יחסים סימביוטיים

שלום גליה, בשלב מסוים בחיי התינוק, סימביוזה בין האם והתינוק היא טבעית והכרחית. התינוק אינו מסוגל להבחין בינו ובין אמו וגם האם עלולה להתקשות לעשות זאת. בהמשך, בהתפתחות נורמאלית תקינה וכשהאם מאפשרת זאת (כלומר, מכירה בכך שהתינוק ואח"כ הילד מתפתח ויכול לעשות יותר ויותר דברים בעצמו), מתפתחת נפרדות בין האם והילד. כאשר הורים, מסיבות שלהם (למשל, אם שהזוגיות שלה עם בעלה אינה עונה עוד על צרכיה) מתקשים לשחרר ולאפשר לילד להתפתח, כולל למידה משגיאותיו, מתפתחת הגנתיות-יתר והילד מצדו הופך להיות תלוי בהם ומתרגל להיות תלוי בזולת. על רקע זה עלולה להתפתח הפרעת אישיות תלותית, בה עוסק המאמר. לעיתים קרובות, במקרה של הפרעת אישיות תלותית, התלות מועברת מההורים לבן הזוג. למשל, אישה שגדלה במשפחה בו לא אפשרו את עצמאותה עלולה לבחור בן זוג שהיא תוכל להיתלות בו. בן הזוג, מצדו, עשוי להיענות לצרכי התלות מתוך צרכים משלימים שלו. למשל, במקרה של הפרעת אישיות כפייתית בה יש צורך מופרז בשליטה וחוסר יכולת להאציל סמכויות (האדם חייב לעשות הכול בעצמו). כך יכולים להתפתח "עסקה" סימביוטית: בן הזוג הכפייתית חייב לעשות את הדברים בעצמו כדי להרגיש שליטה ובת הזוג התלותית "מרוויחה" מההפרעה הכפייתית. המאמר המדובר: http://www.giditherapy.co.il/?p=256 בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

שלום המשך, בהחלט יש מנגנוני הגנה אופייניים לכל אחת מהפרעות האישיות, אך הואיל וזה לא קורס בפסיכופתולוגיה, תקצר היריעה מלפרט. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il