אמא משתלטת על החיים..

שלום,אני דין בן 19,יש לי בעיה עם האמא שמשתלטת לי על החיים ואני מתחרפן כבר, זה התחיל שנהייתה לי חברה חדשה לפני 3 חודשים הכל היה טוב ונעים,עד שהיא גילתה שאנחנו שוכבים ומשם היא עושה לי ולה את המוות כל הזמן היא רק מקללת אותי ואותה היא לא מוכנה שאני אביא אותה לבית היא שולחת לה אסאמסים תוקפניים מאוד מאשימה אותה בדברים סתם ולאחרונה זה משפיע אצלי בהמון התקפי עצבים ודיכאון ואני לא יודע מה אני עושה איתה,היא לא נותנת לי לצאת רק מקללת ואפילו לא נותנת לי חופש להביא אותה לבית מאז ואני פשוט בדיכאון ואותה זה לא מעניין,מה אני יכול לעשות לגבי זה ? אני נואש עד כדי בכי כבר...

שלום לך דין, כן, המצוקה שלך אכן עוברת ונשמע לי שיחסיך עם אמא שלך לא פשוטים כלל. היא מרשה לעצמה לקלל אותך, לפלוש לחייך באופן בוטה ותוקפני, ואתה נותר בתחושת חוסר אונים ולכאב רב. אני חושבת שבמצבים כאלו הטוב ביותר, במידה וזה אפשרי, זה ליצור מרחק. אתה בן 19. האם אתה בצבא? האם אתה יכול לישון אצלה לעיתים קרובות יותר? ואם לא, אז אולי בהמשך תוכל לשקול לאט ובהדרגה להשתחרר פיזית מאמא ולעבור לגור בדירה משלך. יכול להיות שהמצב סבוך יותר כי גם אתה מתקשה להרפות מהאחיזה שלך באמא ושלה בך, שאיכשהו אתה כל כך קשור אליה, וכל כך זקוק לה, שאתה מוכן לקבל בהכנעה את התנהגותה כלפיך. זכור שאתה כבר לא ילד, אלא גבר שמתחיל לבנות את חייו, גם הזוגיים, ויתכן שלאמך קשה לקבל את זה. צריך אחד כדי לשבור את הדפוס התלותי הזה בינך לבין אמא. דע שמגיע לך לבנות לך חיים עצמאיים וזוגיות משלך. אם תאמין בזה באמת יתכן שיהיה לך קל יותר לעמוד מול אמא. בהצלחה