האם נטייה לדכאון היא מולדת או נרכשת?

האם יש קשר בין דכאון בכל רמה שהיא לבין פרפקציוניזם? כיצד אדם יכול לעזור לעצמו לצאת מהתקיעות והתחושות השליליות הנוראיות שמלוות ולעשות צעד קדימה בהתקדמות האישית? תודה ובברכת שמחה אורטל

שלום אורטל, פרפקציוניזם נמצא בקשר עם יותר ויותר הפרעות נפשיות,ובכלל זה דיכאון, כפי שעולה ממחקרים שנערכו בעשורים האחרונים: http://www.giditherapy.co.il/?p=601 מבחינה קוגניטיבית, האמונות העומדות בבסיס הדיכאון ובבסיס הפרקפציוניזם הפתולוגי דומות, כאשר האמונה הדומיננטית ביותר המכשילה את האדם היא גישה של "הכול או לא כלום" שמונעת ממנו לעשות דבר ולהתפשר עם המציאות. הגישה השלטת כיום בפסיכולוגיה היא שקיימת אינטראקציה בין גורמים מולדים וגורמים סביבתיים לגבי רוב ההפרעות והתופעות הנפשיות, אך אין לכך משמעות רבה לגבי הטיפול. אני תוהה אם מדריך עזרה עצמית יספיק לך, אך נסי את ספרו של ד"ר דייוויד ברנס, "בוחרים להרגיש טוב". יש שם שיעורי בית רבים, שהם טובים באופן עקרוני וגם הספר טוב, אך קשה לי להאמין שהוא יכול להחליף טיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

גידי, תודה רבה על תשובתך המהירה. רציתי לשאול למה הכוונה "הכל או לא כלום" האם אתה יכול לתת דוגמאות?

שלום אורטל, כמו שאת יכולה לראות בדוגמא שהבאתי במאמר ששלחתי לך קישור אליו בהודעה הקודמת, מדובר שם על אישה שבגלל שהחמירה עם עצמה ודרשה מעצמה לנקות את הבית בצורה מושלמת ("הכול") לא הייתה יכולה להזיז את עצמה ולהתחיל לנקות כלל ("כלום"). זו למעשה דוגמא של הגישה "הכול או לא כלום" שמאפיינת גם פרפקציוניסטים וגם דיכאוניים. גישה זו שכיחה מאוד בלימודים, למשל, כאשר סטודנט מכנן לכתוב עבודה סמינריונית "מושלמת" וחולם על 100 אך הציפייה למושלמות משתקת אותו והוא אינו עושה דבר או דוחה את העבודה שוב ושוב. אם היה מצפה ל-80 או לכתוב עבודה סבירה, ייתכן שאפילו היה משיג את ה-100, אך הציפייה ל-100 לא מאפשרת לו לעשות דבר. כנ"ל לגבי בחירת בן זוג. יש מי שמצפה לבן או בת זוג "מושלמים" ותמיד ימצא פגמים במועמדים לקשר ויישאר עם כלום, כלומר, בלי קשר בכלל. או בחור שמנמנן שרוצה להיראות כמו מייקל לואיס ורוקם תכניות לא מציאותיות על דיאטה וכושר, אך בגלל הקיצוניות שלהן אינו מתחיל בהן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

בעצם מה שמשתמע מדבריך שמציבים רף גבוה שהוא בלתי אפשרי לא נכנסים לפעולה. אני לא חושבת שמצבי כזה באופן מובהק. כי בכל זאת למדתי באוניברסיטה וסיימתי את הלימודים ואף המשכתי ללמוד במכללה ללימודי תעודה וסיימתי בציונים גבוהים. התחתנתי והבאתי ילדים. אבל בעולם העבודה טרם הצלחתי וזה תמיד מדכא אותי מחדש לחשוב על זה ואני די תקועה בענין הזה אבל לא עושה כלום. הכל נראה לי באפילה. תודה על ההבהרה שנתת לי.