משפחה במצוקה

אני סטודנטית בת 23, גרה בבית עם הורי ושלושת אחיי הקטנים, הגדול ביותר בן 22 אחריו 13 והקטן בן 10. כביכול משפחה נורמטיבית אך המציאות הרבה יותר עגומה. אבי איש קשה מזג, החיים הובילו אותו לכך שיהיה קר וזה דבר שלמדתי לגדול איתו. מעולם לא הייתי בקשרים טובים איתו בגלל האופי השונה. לעומת זאת אימי הייתה אחרת, הייתה אמא מכילה וטובה שרק תתן את הנשמה לילדיה. לצערי עם השנים אמא הפכה להיות דומה לאבי, היא נעשתה קרה - לטענתה בעקבות החיים הקשים והעומס שיש עליה. בעקבות כך נוצר ריחוק גם בנינו אך לעיתים אנו מצליחות לשמור על יחסים תקינים (כל עוד אבי לא מתערב נגדי ומשכנע אותה בגנותי). לאחרונה, אחי (22) התחיל לעבוד עם אבי, הוא מבלה איתו שעות ארוכות ונהיה ממש דומה לו. אם בהתפרצויות זעם, דיבור מזלזל ומשפיל לשאר אחיו, שימוש באלימות פיזית. הוא טוען שרק כך יהיה אפשר "לחנך" אותם. מיותר לציין שגם כלפיי הוא אלים. ניסיתי לדבר עם אמא באופן רציונאלי והדבר לא חדר מבעד למעטפת שיצרה לעצמה.. כמו כן פניתי אל בני משפחה אחרים שינסו להסביר לה וגם זה לא צלח. השאלה היא בעצם- איך אני יכולה לגרום לאימי לראות את המצב כמו שהוא? שהיא בעצם מתבשמת מאבי ואחי ונותנת להם יד ב"חינוך מחדש" על ידי השלטת טרור על אחי הקטנים (שסובלים) והתעללות רגשית בי ? תודה מראש

שלום לך, ראשית אני מבינה ללבך, ושומעת שהמציאות שאת חיה בה מורכבת וקשה. אני חושבת שאסור לך להסכים לסבול אלימות מכל סוג שהוא, בוודאי שלא פיזית. צר לי שאמך ואביך אינם מבינים שחינוך אינו יכול להתבסס על השלטת פחד. בגילך, אני חושבת שאולי יש לך קצת יותר אפשרויות להגן על עצמך, כי לא בטוח שאמך תוכל להבין שעליה לסייע לך בכך. מציעה לך לבדוק כיצד תוכלי לייצר עבור עצמך מרחק רגשי ופיזי גדול יותר מהבית, ובמיוחד ממי שפוגע בך. אולי תוכלי לבדוק למשל אפשרות של מגורים במעונות.