מחשבה טורדנית "שלילית" ביחס לאנשים "אנטיפתיים" חזולת

שלום של לויט קורה לי שאני מסתובב בכל מיני מקומות ציבוריים ולפעמיים אני לא מתמצא במקום למשל בפארקים שאני מגיע בשביל לתפוס "שקט נפשי". למשל קרה לי מיקרה שהייתי באייזה פארק וחיפשתי שירותים ציבוריים.הייה אייזה מתחם כושר ופגשתי בחור צעיר ושאלתי אותו עם הוא יודע אייפה השירותים והוא לא ענה לי.הוא הראה "סלידה" או אנטיפתיות" כלפיי למרות ששאלתי שאלה מאוד בסיסית זה גרם לי למחשבה טורדנית "שלילית" שאותו אדם "מראה סלידה כלפיי הפרט". לעומת זאת פגשתי שם בחור צעיר ושאלתי אותו אייפה השירותים והוא אמר לי שהוא לא יודע כי הוא גם לא מכיר טוב את האזור. לאדם הזה הייתה לי "ההרגשה" או תחושת בטן "חיובית" שהוא חברותי או ידידותי ולא מראה "סלידה" כלפיי הפרט וגן מראה "נכונות עזור".לאותוצאדם הייתה לי "מחשבה טורדנית" "בספקטרום החיובי" שהוא "ידידותי" לזולת" או "מראה מכונות לסייע" ואיין לו את המאפיינים השתיים שהיו לאדם השני תשמעי הרגשתי שיש "הבדל" ביין שניי האנשים האלו מבחינת "רצון להקשיב או לעזור" במשהו כל כך בסיסי". תשמעי אני מסתובב הרבה במקומות ציבוריים יודע שיש כל מיני סוגים אנשים אבל לא חסר כל מיני טיפשים או "אנטיפתיים" או אנשים שאוהבים "לעשות דווקא" וגם אני יודע שאף אחד "לא חייב לי כלום" ואני לא יכול לצפות שאנשים תמיד "יעזרו". מה את חושבת על מחשבות טורדניות "שליליות" לגבי אנשים "אנטיפתיים" או "חסריי רגש" לזולת?האם את חושבת שעצם הידיעה שיש גם אנשים זרים שהם "חברותיים" או "ידידותיים" יכולה לשפר אצלי את "ההרגשה" במצבים שאני ניתקל באנשים "שליליים" או "אנטיפתיים"? תודה על תשובתך