שאלה מהותית
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
אני בן 38 ואני יכול להגיד על עצמי שאני מוזנח. ההזנחה שליבזה שאין לי מטרה בחיים או נכון יותר קשה לי להגדיר את המטרה/הצלחה וליישם אותה. נכון לעכשיו אני מתגלגל בחיים או מגלגל אותם. קשה לי להחליט מה טוב בשבילי,קשה לי לקבל החלטות. העולם נראה לי מבלבל, אני בוא נראה לא בשל, מפוחד, לא מסודר וכל דבר נראה לי קשה. אני מבין שבניית דפוס התנהגותי נבנה עוד בילדות, הציפיות שלי מהסביבה היו גבוהים, כך גם מהסביבה אליי, לא יכולתי להיות חזק אז נאלצתי "לברוח"ץ האם יש דרך להוציא את עצמי ממצב שבו אני נתון ולהתחיל להיות מוביל בחיים שלי. נ.ב. הייתי שנה וחצי אצל פסיכולוגית שבו רק אני דיברתי ובסוף קלטתי שהכל בעיניי המתבוננות, ז" אני חש דברים כפי שאני רוצה לראות. זה לא תרם לי הרבה לכן עזבתי. פשוט פסיכולוגית יכלה להגיד לי זאת ישר.
שלום יוני, התיאור שלך מאוד כללי ומתייחס לתחושת ריקנות, בלבול וחוסר כיוון כלליים מאוד. אני בטוח שניתן לעזור לך לעשות קצת סדר בתחושות שלך מול המציאות המורכבת. הגישה הפסיבית-לכאורה של הפסיכולוגית היא גישה מסוימת מאוד. קיימים טיפולים פסיכולוגיים בגישות אחרות שבהן המטפל אינו רק מקשיב אלא נוטל חלק פעיל בחיי המטופל (למשל, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ועוד). חלק מהשינוי הוא אכן בתפיסת המציאות, אך בהחלט ניתן לשנות גם את התפיסה ובמידה מסוימת גם את המציאות בה אתה חי. המלצתי לפנות למטפל/ת אחר/ת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
