חיים בסרט שנגמר לא לגמרי

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

28/06/2016 | 07:23 | מאת: עומרי

כוורקהוליק חסר תקנה פרפקציוניסט, הגעתי לארגון בינוני שקפץ יעל הראש הענק הזה. הדחף לשלוט בהכל ולפרטי פרטים היה בילטאין והביא השגים. הקושי נוצר שאוביקטיבית הארגון נקלע לקשיים. אין להם יכולת לשלם לי ואני מטבע הדברים מעורב לגמרי מקצועית, והווקרהליק שבי מתקשה לחתוך בבת אחת. מתבטא בכך שיש לי הרגשת חובה פנימית למה שנוצר עם אנשים ששלמו במיטב כספם לארגון וזה נגרר אחרי למרות שלא משתלם כלכלית וגוזל זמן וחוסם התקדמות מעצם העיסוק בנספחים שממשיכים לפנות אלי. כיצד וורקהוליק כמוני יכול לחתוך את הגררות ולנקות שולחן בעיקר עם עצמי. וחשוב לציין שמצד הארגון יש מנגנון התשה וניצול לא נעים ושל בריחה אחריות שמפיל אותו עלי למרות שאני לא מחוייב. איך משנים מצב?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עומרי, המצב שאתה מתאר מוכר לי היטב הן ממטופלים שמשקיעים בעבודה הרבה מעבר לנדרש ובקושי מתוגמלים על המינימום הנדרש. בהתנהגות ארגונית יש מושג שנקרא "אזרחות ארגונית" (organizational citizenship) המתאר את כל מה שעובדים נדרשים לעשות למען הארגון מעבר להגדרת התפקיד הרשמית שלהם. לצערנו, יש מעבידים המנצלים לרעה עובדים מסורים במיוחד, ובכללם וורקוהוליסטים כמוך. לדעתי, פתוחות בפניך כמה אפשרויות: א. אפשרות שמאוד קשה ליישום ע"י וורקוהוליסטים היא להציב למעביד גבולות, לעשות רק את המתחייב מהגדרת התפקיד שלך ומהיקף השעות שלך ולהסב את תשומת ליבו של המעביד לתנאי ההעסקה שלך, במידה ויתלונן על השינוי. אפשרות כזו מחייבת ויתור על תחושת השליטה שאתה מפיק מהוורקוהוליזם שלך ואולי אינך מודע לה. ב. מקובל להבחין בין סיפוקים אינטרינזיים (פנימיים) מהעבודה, כגון סיפוק, תחושת הישג וכד' ובין סיפוקים אקסטרינזיים (שהם בעצם ה"פיצוי" על השקעתך בעבודה כמו שכר, זכות לחופשות וכד'). אתה יכול לפתח תובנה שבמסגרת הוורקוהוליזם אתה מספק את הצרכים האינטרינזיים שלך ולא לצפות לתגמולים אקסטרינזיים על מה שאינו כלול בהגדרת התפקיד הפורמלית. ג. בהמשך למחקרים הרבים המצביעים על הקשר בין פרפקציוניזם והפרעות נפשיות, נערכו מחקרים על הקשר בין וורקוהוליזם והפרעות נפשיות ונמצאו קשרים בין וורקוהוליזם ובין הפרעות קשב למשל (בעיקר משום שהסובלים מהן נאלצים להשקיע יותר שעות בגלל קשיי ריכוז), הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) והפרעת אישיות כפייתית, שוורקוהוליזם הוא אחד מהקריטריונים האבחוניים שלה: http://www.giditherapy.co.il/?p=1088 http://www.giditherapy.co.il/?p=601 במידה ואתה מזהה את עצמך כסובל מאחת ההפרעות הללו, אתה יכול לבחור בין פיתוח תובנה לכך שזה חלק מאישיותך, שהוורקוהוליזם נלווה לו ולהנמיך לאפס את ציפיותיך להיות מתוגמל עליו ע"י מקום העבודה, או לפנות לייעוץ כדי לטפל בהפרעה שהוורקוהוליזם הוא חלק ממנה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

28/06/2016 | 20:40 | מאת: תגובה ןהערכה

וזה בדיוק התהליכים שאני עובר, יכולת הצבת גבולות והשתחררות וסיפוק הצרכים הפנימים כוורקהוליק. לא ידעתי שיש הגדרות כאלה בתחום המקצועי והגדרות ברורות לתהליך הזה. הגעתי לתובנות של התהליכים שתראתך דרך סבל מסוים. אני רואה שהצבת גבולות כתוצאה מתהליך פנימי מניבה פירות די מהר. כלומר מעביד מבין די מהר שהחגיגה נגמרה אבל מנסה בכל זאת לחזור לדפוסי התקשרות ישנים. זה נגמר. מה יותר חשוב כצעד ראשוני הצבת גבולות או ויתור על שליטה? זה קשה לי זה מעורר אי נוחות לא לספק את הסחורה. ויותר קשה להרגיש בלי העיסוק שמקנה שליטה נפשית תודה.

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות