא מהמוערכות והיקרות בתחום. ואנחנו לא הכי רוצים להפסיד את היכולות שלה, מהמלצותחמותמאוד שקיבלנו עליה. האם יש כתובת לsos, או משהו משלים? תודה מראש, אני

שלום שרון. האו סי די שלי לצערי חמור מאד והרופא אמר לי שבמצבי סי. בי. טי לא יעזור ושאני צריכה להתאזן תרופתית קודם לטיפול פסיכולוגי. לי אין מה להפסיד ואני רוצה טיפול פסיכולוגי אבל אין לי כסף כי אני חיה מקצבת נכות. איפה אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי בעלות סמלית? האם נגזר עליי ככה לחיות את חיי?איפה אני יכולה להכיר פגועי או. סי. די?בבקשה עזרה

כשכתבתי שלי אין מה להפסיד הכוונה הייתה שמטיפול פסיכולוגי אין לי מה לפסיד. שוב, אנא כווני אותי איפה אפשר לקבל טיפול בעלות סמלית שכן אין לי כסף(חיה מקצבת נכות)

דרך אגב, אין לי נושא אחד קבוע שמטריד אותי אלא כל פעם משהו אחר

שלום לך מטפלת יש לי אוסידי של בדיקות דלתות,גז,דלת מכונית ועוד לאחרונה נכנסו כל מיני מחשבות רעות ודמיונות מציקים יש לי שאלה ואני מתחנן שתעני לי בכנות זה שאני התחלתי לקרוא המון על אוסידי באינטרנט כדי להכיר יותר טוב את הבעיה ולדבר בפורומים אם אנשים אם אוסידי המצב שלי יכול להחמיר עדיף לקרוא באינטרנט ולהיות בפורומים על אוסידי או עדיף לא לקרוא יותר מידי ולא להכנס לזה יותר מידי? האם טיפול cbt מקצועי יכול לעזור פלאים? יכול להיות שאם אלך למטפל סי בי טי טוב אגיד לעצמי איזו הקלה איך לא הלכתי עד היום כל כך טוב לי?

היי שרון יקרה אני אישה בת 37 נשואה בשנים האחרונות אני יותר מידי בודקת דברים כגון:דלת הבית,האוטו,בודקת המון פעמים אם סגרתי זה הפך להיות ממש מטרד וקצת מוגזם לפני 3 חודשים נולד לי בן מתוק והתחילו לעלות לי מחשבות פולשניות.. שאולי אפגע בו חלילה..מדמיינת דברים מעצבנים שלא נכונים וסתם מציקים...אני ממש אוהבת אותו ומאושרת איך אתפטר מהמחשבות הלא רצויות ולא הגיוניות הללו הרי אני מודעת לזה שבחיים לא אפגע בו אפגע בעצמי ולא בו מרוב שהוא חמוד ותמים זה כנראה מפחיחד המחשבות מה עושים תעזרי לי אולי יש מאמרים ספרים שיעזרו לי לסלק את המחשבות ולגדל את ילדי באושר...?

שלום ני בת18 עושה טיפולי שיניים השיניים לאחר טיפולי שורש וחלשות ממש אפילו מתנדנדות הארבע למעלה מקדימה אני כל הזמן משחקת בהם בידיים בשיניים כאילו מנסה לשבור אותם אני מנסה להפסיק אבל זה חזק מימני מה אפשר לעשות כדי להפסיק עם ההרגל הזה כל אחד אומר לי ללכת לפסיכולוג שמשהו לא בסדר איתי בבקשה תעזור לי אפילו אופא השיניים אמר לי את זה אני ממש מתוסכלת וצריכה עזרה תודה על כל תשובה !!!:)

שלום. שמי דניאלה, בת 24, לוקחת מזה שנה ציפרלקס וכעת נמצאת בירידה הדרגתית במינון. בעוד כ-4 חודשים אפסיק ליטול את התרופה לחלוטין. במהלך נטילת התרופה עליתי כ-9 קילו. האם כשאפסיק ליטול את התרופה ארד את המשקל שעליתי? או לפחות חלק ממנו? אציין שזה הגביר לי את התיאבון לפחמימות. לתשובתך אודה!

שלום שמי דניאל בן 45אני סובל מהבעיה הזאות כבר יותר מ20 שנה יש לי אובססיה ללבוש בגדי נשים אז ככה אני חייב לעשות את זה במקום ציבורי שיש הרבה אנשים אני אוהב להרגיש מושפל שצוחקים אליי ואומרים תראו איזה קוקסינל!!! זה עושה לי טוב להרגיש אפס אני לא סובל שיערות על גופי עשיתי הסרת שיער לצמיתות כל הגוף ואני חייב גם לגלח את הראש וגם את הגבות מבזבז אמון כסף על איפור בגדים גרביונים נעליים ועוד... הייתי במעקב פסיכיאטרי עד לפני כמה חודשים כי הפסקתי את הכדורים נתו לי כדורים מאוד חזקים perphenan seroxat לקחתי גם בעבר risperidalזה עשה לי טוב כאילו עצר את הבעיה אבל סירס אותי לא היה לי סקס במשך שנה וחצי הירגשתי מאוד עייף גם בעבודה וזה מאוד הפריע לי אכשיו הפסקתי את הכדורים וחזרתי לעניינים עוד פעם אותו סיפור לגלח תראש גבות להתלבש ולצאת ככה בביגדי נשים אני צריך רופא מקצועי שילמד אותי איך לשלות בזה שזה לא יפריע לי במוח כל הזמן כי אני לא יכול להמשיך עם כדורים אז לפחות לעשות את זה פחות בלי מחשבות טורדניות תודה רבה.......

שלום אני בן 18 ויש לי לצערי hocd אז הלכתי לטיפול והפסכולגי טיפל בי ואמר לי לראות דברים שמפחדים אותי לכן ראתי תמונות של גברים ופרונו גייז לא היה לי זקפה וזה גם דחה אותי ופעם האחת הקאתי ,אחרי כמה זמן hocd שלי עבר אבל עכשיו הם זה הגיוני ומה זה אומר .ויש לי גם פחד שלאחי בן 15 היה מחשבות כאלה כי זה סבל ואני לא רוצה לראות את אחיך שלי סובל ,כי אולי זה עובר בתורשה , וגם היה לי cod לפני hocd הם יש קשר . חשוב להדגיש אני נמשך לנשים ויש לי תמיד זקפה מנשים ו יש לי סוג של חלום מוזר לזיין את דודה שלי כי היא כוסית .ולא היה לי חברה עדין לצערי ,עכשיו מה לעשות עברתי טיפול שהצליח לעבר לי את hocd אבל בסוף זה חזר .

תודה על העצות ,והבנתי שאני צריך לקבל את המחשבה ,ושהיא לא הגיונית ולא אומרת כלום ,כמו למשל עם יש כוח על או אין לי כוח על .סתם דוגמא:),בקשר לאחי אני מתכוון ספיצפת לhocd בגלל שלפי דעתי זה יותר חמור .וגם אני מכיר משפחה שיש להם רק בן משפחה שסובל מcod,ושאר המשפחה לא איך זה הגיוני ,ועם לאחי היה hocd,cod. מתי אפשר לקבוע איתך פגישה וטיפול לאח שלי .תודה

אני בן 25 לא סבלתי מבעיות כלל, אולי פרפקצינוזים. בשנתיים האחרונות חלה אצלי תופעה שכל מה שאני חושב כמעט, אני גם צריך לזכור. אני קם בבוקר עם מטלות מאתמול של דברים שוליים, אני כותב הכל, גם דברים שנשארים לעד רק בזה שהם כתובים, כגון חשבתי כך וכך.. בעיקר בנושא שאני לומד, ואני מעמיק ומגיע למסקנות חדשות חשוב לי לזכור כל פרט ופרט, ואני יכול להיתקע שעות כי נראה לי שברח לי פרט מסויים ואני מנסה להיזכר בו. אם אני בלי דף ועט אני לחוץ שאני ישכח כל מיני דברים שעלו לי בראש. מה אפשר לעשות. יעצו לי להפסיק בכח לחשוב ולהיתקע, למרות שאני אדם משכיל ובעל שליטה עצמית, רוב הפעמים אני פשוט לא מצליח.

שלום, יש לי כמה בעיות סביב נושא החרדה. ראשית: יש לי בעיה שמתקשרת בכך שאני מכיר אנשים, אנשים זרים, סתם שמות, והם נתקעים לי בראש ואז נדחף לי בראש שאני רוצה לעשות להם משהו רע. אני יודע את המציאות אבל זה מכאיב לי ואני מפחד שמשהו ישמע את הרצון לאמר את זה בקול רם ויעשה לי משהו רע. כתוצאה מכך - אני מפחד מכל דבר שקורה - משהו דופק בטעות בדלת - אני מפתח דימיון שזה כתוצאה ממשהו שעשיתי ושזה אסון ושהכל נורא והם רוצים ברעתי. מה אני עושה ??

תודה על התשובה. אני יודע שאולי את לא צריכה לכתוב פה. אבל יש מומלץ בתחום ה-CBT ? איפה מחפשים? דבר שני, מה עושים עם הפחד לפלוט אמירה אלימה כנגד מישהו שאתה בכלל לא מכיר? תודה, ליאור.

אני בטיפול של פבוקסיל 50 מיליגרם לאובססיות כבר שנים רבות וגם עברתי טיפול התנהגותי.מצבי יחסית טוב.אבל יש בעיה שמציקה לי מאוד שאני יושב לקרוא או במחשב אני מרגיש צורך עז להרקיד את הרגליים שאני מנסה למנוע את זה אני לא מרגיש נוח שאני נכנע לדחף גם מרגיש מצוקה.מה אפשר לעשות בטיפול ההיתנהגותי אולי לעשות שינוי להוזיז את הרגל שפחות בא לי להוזיז שאני רגיל להוזיז רגל ימין אז אני יוזיז שמאל או להוזיז בצורה אחרת כמו לצדדים במקום למעלה למטה.תודה רבה

שלום במשך שנים רבות אני סובלת מחרדות. אני מטופלת בשיחות אבל קשה לי להסביר את מה שאני סובלת ממנו יום יום 24 שעות ביממה. אני לא מבינה מה מתרחש אצלי ואני יודעת שמה שקורה לי במחשבות זה לא הגיוני אבל עדיין ממשיכה לחיות עם התופעה של חרדות וטקסים חוזרים כדי להסיר את ה"אסון" שמתקרב. אנסה להסביר. כשאני קמה בבוקר כבר יש לי חרדות שיקרה לי משהו רע, היום אחלה במחלה ואהיה חסרת אונים, ואז אני מתקשה להתארגן ולהתלבש. אני מחליפה בגד כמה פעמים כאילו שאם אלבש משהו אחר זה לא יביא את המחלה או האסון שחשבתי עליו. כך גם עם קניות. אני לא מסוגלת להנות מכלום. כשמשהו מאוד מוצא חן בעיני בחנות אני נמנעת לקנות אותו מכיוון שכאילו אם אהנה יקרה לי משהו כי אסור לי להנות, כאילו אענש. לפעמים אני קונה ומחזירה. כל הזמן יש לי בראש מחשבות שיקרה לי משהו רע, שאהיה חולה ותלויה באחרים ואאבד את עצמאותי כמו אימי. אימי חלתה במחלה נוראית ואיבדה את עצמאותה ואני כל הזמן חוששת שזה יקרה ואז אני מנסה לעצור את זה בטקסים לא הגיוניים. אני מודעת לכך שזה לא הגיוני, אפילו כשאני כותבת וקוראת את מה שכתבתי כלום לא נראה לי הגיוני אבל עדיין זה ממשיך להטריד אותי. מה הפתרון לסבל היומיומי הזה? אני לא חיה, לא נהנית מהדבר הכי קטן, שוללת כל הנאה כאילו כל הנאה תביא בעקבותיה אסון. קשה לי עם המאבק במצב שלי.

היי שרון. אני בת 35 ומגיל 5 בערך אני כל הזמן מתנתקת מהסביבה וחיה באיזה סיפור שחוזר על עצמו שוב ושוב. אני מודעת לסביבה ואם מישהו יקרא לי אני ישר אחזור למציאות, וזה גם לא יקרה כשאני עם אנשים, רק לבד. אני לא יכולה לעצור את זה וזה פוגע לי באיכות חיים בצורה נוראית, כי יש תקופות בהן אני יותר מנותקת מחיה במציאות. הסיפור שחוזר על עצמו היה קשור בילדות יותר למישהו שעוזר לי ומציל אותי מפגיעה מינית, והיום קשור למישהו שפשוט אומר לי שאני לא מדמיינת או משוגעת ושזה אמיתי. יש לי המון סיוטים שחוזרים על עצמם על ילדים שנאנסים ושאני מנסה להציל. א-ב-ל אין לי שום זיכרון של שום דבר כזה שקרה באמת! אני פשוט אבודה ונאבקת להשאר במציאות ולא להתנתק אבל זה קרב אבוד. למה זה קורה?? אני מיואשת. (אני כן מתפקדת, עובדת, נשואה ועם ילדים, אבל מחפשת הרבה פעמים להיות לבד כדי להתנתק) תודה.

אני גיי אם זה לא יהיה ברור:) הייתי במסיבה, והיה שם בחור שהוא יחסית מוכר פשוט נדלקתי עליו.. בסוף יצאתי לכיוון הבית ופתאום ראיתי את אותו בחור , ושאלתי אותו שאלה ספונטנית לגבי הכיוון לתחנת האוטובוס, ככה שאני לא יודע מה הוא חושב, אם בכלל... מהרגע שהוא התחיל לדבר, הרגשתי שאני מתאהב קשות, הוא כזה מתוק ונחמד... וכן, דווקא עליו אני לא רוצה לדבר... הבעיה היא אחרת, שזה מזכיר לי את תקופת התיכון שהתאהבתי באנשים שלא אהבו אותי בחזרה, באופן סדרתי, הייתי נמשך לאנשים שלא נמשכים אלי, כי הם היו סטרייטים ככל הניראה, וזה פגע בי, האי סימטריות הזאת... האכזבה, אחרי אכזבה, אחרי אכזבה, שגררה חוסר ביטחון, ודימוי גוף שלילי... נפגעתי מזה, וזה קורה שוב פעם... אני מגיע לאותו מצב, שאני מתאהב במישהו, ואני פשוט מרגיש כמו אותו ילד פגיע שהסתכל באובססיביות בתמונות של האנשים שהוא היה מטורף עליהם, חסר אונים ומיואש, כאילו כל עולמי תלוי בבחור הזה... התחשלתי עם הזמן, והיום אני יכול להגיד, שאולי זה ניראה לי מחדל עצום שהוא לא יאהב אותי בחזרה, ואני הכי מטורף עליו, אבל מנסיון העבר, רק עכשיו זה ניראה כל כך קשה, כשזה יעבור, זה יהיה הרבה פחות נורא ממש שזה ניראה עכשיו וכניראה יהיה מישהו אחר שאני אחשוב עליו... ובכל זאת, המחשבות עליו צצות מפעם לפעם, וזה מכניס אותי למוד של דאון, המחשבות שהוא לא רוצה אותי, ושאני לא מספיק טוב... (זה לא מפתיע אותי שזה מה שאני חושב, שזה כל מה שהיה לי בעבר, בלי להישמע אומלל)... איך אני יכול להעיף את המחשבות האלה מהראש? המחשבה שאני כל כך מטורף עליו, והוא לא אוהב אותי, וכמה זה נורא וכו'... תודה

היי בוקר טוב. הסיפור שלי הוא קצת ארוך אז אקצר ואגיד שיש לי ילד בן 13 שסובל מאוד מהפרעה טורדנית של ניקוי ושטיפת ידיים במים וסבון...ההפרעה הזו מפריעה לו בתפקוד הבסיסי ביותר של לאכול לשתות להתפנות בשירותים כל דבר מצריך שטיפות,או אי נגיעת הידיים בכלום! ממש כמו רובוט. התופעה התפרצה ממש בשיא שלה לפני חודש וקצת .והיו סימנים של משהו שקורה לפני ,כמו מגבות רטובות סבונים שנגמרים אבל השיא הקשה זה בחודש האחרון... התחלנו טיפול בדיקור סיני,ובשיחות עם פסיכולוג.היה קצת שיפור אבל האובססיה נשארה אז הוספנו לו בעזרתה של המטפלת בדיקור טיפות של פרחי באך... בימים האחרונים הכל ממש התגבר.הילד ממש סובל ובוכה קשה לו לתפקד ולהסתיר את המתרחש מסביבתו.הוא ממש לווה חוויה קשה ומתישה כמו כן כל בני הבית. אני רוצה להתייעץ רוצה שמישהו יבין אותי כאמא מודאגת וחרדה להווה ועתיד של הבן שלי.כל הטיפולים נעשים באופן פרטי יש לציין. אך אני לא יודעת האם הטיפולים נכונים? האם יש עוד ילדים כאן בפורום? צריכה מידע חיזוק ולראות האם יש אור בכל הדבר הזה? אשמח שתעזרו לי אם יש כאן אמהות או מישהו שידריך אותי ? תודה רבה שקראתם ...

שרון תודה רבה שענית לי.אישרת לי את מה שהרגשתי שבאמת הפסיכולוגית היא רק דרך להכיל את הילד לא לטפל בבעיה. הטיפול שהתכוונת זה cbt? זה עוזר? צריך ללכת לפסיכיאטר בשביל דבר כזה? אני שוקלת לעשות הכל דרך קופות החולים אני מפחדת שמנצלים את החולשה והקושי שלנו ....ומצד שני הבן שלי לא מעוניין וחושב רק על עתידו הצבאי ובכלל...תחושות מעורבות וקשות.

שלום לך שרון..יש לי שאלה ברשותך יש לי המון זמן מחשבות טורדניות כגון:בדיקות חוזרות אם הדלת סגורה ועוד בסגנון לאחרונה התחילו לי מחשבות ופחד לפגוע באדם שאני אוהב אני מודע לזה שלעולם לא אפגע אבל המחשבה ממשיכה להגיע ולהפחיד שוב ושוב

שלום שרון, יש לי אוסידי והפרעת התקף חרדה, אני למדתי אחרי הרבה שנים שלהתגבר על האוסידי זה היכולת לחיות איתו בלי להגיב ובלי לפחד... די הצלחתי... אבל... לפעמים יש לי התקף חרדה- לחץ שגורם לרעדה, דפיקות לב, בלבול ואפילו בחילות. בעיקר כשמזרזים אותי להתארגן מהר, "נו כמה זמן, צריך לצאת כבר".... להספיק את זה ואת זה..... שהכל יהיה מוכן, גם פה האוסידי קשור בזה שהכל צריך להיות מסודר ומתוקתק מראש, אבל כשזה לא הולך אני נלחצת וכאילו מאבדת את עצמי, אז למשל אני מתעצבנת שמלחיצים אותי. אני מנסה להגיד לעצמי אז שילחיצו, מה איכפת לי, אז לא אספיק משהו וזה בכל זאת לא הולך לי בענין הזה ספציפית, איך להתגבר על זה?

מה ההבדל בין הפרעת חרדה לאוסידי,יש לי את שניהם, אבל יש גם קשר בינהם (בעיקרון מאובחנת כאוסידי). הרי האוסידי גורם לחרדה...מה זה משנה ההפרדה בין הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי לבין הפרעות חרדה אחרות? ועוד שאלה קצת פילוסופית: מה זה מעיד על הבנאדם שיש לו הפרעות כאלה? מה לא בסדר בו? הרי לא מדובר באופי חלש, נכון?

בזמן ההריון אימי נחשפה לצילומי רנטגן, ביקשו ממנה להפיל את העובר והיא סירבה, וככה נולדתי, נולדתי עם בעיית עור מאוד קשה , היו לי שומות רבות גדולות ומגעילות על הגוף בכמות של עשרות רבות אם לא יותר, , היתביישתי תמיד להחשף,לא הלכתי בנעוריי לים,לא יכולתי לחשוב שמישהי תרצה אחד כזה , ולא יצרתי מצב לזוגיות כלל, עד שבגיל 30+ קיבלתי טיפול ממומחה לעור עם תרופה חדשנית שהורידה את כל השומות ללא ניתוח, אז כבר הייתי מעל גיל 30, בכלל אני בא ממשפחה מאוד בעייתית, ומאז שאני זוכר את עצמי,ובמיוחד אחרי הטיפול בעור, נוצרה אצלי תופעה שאני נגעל ממישהו שיש לו שומות או נגעים בעור, מחשש שיתפתחו לי שוב נגעי עור אני מקפיד על סטריליות, מה זה אומר? שאני מישתמש באלכוהול 95% כדיי לחטא ידיים למשל , או חפצים חדשים שאני נוגע בהם, כשאני יוצא החוצה או הולך למקום מסוים, הבגדים ילכו לכביסה מידיית, אין מצב שאשים אותם בארון, אם מישהו יבוא אליי, אחרי שילך אחטא את הכסא שישב עליו, אין מצב שארשה למישהו לשבת על המיטה שלי ואחר כך אשן בה כש על המצעים מה שעבר לשם מבגדיו, אני מבין שהפחד הזה מלחזור להיות עם נגעים בעור, מקשה את החיים שלי, אבל קשה לי לחשוב שאוכל להסתדר ללא הספירט לחיטוי, אינני יודע כמה אמת יש בפחד שלי מלהידבק בנגעי עור מגעילים שוב,אבל ללא ספק יש לי צורת חיים לא רגילה,אנשים שנכנסים אליי הבייתה, ומרגישים את ריח הכוהל, חושבים להם כל מיני דברים,ותמיד מעירים לי, שיש לי בבית ריח מוזר או של אקונומיקה או משהו אחר שלא ברור להם למה, ולמה אני מישתמש" במשהו מוזר", אני חי כך עשרות שנים, האם יש תקווה לשינוי? האם בכלל ניתן לשנות משהו? תודה

שרון שלום, יש לי אוסידי לכן אני רושמת כאן את שאלתי אבל אני לא יודעת אם זה קשור. אני בת בין 25 ל30 ורווקה. יש בנות ספציפיות שאני מתחברת אליהן רגשית, ויש אחת (שהיא לא בדיוק חברה) שאני מאד אוהבת ואני חושבת עליה הרבה ומדמיינת את זה שהיא תחבק אותי. ואני בלב מאד מאד רוצה שהיא תחבק אותי הרבה ותדבר איתי ותטייל איתי ועוד... (זה עושה לי טוב וגם המגע) לרוב אני מתביישת לבקש חיבוק והחלטתי כן לבקש. יש אנשים מעטים ספציפיים שאני רוצה שיחבקו אותי ובכלל לא מכולם, יש לי בראש גם בנים בודדים. עולה לי לפעמים מחשבות על קשר מיני איתה אבל אני לא חושבת שאני מתכוונת לעשות את זה. זה גם מגעיל אותי ואני גם קצת מפחדת לחשוב את המחשבה הזאת. גם לחשוב על קשר מיני עם בנים זה מגעיל אותי, לגבי בנים יכול להיות שזאת סיבה של ניקיון. (גם בעבר אהבתי את המטפלת שלי והייתי מאד אוהבת את זה שהיא חיבקה אותי זה עשה לי מאד טוב.) אני הרוב מתחברת לבנות, כנראה מכיוון שאני דתייה ואין לי ככ קשר עם בנים ואני לא ממש מכירה את זה. מבחינתי זה נשמע לי רגיל שאני אוהבת אותה וכייף לי הקשר איתה, אבל אם אני חושבת על זה שאולי זה אומר משהו על המיניות זה מפריע לי מאד. מה זה אומר עלי והאם זה נורמלי לאדם רגיל? והאם זה נורמלי לבקש חיבוקים מבנות? תודה.

שרון שלום, זאת אני שכתבתי בעבר את השאלה על העברה אם את זוכרת לגבי קשר. אז כל זה מתקשר ביחד, שאני נקשרת לבנות. אני מרגישה שלבנות יש יותר רגש והבנה אז יכול להיות שבגלל זה אני נקשרת אליהן הרבה יותר מבנים. אבל אני מפחדת שזה לא לסביות. אני מאד רוצה לבקש הרבה חיבוקים מהחברה ואני גם אומרת לה שאני אוהבת אותה, מאד נקשרתי אליה. מחכה לתשובה.

שלום, רציתי לשאול אם דיבור כמעט ללא הפסקה בזמן פגישות טיפול - קצת בפראנויה שהשעון מתקתק והזמן אוטוטו מסתיים. וכשמסתיים , מתוסכלת מכך שלא איפשרתי לפסיכולוג להגיב ומרגישה ריקנות ותסכול. הבעיה שכל פעם מבטיחה לעצמי לשתוק ולא עומדת בזה וזה שוב קורה לי. הפסיכולוג בתקופה מסוימת היה מפסיק את שטף הדיבור ומדבר אבל זה לא ממש עזר כי גם כשמפסיקה , חושבת על מה שעוד נשאר לי לומר ולא מצליחה להקשיב. אציין שגם לדבר על הבעיה לא עזר. נורא נורא מתוסכלת ואודה לך על עצה!

תודה על העצה וחשוב לי להבהיר שזה לא בדיוק נובע מ"רצון" לדבר ולשתף - זה איזשהו "טראנס" כזה של דיבור שכמו אין לי שליטה עליו! וגורם לי תסכול רב ואף בכי אחרי פגישות. ניסיתי לכתוב כדי למקד את עצמי וגם היו ניסיונות שלו להפסיק אותי שלא תמיד הצליחו כי לפעמים כל כך שקועה בניסיון להסביר את עצמי שנדמה לי שאם אוותר על הפרטים המסוימים, לא אהיה מובנת. בעבר הייתי שתקנית ועכשיו עברתי לקיצוניות השנייה. בכתיבה אני הרבה יותר טובה וחבל שאי אפשר לתקשר כך בחיים.. אולי זו התנהגות כפייתית? או משהו אחר? כי אני כבר על סף ייאוש

היי שרון, יש לי אוסידי הרבה שנים שמתבטא בכמה סוגים... האם זה משהו שנולדים איתו? או שמשהו השתבש בנפש האדם? ועוד משהו, לא יודעת אם תביני אותי; אני במצב הרבה יותר טוב היום.... עם זאת מרגישה שהתמימות כלפי החיים או תפיסת העולם נעלמה, את רואה את הדברים מפרספקטיבה אחרת, כאילו אתה שונה, עצובה וכ"ו, איך מטפלים בזה?

מילה יותר נכונה היא כנראה ספונטניות מאשר תמימות

היי שרון :) רציתי לשתף אותך בבעיה דיי מטרידה שמתרחשת אצלי בשבועיים האחרונים. אני בחורה בת 22 לעולם לא סבלתי מדיכאונות ולא הייתי שייכת לעולם הזה. לפני שבועיים קראתי כתבה על בחור שרצח את הוריו כי היה חייב כספים. ומאותו רגע שקראתי תכתבה המוח שלי התחיל לדמיין אותי עושה את זה לאמא שלי. אמא שלי היא הדבר הכי חשוב לי בעולם, אני אוהבת אותה יותר מאת עצמי ואפגע בי לפני שאפגע בה. אני במחשבות איומות, מרגישה כאילו אני לא מכירה את עצמי כי איך זה ייתכן שאני ארצה לפגוע באמא שלי?! כבר אני מתחילה לחשוב אולי זה אמיתי! והמחשבה הזאת גומרת אותי. רזיתי 5 קילו, אני בקושי יוצאת ורואה חברים, אני סטודנטית ובשיעורים אני נאבדת לגמרי. הייתי אצל פסיכיאטר והוא אמר שזה או סי די. הוא נתן לי ציפרלקס. ואני עכשיו בטיפול של CBT ללמוד איך להתמודד עם המחשבות. אבל מרוב מחשבות על גבי מחשבות אני כבר מתחילה לחשוב אולי אני אפגע בכל מי שאני אוהבת או יאהב וזה מחרפן אותי לגמרריי והמחשבות שאולי זה לעולם לא יעבור לי עוד יותר משגעות אותי. מרגישה כאילו איבדתי את חיי .

את מכירה עוד אנשים שחווים דברים כמו שלי? והאם הם יצאו מזה? ואיך יוצאים מזה זה הרי מחשבות זה בלתי נשלט זה תמיד יכול לקפוץ חזרה. אני ממש חסרת אונים :(

שלום, אני מיקה, בת 27. אני נמצאת בזוגיות עם בחור מזה כ-4 חודשים ואנחנו מאוד אוהבים וכיף לנו וטוב לנו ממש. בשבועיים-שלושה האחרונים אני מרגישה את האוסידי מתחיל להפריע לי בזוגיות. אני מפרשת הרבה דברים כחוסר נכונות שלו או חוסר רצון שלו להיות איתי למרות שכשאני איתו אני יודעת שהוא לגמרי בעניין ואוהב אותי מאוד. אבל כשאני לא איתו, אז מתחיל הקושי. במערכת יחסים הקודמת שלי זה גם היה ככה, אבל היה לזה יותר בסיס- באמת לא התאמנו ובאמת היו בינינו פערים משמעותיים. וכאן אני די מרגישה שאני סתם אובר- מנתחת סיטואציות ואני ממש חוששת שזה יהרוס לנו ובעיקר אני לא רוצה שיתחולל אצלי בראש משהו שהוא לגמרי מנותק מהמציאות ויפגום לי בקשר. במהלך הקשר הקודם שלי הייתי בטיפול וכמה חודשים לאחר סיום הטיפול נפרדתי מהבחור לאחר 6 שנים וממש בלב שלם והייתי בטוחה שכל זה מאחוריי ושהסיבה לטורדנות בזמנו הייתה שהבחור באמת נתן לי סיבות לחשוש ולחשוב. אבל עכשיו אני ממש מרגישה שאין לי סיבות ויחד עם זאת עדיין מופיעות המחשבות. בטיפול בזמנו עלה הקושי שלי עם מצבים שהם לא בשליטתי (כמו למשל כשהוא לא נמצא איתי). אני לא חושבת שהוא בוגד בי או משהו כזה אבל אני מרגישה שאני כל הזמן צריכה ממנו חיזוקים לזה שהוא אוהב אותי ורוצה להיות איתי ושאני חשובה לה. ואני רוצה להתמודד עם המחשבות בלי לדעת איפה הוא נמצא בכל רגע נתון ומה הוא עושה וכו', אלא באמת לפתור את זה ממקום פנימי שלי. מאיפה זה מגיע? יש עוד מישהו שיכול להזדהות ואולי לעזור?

שלום בעקבות חרדה ודאגנות יתר, אני לוקחת רסיטל 20 מ"ג והשינה שלי ממש גרועה. אני מתעוררת 8-10 פעמים בלילה כאילו משהו מפריע לי בראש להירדם ולהיכנס לשינה לחלוטין וגם הרסיטל גורמת לי לתאבון. האם התרופה לוסטרל יכולה לסייע לי עם הבעיות של הרסיטל? האם ללוסטרל תופעות לוואי קשות? אשמח לדעתכם

היי שרון כבר יצא לי לכתוב בפורום הזה אני בטיפול cbt והאמת שישנה התקדמות בכך שאני סוף סוף מצליחה לזהות מתי זה אמיתי ומתי זה המחשבות הטורדניות האלו שמנסות לבוא לי בכל מיני צורות וגם שאני יודעת שאני לא מרגישה תחושה מסויימת זה כאילו המחשבות שולטות בי אני חיה עם חבר שלי כבר מעל 4 שנים ובדרך למיסוד הקשר בעיקר המחשבות הם על נטיה מינית כשהייתי צעירה אכן חוויתי בלבול זהות והייתי מתנסה פה ושם, לא ברמה של יחסי מין עם נשים זה לא משך ולא מושך אותי ברמה רגשית, קרבה עזה אפילו להגיד סוג של התאהבות יותר בגיל ההתבגרות ובתקופה שהייתי בדיכאון לא מעבר. תמיד נמשכתי לגברים ועובדתית. לפני ככה ימים היה לי ריב עם אמא שלי בו ה יא אמרה לי משהו שממש החזיר אותי 12-13 שנים אחורה והיה לי ריב באותו ערב עם בן הזוג שהרגשתי ככ רע ועצוב, וביום למחורת הגיעה אלינו עובדת חדשה לסבית לא שזה באמת עשה לי משהו או הפריע לי, אבל יצא לי לדבר איתה על מה שהייתי מרגישה בהיותי צעירה ומכיוון שזה הציף אותי זה שוב פרץ וערער אותי, אולי יותר טוב עם אישה, אולי שוב לנסות וכל השאלות והמחשבות האלה שכבר בא לי לא יודעת מה לעשות אני לא רואה את עצמי חיה עם בחורה. אלא עם גבר זה ידוע לי וברור לי. אבל משהו לא משחרר לי חשוב לציין שגם שדיברתי עם העובדת הלסבית היא לא עשתה או גרמה למשהו, שמתי לב איך המחשבות מנסות אותי בכל דרך שזה לא ייאמן אני בלי מצב רוח בימים האחרונים עם הבן זוג וכן הocd מפחיד למרות שמבינים שזה מחשבות

שרון תודה על ההיענות המהירה אכן אני מבינה אותך. שמתי לב שביום יום בזוגיות עם החבר זה לא שאני חושבת על נשים או חיה בהכחשה באמת שלא. כשההתקף מגיע לפעמים כמו עכשיו זה בצורה שונה ובעוצמה חזקה שכבר מוזר לי להסתכל על חבר שלי. כאילו אלה מחשבות שאני אומרת לעצמי אולי את כזו וכאילו יש תחושת שחרור על מה שלא קיים. כאילו כל הזמן מפחדת שאולי אני כן כזו. אני יודעת שלא. אבל בגלל שחוויתי בהתבגרותי דברים הקשורים לזה קשה לי לקבל אותם ולנצק את האובססיה

הסבל שאני נמצא כרגע לא יתואר יש לי או סי די כבר שנים לפני חצי שנה התחילו לי גם התקפי חרדה לקחתי קלונקס וכדורי שינה והחרדות די עברו ורק בלילה לא הייתי מסוגל לישון ללא כדור הכרתי מישהי וניהלנו רק שיחות בפון אתמול סיפרתי לה שאני בחרדות וסגרתי את הפון וכרגע אני בחרדה איומה מה עלי לעשות בשביל לחיות חים נורמלים מתחנן למות

לא קלונקס בלבד. תקח ליריקה..מטפל בחרדה צפה. תזהר לא לקחת כדור אנטי דכאוני רגיל כמו פרוזק ציפרלק וסרוקסט...אלה כדורים שדווקא מגבירים אפקט אוסידי. . ותקח מינון נמוך של רספרידל לתקופה קצרה..תראה שזה עובד. בדכ נותנים רספרידל למחשבות פסיכוטיות. מסתבר שזה עובד על אוסידי עוצר את המחשבות מהירותן. השילוב הזה הוא מודלם. החשוב מינון לא גבוהה ...הלעריקה עובד מהר ולא תצטרך קלונקס. הערה בדכ הטיפוס אוסידי עם אפקט חרדתי זה מצב של פריצת מנגנון ההגנה הכפייתי. והוא קורה לטיפוסים שאינם דכאונים אלא דווקא דוקוטביים. לכן האזהרה מכדורין נוגדי דכאון וחרדה רגיל הם מגבירים את האובססיה ! בהצלחה

היי שרון, כתבתי פה לא מזמן, אני מוצפת כשנה ממחשבות ודמיונות מגעילים, האם אוסידי קשה יכול לגרום לי לעשות משהו רע בניגוד לרצוני? אני יודעת שאת לא אוהבת לתת "אישור", אבל בכל זאת, המחשבות הציפו אותי ברמה נוראית כבר תקופה ארוכה. והספק הזה מנכר כל הזמן...

אני גם לא שואלת אף אחד לאישור כבר תקופה ארוכה.... זה אכן לא מועיל ואף יכול להחמיר.

שלום שרון, אני מאובחנת עם אוסידי כבר שנים. ובנוסף יש לי בעיה בעור ברגליים של פצעים- זיהום עור- פוליקוליטיס. כאשר אני מרגישה חרדה מאוד ממחשבות טורדניות אני מחטטת בפצעים אלו יותר ונוצרים גלדים שגם אותם אני מקלפת לפעמים וזה פוגע בעור. המחשבות הטורדניות שלי נוראיות וקשורות לפגיעה בעצמי או באחר. קשה לי מאוד. ואני בחורה כה טובה ומוסרית, האוסידי הורג אותי. האם בנוסף/ במקביל לאוסידי יכול להיות גם הפרעות בספקטרום כמו חיטוט כפייתי בעור?

שהאוסידי שלי מופיע בכמה סוגים, כמו מה אם כתבתי משהו, מה אם אמרתי משהו, המשותף לכולם הוא: "מה אם...?" כמו גם סדר.... אבל עם השנים הרבות למדתי לזהות אותם, ואני משתדלת להגיב פחות.... כמה אפשר

היי, בהמשך לשיחתנו לגבי המחשבות הטורדניות בנושא הדת והפחד מהעונש, עדיין מנקרת לי המחשבה שאני נושאת משא כבד על כתפי ואיך אוכל לדעת שה' סלח לי על המחשבות האלו שגורמות לי סבל רב?

כל מחשבה כפייתית נראית אמיתית. רק במידה ויש דרך למחוק את המחשבה ממש לזמן מסויים ולראות שכלום לא קורה. אז מקבלים כח לניתוק ממחשבות אובססיביות כי המחשבות זה מנגנון הגנה מאי הואדאות. לכן. תנסי רספרידון...מינון מינימלי לתקופה קצרה..ותראי שהמחדבות נעלמות. הראש מתנקה ואז תדעי שזה לא אמיתי.

שלום שרון, כני סובל מאוסידי ורציתי לשאול אותך האם חשיפה ומניעת תגובה הוא הטיפול הטוב ביותר? יש פסיכולוגים שלדעתם צריך לשלב גם טיפול דינאמי, האם את תומכת בגישה זו? ומהי בכללי? השאלה שלי לסיכום: מהו הטיפול הטוב ביותר, האם במקרים קשים מאוד ומורכבים צריך לשלב כמה טכניקות טיפול? אני מבולבל וחושב שאת יכולה לעשות קצת סדר בבקשה

טיפול דינמי הרי מתיימר לפתור קונפליקטים פנימיים בנפש ובלה בלה... לרוב האנשים יש קונפליקטים כאלה, עם זאת, לא לכולם יש אוסידי. מסקנתי היא שטיפול זה לא מועיל לאוסידי, ואפילו יכול להחמיר... האם זה נכון? יש איזה פסיכולוגית שניסתה להסביר לפי הבנתי, שהאוסידי הוא מורכב, ולכן צריך לעשות גם טיפול דינמי בנוסף לחשיפה ומניעת תגובה... אבל קצת זלזלתי בזה שהרי באמצעות יישום כלים התנהגותיים של חשיפה הצלחתי להגיע לרמה נמוכה ב כ 70% של חרדה. וזאת על ידי למידת הטכניקה של הסיביטי לבד ולקיחת הסיכון, אני לא מגיב למחשבות, דימויים עד כמה שיכול, והחרדה פחתה מאוד, הספק תמיד מלווה אותי ברקע אבל אין לי מה לעשות עם זה נכון?

אהלן, אני בת 26 ומאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מדכאונות, חרדות התחילו אצלי בתקופת הצבא וקצת לפני השחרור התחלתי לבצע טקסים של חיטוט בעור הפנים (לפעמים גם בכתפיים ובחזה), כל בליטה הכי קטנה משגעת אותי ואני חייבת לחטט ולהוציא את מה שיש בתוכה. בחצי שנה האחרונה המצב בלתי נסבל וההתקפים קורים כמעט כל שבוע, פוטרתי מעבודות עקב העדרויות מרובות (פשוט לא מסוגלת להראות ככה בחוץ) וגם עכשיו שהתחלתי עבודה חדשה וממש טובה אני נאלצת להבריז כי הפנים שלי על הפנים :( העניין הוא שאין לי מושג מה הטריגר שגורם לי לעשות את זה. זה קורה גם כשאני במצב רוח די טוב. בדרך כלל זה מתחיל כשאני מתיישבת מול המראה ומרשה לעצמי לפוצץ חצקון אחד ואז כאילו משהו משתלט עליי ואני לא מצליחה לעצור מלפצוע את כל העור (גם אם הוא נראה בסדר גמור!) ואז אני מרגישה תיעוב עצמי נוראי ונרקבת בבית למספר ימים ולפעמים יותר משבוע. האם יש הסבר או טיפול לתופעה הזאת? תודה מראש.