חוות דעת

שלום שושי, כל החלטה צריכה להתקבל לגופו של עניין, אבל את זו שהעלית את נושא היציאה מהבית, ואני מניח שעשית זאת מתוך מצוקה או קונפליקט מסוים. במלים אחרות, איפה שהוא בתוכך את מכירה בכך שהמגורים בגיל 29 בבית ההורים הם גורם שמעכב את התפתחותך ועצמאותך. יש אכן יוצאים מן הכלל (אינני יודע אם אחיך הוא אחד מהם או לא) שמצליחים להתפתח למרוךת מגוים עם ההורים בגיל מבוגר, אך הכלל הוא שברוב המקרים מתלוות לכך הפרעות נפשיות או לפחות סיכון להן: http://www.giditherapy.co.il/?p=256 מניסיוני האישי והמקצועי, העניין הכלכלי הוא עניין של סדר עדיפויות. אפשר להאריך לימודים, למשל, ואפשר לקחת עבודות נוספות (אולי שיעורים פרטיים אם את בתחום החינוך), אפשר לרדת ברמת החיים החומרית אך בהחלט להעלות את רמת החיים הפסיכולוגית ואין ספק שמדובר בגורם שבאופן כללי מאוד מעכב עצמאות בגיל הזה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il