מה דעתך?

שלום, אני מעוניינת להגיע לטיפול פעם ראשונה, אבל יש לי מחסום כלכלי ואני מנסה למצוא פתרון. מעבר לזה שכנראה זה היה צריך להיות מזמן (אחרי מס' טראומות, אובדן ועוד משברים בדרך..) הצורך הדחוף הגיע בגלל שאני עם פוביה רפואית ולפני פרצדורה. לא יכולה לעבור את זה לבד וכבר שקלתי לוותר. אחרי הרבה זמן מצאתי מישהי שנראת לי מתאימה, והעניין שגם ככה לא נשאר לי כבר הרבה זמן, אבל אין לי את היכולת לעמוד בזה שיש לי הוצאות החודש של אלפי שקלים על טיפילים ותרופות ואני כרגע בלי הכנסה בכלל. הביטוח הפרטי מכסה פחות מחצי של עלות הטיפול. שאלתי אותה לזמן הטיפול והיא אמרה שזה כ- 50 דקות. ניסיתי לחשוב יצירתי ולבדוק אופצייה לבקש חצי מהזמן כדי להתקזז קצת במחיר. מה דעתך- זה אפשרי? לגטימי לבקש את זה? אין לי פתרון אחר חוץ מלוותר.. תודה

שלום, לצערי אני מעדכנת שכנראה השאלה הזו כבר לא רלוונטית. הגעתי היום לשבירה וחוויתי התמוטטות של ממש (יום קשה שהעלה טראומה). אני כבר לא סופרת את מס' משככי הכאבים שלקחתי היום. אבל זה גרם לי לפנות לפסיכולוגית וביקשתי לשוחח איתה. קבענו לערב ושהתקשרתי בשעה שנקבעה היא ביקשה לחזור אלי עוד 5 דקות. בסוף חזרה אחרי 20 וששאלתי אותה על דיסקרטיות היא מאד הופתעה למה אני שואלת על דיסקרטיות כאילו זה משהו חריג. הרגשתי מאד לא נח כאילו אני בחקירה. היא שאלה לסיבת הפנייה אליה והסברתי וגם עניתי בכנות שאין לי אפשרות כלכלית לטיפול ארוך טווח. מאותו רגע הבנתי את חוסר העניין ופתאום היא אמרה שיש לה שיחה "דחופה". היא חזרה אלי עכשיו, אחרי חצי שעה, ואמרה שזה לא מתאים לה. אני כבר מרגישה שאין לי למי לפנות. לא יכולה לסמוך על אף אחד יותר . לקח לי שנים להעז לפנות למישהו לעזרה וקיבלתי סתירת לחי. אני גם לא רוצה לתת יותר ניסיון לאף אחד אחר. היא שרפה לי את הכיוון הזה לתמיד. אני כבר לא יכולה יותר להתמודד כרגע הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה שהגיע הזמן להשתמש בכדורים ששמרתי למוצא אחרון... זה כנראה הפתרון האמיתי היחיד